קיימות תופעות קשות וכמעט לא מדוברות, הנוגעות לבנים קטינים צעירים וגם בוגרים שנפגעו מינית או שנקלעו לעולם הזנות מתוך מצוקה, עוני או היעדר בית יציב והעדר עזרה.
ישנם מקרים שבהם חוויות אלו אינן מסתיימות ברגע הפגיעה עצמה, אלא ממשיכות לעצב את חייהם של אלה גם שנים לאחר מכן — לעיתים באופן שמוביל אותם למסלולים של התנהגות מינית או מגדרית שלא היו בוחרים בהם אילולי בתנאים אובייקטיביים.
ישנם בנים שנאנסו בגיל צעיר, לאחר גיל הקטינות וגם בבגרותם, שלאחר מכן מצאו את עצמם בתוך מרחבים הומוסקסואליים.
היו גם נערים שנקלעו לזנות ממין זכר בשל עוני קיצוני, הצליחו להיחלץ ממעגל הזנות — אך המשיכו לקיים מערכות יחסים הומוסקסואליות, יש נערים שנדרשו במסגרת הזנות לאמץ הופעה נשית, להתאפר, להתלבש ולהתנהג כנשים, תהליך שהפך עם הזמן לעיצוב הנער בעת גדילה שהוביל חלק מהם לפנות לניתוחים לשינוי מין.
המבנה הפיזיולוגי של הגוף הגברי שונה מזה של אישה, ולעיתים יש תגובות גופניות בלתי רצוניות במהלך אונס שהאנוס חווה הנאה מינית — גם כאשר מדובר באנוס אזוק — ומשכך הדבר יוצר בלבול גדול אצל האנוס.
נערים שנאנסו או שנאלצו לעסוק בזנות מתוך עוני חווים לעיתים תגובה גופנית שאינה תואמת את המצוקה הנפשית, ותחושת ה"אנוס ליהנות" הזו מערערת את תפיסת הזהות שלהם. במקרים מסוימים, למסלול חיים שלם, שבו הגבולות בין טראומה, הישרדות וזהות מיטשטשים.
תופעות דומות, מתרחשות גם במקומות שבהם יחסי הכוח קיצוניים במיוחד: בתי כלא, מוסדות נוער סגורים, ואף מצבי שבי. במרחבים אלו, שבהם אין הגנה, אין פרטיות ואין שליטה, אך הסימפטומים הם אותם סימפטומים ולכן נוצרים דפוסים של ניצול מיני שיכולים להמשיך להשפיע על הנפגעים גם לאחר שחרורם.
על רקע זה, ועל רקע דיווחי גברים שנאנסו בשבי חמאס אני מדגישה את הצורך הדחוף ב"יישור הברזל בעודו חם": לזהות את הפגיעה בזמן, להבין את ההתכנות להשלכות המורכבות שלה, ולהעניק טיפול מהיר, מקצועי ורגיש ונכון לאנוסים אלה.
התערבות מוקדמת עשויה למנוע התגבשות של דפוסים שנולדו מתוך טראומה ולא מתוך בחירה חופשית, ולסייע לאנוסים אלה לשמור על זהות יציבה מגדרית ומינית נכונה ובריאה שאינה מוכתבת על ידי חוויות של ניצול.
אצל בנות זה הפוך יש הרבה אנוסות שפנו בבחירה מודעת או לא מודעת במערכת יחסים עם אישה ולא עם גבר לאחר שנאנסו.
למחשבה:
וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב: ישעיהו.
כתבתי בעניין גם פה:
