כוחה הרוחני השפה- פרדוסי איש דת פרסי הבין את כוחה של השפה והוציא את המילים הערביות מהשפה הפרסית-  אני טוענת ששינוי השם מפרס לאיראן פגע ברוח של העם הפרסי להתרחקות מעצמו ומרוחו ומשכך הוביל להתרחקות מישראל- מלך פרס מולך על פרס. מלך פרס לא מולך על איראן.

זהות, שם ומשמעות רוחנית בתפיסת העמים:

על פי תורת ישראל מסורות רבות, ובהן גם פרשנויות בתוך עולם המחשבה היהודי , שמות אינם רק תוויות חיצוניות אלא ביטוי למהות פנימית. שינוי שם נתפס לעיתים כשינוי ייעוד, כיוון רוחני או זהות.

הדברים האמורים במאמר זה הם אודות זהותו של העם הפרסי ושמה של ארצו בעת הזאת – איראן.

העם המוכר כיום כ"איראני" נקרא במשך אלפי שנים "פרסי", ושמו של האזור היה "פרס". בתורת ישראל וגם בפי העם הפרסי בעצמו, פרס מזוהה עם מלכים כמו כורש, שנחשב במסורת ישראל כשליח אלוהי ישראל לשחרור העם מבבל. דמותו של כורש, והיחס החיובי של ממלכת פרס לעם ישראל בתקופות מסוימות, הפכו את פרס לסמל של עם קדום בעל ברכה וייעוד.

כורש בעצמו הודה לבורא עולם על שברך אותו בדבריו אלה בתורת ישראל:

וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר: כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה: מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם: עזרא.

.

פרס במקורות ישראל:

בתורת ישראל מופיעה פרס ככוח שאינו עוין לישראל, ולעיתים אף מסייע. כורש מלך פרס מתואר כמי שבורא עולם העיר אותו כדי לאפשר את שיבת ציון. בתודעה זו, פרס אינה רק ישות פוליטית אלא עם בעל תפקיד רוחני.

לפי תורת ישראל במקרה זה, העם הפרסי נשא בתוכו איכות של חסד.

גם בתקופות מאוחרות יותר, עד העת החדשה, רבים מבני העם כינו את עצמם "פרסים", ושמרו על זהות תרבותית ייחודית.

.

שינוי השם לאיראן- בין היסטוריא לרוח:

בשנת 1935 ביקשה הממשלה לשנות את השם הרשמי של המדינה מ"פרס" ל"איראן". מבחינה היסטורית, זהו שינוי שנבע משיקולים פוליטיים, לאומיים ואידאולוגיים. אולם מנקודת מבט רוחנית, שינוי כזה עשוי להתפרש כוויתור על זהות עתיקה ומבורכת.

שינוי השם אינו רק פעולה אדמיניסטרטיבית אלא שינוי מהותי: מעבר מהזהות הפרסית‑המקראית והקדמונית לזהות חדשה, שאינה נושאת את אותה ברכה, את אותה קדמוניות. אני טוענת שיתכן שהתרחקות מהשם "פרס" תרמה גם להתרחקות מהיחס ההיסטורי‑חיובי לישראל.

.

בין עבר לעתיד: האם שינוי שם יכול להשפיע על יחסים בין עמים:

אני טוענת שהעם הפרסי, בכך ששינה את שמו, התרחק מהייעוד המקורי שלו ואף "קילל" את עצמו מבחינה רוחנית.

לפי תפיסה זו, החזרה לשם "פרס" עשויה לסמל חזרה לזהות המקורית — זהות של עם שהיה ידיד לישראל ולא אויב.

מבחינה רעיונית, זהו רעיון העוסק בכוחם של שמות ובקשר בין זהות רוחנית לבין יחסים בין עמים. הוא אינו מתיימר להסביר תהליכים פוליטיים מודרניים, אלא מציע מבט תרבותי: אם עם חוזר לשמו המקורי, הוא עשוי לחזור גם למהותו המקורית.

סיכום

המאמר מציג תפיסה שלפיה שינוי השם מפרס לאיראן אינו רק שינוי טכני אלא שינוי מהותי בעל השלכות רוחניות. בתוך מסגרת זו, פרס נתפסת כעם בעל ברכה וייעוד חיובי כלפי ישראל, ושיבה לשם המקורי עשויה לסמל שיבה ליחסים של כבוד וידידות.

למחשבה.

מלך פרס מולך על פרס. מלך פרס לא מולך על איראן.