אחרי המפגש הקודם של שאול עם דוד ולמרות שדוד היה יכול להרוג את שאול ולא הרגו ולאחר ששאול עשה שלום עם דוד, שוב ביקש שאול את נפש דוד.

וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י | אֶל–הָעָם֮ לַיְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽה–בָאָ֖רֶץ (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים (סביבתו) סְבִיבֹתָֽיו: וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל–דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת–אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ: וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל–אֲבִישַׁ֖י אַל–תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה: וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי–יְהוָ֔ה כִּ֥י אִם–יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ–יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה: חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַח–נָ֨א אֶֽת–הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶת–צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ: וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת–הַחֲנִ֜ית וְאֶת–צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

ולדוד שוב היתה היכולת להרוג את שאול:

וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל–דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת–אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֙רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ:

ושוב, לא עשה זאת:

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל–אֲבִישַׁ֖י אַל–תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה:

כדי שיוכל להוכיח לשאול שהוא היה יכול להרוג אותו ולא עשה זאת , דוד, בעת שמחנה שאול היה בתרדמת, לקח חניתו שאול ואת צפחת המים שהיתה למראשתי שאול:

וְ֠עַתָּה קַח–נָ֨א אֶֽת–הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶת–צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ: וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת–הַחֲנִ֜ית וְאֶת–צַפַּ֤חַת הַמַּ֙יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם:

יש חיוך שקוראים איך דוד מוכיח את אבנר בן נר שר הצבא, על שהוא נרדם בשמירה על המלך:

וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל–רֹאשׁ–הָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם: וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל–הָעָ֗ם וְאֶל–אַבְנֵ֤ר בֶּן–נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל–הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל–אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא–אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֙וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֙מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל–אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי–בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת–הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ: לֹא–ט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂיתָ֒ חַי–יְהוָ֗ה כִּ֤י בְנֵי–מָ֙וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽא–שְׁמַרְתֶּ֛ם עַל–אֲדֹנֵיכֶ֖ם עַל–מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְעַתָּ֣ה | רְאֵ֗ה אֵֽי–חֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶת–צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר (מראשתו) מְרַאֲשֹׁתָֽיו: פרשת משיח יְהוָ֔ה.

חנה.

מות שאול.