לראובני, לגדי ולחצי שבט המנשה- פרשת הארץ הנשארת.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:

וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת–הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה: עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה: מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל–שְׂפַת–נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ–הַנַּ֛חַל וְכָל–הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד–דִּיבֽוֹן: וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד–גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל–הַבָּשָׁ֖ן עַד–סַלְכָֽה:כָּל–מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר–מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם: וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת–הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר–לֽוֹ: וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי–רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל–שְׂפַת–נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ–הַנַּ֛חַל וְכָל–הַמִּישֹׁ֖ר עַל–מֵידְבָֽא: חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל–עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן: וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת: וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק: וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת: וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל–מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ | וְאֶת–נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת–אֱוִ֤י וְאֶת–רֶ֙קֶם֙ וְאֶת–צ֤וּר וְאֶת–חוּר֙ וְאֶת–רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ: וְאֶת–בִּלְעָ֥ם בֶּן–בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל–חַלְלֵיהֶֽם: וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי–רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן: וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה–גָ֔ד לִבְנֵי–גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל–עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד–עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל–פְּנֵ֥י רַבָּֽה: וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד–רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד–גְּב֥וּל לִדְבִֽר: וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד–קְצֵה֙ יָם–כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה: זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי–גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם: וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי–מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם: וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כָּֽל–הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל–מַמְלְכ֣וּת | ע֣וֹג מֶֽלֶךְ–הַבָּשָׁ֗ן וְכָל–חַוֹּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר: וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן–מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי–מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם: אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר–נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה: וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא–נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת–הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה: החצי השני של שבט המנשה- הולך/נשאר עם אלה:עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה:. הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י וחצי משבט מנשה, אלה השבטים שבחרו לא לעבור את הירדן לירושה המובטחת לישראל, ומשה נתן להם נחלות שאינם מהירושה של ישראל, בצד המזרחי של הירדן:כַּאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהוָֽה: מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל–שְׂפַת–נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ–הַנַּ֛חַל וְכָל–הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד–דִּיבֽוֹן: וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד–גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן: וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכָל–הַבָּשָׁ֖ן עַד–סַלְכָֽה: כָּל–מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר–מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם:הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.לראובן:וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל–שְׂפַת–נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ–הַנַּ֛חַל וְכָל–הַמִּישֹׁ֖ר עַל–מֵידְבָֽא: חֶשְׁבּ֥וֹן וְכָל–עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבוֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן: וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת: וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק: וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת: וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכָֽל–מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ | וְאֶת–נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת–אֱוִ֤י וְאֶת–רֶ֙קֶם֙ וְאֶת–צ֤וּר וְאֶת–חוּר֙ וְאֶת–רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ: וְאֶת–בִּלְעָ֥ם בֶּן–בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל–חַלְלֵיהֶֽם: וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי–רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.לגד:וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה–גָ֔ד לִבְנֵי–גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכָל–עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד–עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל–פְּנֵ֥י רַבָּֽה: וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד–רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד–גְּב֥וּל לִדְבִֽר: וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד–קְצֵה֙ יָם–כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה: זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי–גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה: וחצי שבט המנשה:וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵֽי–מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם: וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כָּֽל–הַבָּשָׁ֜ן כָּֽל–מַמְלְכ֣וּת | ע֣וֹג מֶֽלֶךְ–הַבָּשָׁ֗ן וְכָל–חַוֹּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר: וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן–מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי–מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם: אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר–נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה: אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר–נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה: וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא–נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם: וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר–נָחֲל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִֽחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן–נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: בְּגוֹרַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בְּיַד–מֹשֶׁ֔ה לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה: כִּֽי–נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא–נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא–נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם:

גם במקרה של החלוקה בצד המזרחי מוזכר שוב שללוי אין נחלה בישראל , לא בצד המערבי ולא בצד המזרחי:

וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא–נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם:

בני ישראל מצווים לתת אחוז מנחלתם לאחוזות כהנים.לנוכח ידיעתנו שהארץ המובטחת ליעקב עם מעברו המערבי של ירדן, צריך לחשוב אם גם במקרה נחלות ישראל האלה שרתו כהנים ומשכך חוקי האחוזה מוחלות גם על נחלות אלה בצד המזרחי של הירדן.וְאֵ֛לֶּה אֲשֶׁר–נָחֲל֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁ֨ר נִֽחֲל֜וּ אוֹתָ֗ם אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ וִיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן–נ֔וּן וְרָאשֵׁ֛י אֲב֥וֹת הַמַּטּ֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: בְּגוֹרַ֖ל נַחֲלָתָ֑ם כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בְּיַד–מֹשֶׁ֔ה לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטּ֖וֹת וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה: כִּֽי–נָתַ֨ן מֹשֶׁ֜ה נַחֲלַ֨ת שְׁנֵ֤י הַמַּטּוֹת֙ וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֔ה מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּ֑ן וְלַ֨לְוִיִּ֔ם לֹֽא–נָתַ֥ן נַחֲלָ֖ה בְּתוֹכָֽם: כִּֽי–הָי֧וּ בְנֵֽי–יוֹסֵ֛ף שְׁנֵ֥י מַטּ֖וֹת מְנַשֶּׁ֣ה וְאֶפְרָ֑יִם וְלֹֽא–נָתְנוּ֩ חֵ֨לֶק לַלְוִיִּ֜ם בָּאָ֗רֶץ כִּ֤י אִם–עָרִים֙ לָשֶׁ֔בֶת וּמִ֨גְרְשֵׁיהֶ֔ם לְמִקְנֵיהֶ֖ם וּלְקִנְיָנָֽם: כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת–מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחְלְק֖וּ אֶת–הָאָֽרֶץ: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹֽא–נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהוָ֞ה אֱלֹ

ברור שהשטחים האלה בצדו המזרחי של הירדן הם לא נחלת יהודה.

לכלב בן יפונה- פרשת הארץ הנשארת.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:

וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי–יְהוּדָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו כָּלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה הַקְּנִזִּ֑י אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֶֽת–הַדָּבָר֩ אֲשֶׁר–דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶל–מֹשֶׁ֣ה אִישׁ–הָאֱלֹהִ֗ים עַ֧ל אֹדוֹתַ֛י וְעַ֥ל אֹדוֹתֶ֖יךָ בְּקָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ: בֶּן–אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אָנֹכִ֗י בִּ֠שְׁלֹחַ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד–יְהוָ֥ה אֹתִ֛י מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לְרַגֵּ֣ל אֶת–הָאָ֑רֶץ וָאָשֵׁ֤ב אֹתוֹ֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֖ר עִם–לְבָבִֽי: וְאַחַי֙ אֲשֶׁ֣ר עָל֣וּ עִמִּ֔י הִמְסִ֖יו אֶת–לֵ֣ב הָעָ֑ם וְאָנֹכִ֣י מִלֵּ֔אתִי אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי: וַיִּשָּׁבַ֣ע מֹשֶׁ֗ה בַּיּ֣וֹם הַהוּא֮ לֵאמֹר֒ אִם–לֹ֗א הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֨ר דָּרְכָ֤ה רַגְלְךָ֙ בָּ֔הּ לְךָ֨ תִֽהְיֶ֧ה לְנַחֲלָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ עַד–עוֹלָ֑ם כִּ֣י מִלֵּ֔אתָ אַחֲרֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי: וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהוָ֣ה | אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָז דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶת–הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל–מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר–הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן–חָמֵ֥שׁ וּשְׁמוֹנִ֖ים שָׁנָֽה: עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא: וְעַתָּ֗ה תְּנָה–לִּי֙ אֶת–הָהָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁר–דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֣י אַתָּֽה–שָׁמַעְתָּ֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא כִּֽי–עֲנָקִ֣ים שָׁ֗ם וְעָרִים֙ גְּדֹל֣וֹת בְּצֻר֔וֹת אוּלַ֨י יְהוָ֤ה אוֹתִי֙ וְה֣וֹרַשְׁתִּ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה: וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת–חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה: עַל–כֵּ֣ן הָיְתָֽה–חֶ֠בְרוֹן לְכָלֵ֨ב בֶּן–יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה: וַיְהִ֣י הַגּוֹרָ֗ל לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אֶל–גְּב֨וּל אֱד֧וֹם מִדְבַּר–צִ֛ן נֶ֖גְבָּה מִקְצֵ֥ה תֵימָֽן: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.ירושתו של כלב בן יפונה הובדלה מירושת יהודה מתוקף הבטחה מיוחדת שניתנה לו לאחר פרשת המרגלים:וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם: וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ: וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן: וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ: וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ: וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת: וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם: במדבר.מהמרגלים שנשלחו לתור את הארץ היו כאלה שדיברו רעה על הארץ וגם זרעו פחד בלב העם בענין היכולת של העם לכבוש את הארץ לנוכח הענקים שבה.כלב בן יפונה ויהושע בן נון הסו את הקולות האלה ודיברו טובות על הארץ וכמאמינים בדבר בורא עולם וכאלה שנושעו בתשועת בורא עולם, לא פחדו והאמינו שאם בורא עולם איתנו, נוכל לנצח את יושבי הארץ:וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד:אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהֹוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: אַךְ בַּיהֹוָה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהֹוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם: במדבר.ועל כך קיבל כלב בן יפונה נחלה מיוחדת:וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוֹשֻׁ֑עַ וַיִּתֵּ֧ן אֶת–חֶבְר֛וֹן לְכָלֵ֥ב בֶּן–יְפֻנֶּ֖ה לְנַחֲלָֽה: עַל–כֵּ֣ן הָיְתָֽה–חֶ֠בְרוֹן לְכָלֵ֨ב בֶּן–יְפֻנֶּ֤ה הַקְּנִזִּי֙ לְֽנַחֲלָ֔ה עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר מִלֵּ֔א אַחֲרֵ֕י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְשֵׁ֨ם חֶבְר֤וֹן לְפָנִים֙ קִרְיַ֣ת אַרְבַּ֔ע הָאָדָ֧ם הַגָּד֛וֹל בָּעֲנָקִ֖ים ה֑וּא וְהָאָ֥רֶץ שָׁקְטָ֖ה מִמִּלְחָמָֽה: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.כלב בן יפונה היה מאחרוני דורו, רוב דורו לא זכה לעלות לארץ וככזה הוא הגיע בזקנתו לישראל, זקן זקן, אך עדין כוחו במתניו גם להנות מנחלתו:

וְעַתָּ֗ה הִנֵּה֩ הֶחֱיָ֨ה יְהוָ֣ה | אוֹתִי֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּר֒ זֶה֩ אַרְבָּעִ֨ים וְחָמֵ֜שׁ שָׁנָ֗ה מֵ֠אָז דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֶת–הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֶל–מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר–הָלַ֥ךְ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֣י הַיּ֔וֹם בֶּן–חָמֵ֥שׁ וּשְׁמוֹנִ֖ים שָׁנָֽה: עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה לַמִּלְחָמָ֖ה וְלָצֵ֥את וְלָבֽוֹא: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

בֶּן–חָמֵ֥שׁ וּשְׁמוֹנִ֖ים שָׁנָֽה: עוֹדֶ֨נִּי הַיּ֜וֹם חָזָ֗ק כַּֽאֲשֶׁר֙ בְּי֨וֹם שְׁלֹ֤חַ אוֹתִי֙ מֹשֶׁ֔ה כְּכֹ֥חִי אָ֖ז וּכְכֹ֣חִי עָ֑תָּה

יפה.

כמו פה:

כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: זכריה.

וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ:

יש פה ענין עם גיבורי ישראל כמו כלב בן יפונה, שהובטח לו, הבטחה מיוחדת ומגיע לו בעבור פועלו כגיבור בישראל. הגיבור הזה הוא לא רק גיבור מלחמה כמרגל גם כגיבור כאיש מידה, איש מאמין בבורא עולם, ירא מבורא עולם ומשכך לא ירא ממה יעשה לו אדם והלאה.

בהמשך הפרשה:וּלְכָלֵ֣ב בֶּן–יְפֻנֶּ֗ה נָ֤תַן חֵ֙לֶק֙ בְּת֣וֹךְ בְּנֵֽי–יְהוּדָ֔ה אֶל–פִּ֥י יְהוָ֖ה לִֽיהוֹשֻׁ֑עַ אֶת–קִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע אֲבִ֥י הָעֲנָ֖ק הִ֥יא חֶבְרֽוֹן: וַיֹּ֤רֶשׁ מִשָּׁם֙ כָּלֵ֔ב אֶת–שְׁלוֹשָׁ֖ה בְּנֵ֣י הָעֲנָ֑ק אֶת–שֵׁשַׁ֤י וְאֶת–אֲחִימַן֙ וְאֶת–תַּלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָֽק: וַיַּ֣עַל מִשָּׁ֔ם אֶל–יֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑ר וְשֵׁם–דְּבִ֥ר לְפָנִ֖ים קִרְיַת–סֵֽפֶר: וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר–יַכֶּ֥ה אֶת–קִרְיַת–סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן–קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן–ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה: וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת–אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר–לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה–לָּֽךְ: וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה–לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן–לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.כלב בן יפונה נלחם בעבור ירושתו, במקרה דביר הוא הציע את בתו למי שיכבוש את קרית ספר היא דביר::וַיֹּ֣אמֶר כָּלֵ֔ב אֲשֶׁר–יַכֶּ֥ה אֶת–קִרְיַת–סֵ֖פֶר וּלְכָדָ֑הּ וְנָתַ֥תִּי ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתִּ֖י לְאִשָּֽׁה: הדוד שלה הוא זה שהיה מוכן להלחם וללכוד את העיר בתמורה לבת אחיו:וַֽיִּלְכְּדָ֛הּ עָתְנִיאֵ֥ל בֶּן–קְנַ֖ז אֲחִ֣י כָלֵ֑ב וַיִּתֶּן–ל֛וֹ אֶת–עַכְסָ֥ה בִתּ֖וֹ לְאִשָּֽׁה: ממקרה זה ניתן ללמוד שבת אח מותרת. אין ריבוי לדבר, גם בתורה.למרות שאחיו כבש בשבילו את קרית ספר, הדבר לא נותן לאחיו את ירושתו, כמובטח אחיו של כלב קיבל את עכסה שהניאה את בעלה לדבר זה:וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁא֤וֹל מֵֽאֵת–אָבִ֙יהָ֙ שָׂדֶ֔הומשכך: וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר–לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה–לָּֽךְ: ולכן ברכה מאביה:וַתֹּ֜אמֶר תְּנָה–לִּ֣י בְרָכָ֗היען כיכִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִיולא:וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִםומשכך יש צורך בזאת:וַיִּתֶּן–לָ֗הּ אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּיּ֔וֹת וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּיּֽוֹת:

והיו למס עובד- פרשת הארץ הנשארת.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:

וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית–אֵֽל: וְיָצָ֥א מִבֵּֽית–אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל–גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת: וְיָֽרַד–יָ֜מָּה אֶל–גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית–חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד–גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ (תצאתו) תֹצְאֹתָ֖יו יָֽמָּה: וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי–יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם: וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי–אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד–בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן: וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה: וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן: מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי–אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי–מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל–הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן: וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וגם פה, נשארו מהגויים בארץ:

וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד:

הגויים האלה היו עובדים של ישראל, כמו עובד שכיר שמשלם מס למדינה, במקרה הזה לשבט אפרים שהיו כנענים שנשארו בנחלתו, כדי להבין נכונה, כמו שמשלמים מיסים למוסדות המנהלים והמושלים בעיר, או למועצה אזורית אפרים במקרה הזה:

וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד:

חשוב לזכור שהכנעני הוא לא גר, הכנענים הם לא גר שמביאים אותו בברית, בניו ובנותיו אסורים על ישראל. זה עובד זר. ואין לו כניסה גם כגר:

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי: כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: עזרא.

וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱלֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת כִּי עָזַבְנוּ מִצְוֹתֶיךָ: אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם: וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה: וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי (עולם) עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת: וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה: עזרא.

הגיור לא יהודי והגר לא גר.

שיהיה ברור גר הוא אדם שמל עצמו ומל את בניו ביום השמיני ומקבל את תורת ישראל ומקיים את מועדי ישראל כמו ישראל.

תושבים שאינם יהודים, למרות שהם תושבים הם נחשבים זרים ולא גרים וזאת באם לא מקיימים את חוקת ומועדי ישראל, לצורך הענין אסור להם לקיים את הקוראן ואת מועדי האיסלאם וחשוב לזכור שגם אם עושה כגר, הוא לא נחשב יהודי, או יורש ארץ.

וְכִֽי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַֽיהֹוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַֽעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּֽוֹ: תּוֹרָה אַחַת יִֽהְיֶה לָֽאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֽוֹכְכֶֽם: שמות.

הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַֽעֲשֹׂתוֹ

אחר שמלו אותו אז-

וְאָז יִקְרַב לַֽעֲשֹׂתוֹ

תּוֹרָה אַחַת יִֽהְיֶה לָֽאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתֽוֹכְכֶֽם:

ואותו הדבר עם הנוצרים ששם ברור שלא נעשתה מילה כתורתנו או שלא כתורתנו כמו המוסלמים:

שיהיה ברור שהדרוזים, הנוצרים והמוסלמים הם אינם גרים ומשכך לא נדרשים לקיים את תורתנו ומשכך לא חל עליהם הדין מתורת ישראל באם לא מקיימים חוקה זאת:

וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה: הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יְהֹוָה: תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם: במדבר.

גם את החוק הזה:

שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם כִּי כָּל אֹכֵל מַחְמֶצֶת וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:

וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בַּגֵּר וּבְאֶזְרַח הָאָרֶץ:

גם של הגר:

בַּגֵּר

הנפש שבגר תכרת גם היא מעדת ישראל באם לא יקיים את חג המצות.

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד

מתוך המקום הזה להבין שחוקת הגר לא פועלת על תושבים לא גוירו או התגיירו. באם לא נכנס לעדת ישראל ברור שלא נכרת מעדת ישראל.

ושיהיה ברור יש גויים ככנען שאין להם כניסה לישראל לא כגר ולא תושב עמנו, גם ממקרה הגבעונים הם לא התקבלו כתושבים גרים, הם התקבלו כעבדים, כחוטבי עצים, והיו למס עובד.

עיר שמש-בית שמש- פרשת הארץ הנשארת.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:

יש שתי ערים עם המילה שמש:

האחת

וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת: וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר: וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר: וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל–אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית–עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע–עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן: זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי–נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל–אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית–עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים

וּמִגְדַּל–אֵ֔ל

וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ

וזה בצפון, מזכיר את מג'דל שמש, בערך באותו אזור.

והשנית כמקום בית ששמש המוכר בעת הזאת בדרך לירושלים על הכביש הישן בדרך שעלבים:

לְמַטֵּ֥ה בְנֵי–דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי: וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צָרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ: וְשַֽׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּל֖וֹן וְיִתְלָֽה: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ:

אברים, רוח ונשמה- לימודים מתפילת נשמת כל חי.

2 שנים ago

מתפילת נשמת כל חי:

עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ.

עַל כֵּן,

אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ,

הֵן הֵם,

יוֹדוּ וִיבָרְכוּ. וִישַׁבְּחוּ. וִיפָאֲרוּ. וִישׁוֹרְרוּ. אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד.

כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה.

וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ.

וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה.

וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע.

וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה.

וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר,

כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ:

שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע. צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ.

תפילת נשמת כל חי- נוסח מיכל- בנוסח זה אין הוספה מתוכן שאינו מתוכן קדש.במזמור כתוב:אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ,

אֵבָרִים

וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב: תהלים.כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב:

וְרוּחַ וּנְשָׁמָה

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.וגם רוח חכמה למלאכה:

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים

וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַֽהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַֽהֲנוֹ לִֽי: שמות.וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהוָֹה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: שמות.

וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהוָה רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְהוָה: ישעיהו.

גם הבהמה היא נפש חיה,

וְלָשׁוֹן

בלשון האדם נבדל מהבהמה ולכן:כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ:

כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה

דבר העצמות שלנו נאמר בלשון ששם בורא עולם בפי האדם, אשתו וילדיהם..ועם הלשון הזאת כמושלים בארץ, לעתים דבר הבהמה נאמר להגנתם של החלשים האלה שיש לשונות אדם העושים למענם כנדרש מהאדם:וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן: בראשית.צריך לזכור שבורא עולם נתן גם לאדם:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה:וגם לבהמות ולעופות וכו'..וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי כֵן: שיזכור האדם שיש גם את חלקם של חית הארץ ושהוא המושל בארץ: שצריך לדאוג להם:וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: שצריך לדאוג להם:וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: בראשית.יש עתות כאלה:

כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה: זכריה.הדבר הזה קרה בעת לא טובה בארץ, שיש פגיעה בשכר של אלה כשיש כאלה שלוקחים יותר מידי:

וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם: לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם: וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל הִכְרִיעַ: תהלים.ועל התשועה הזאת ההודיה בתפילה זאת:כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּזְלוֹ:

בליבי צפנתי אמרתך- לימודים מתהלים.

2 שנים ago

בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ: תהלים.

בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

את המצווה הזאת צפן בלבו המשורר וזאת:

לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:

זה הרצון שלו לא לחטוא לבורא עולם והדבר בלבו-

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָֽד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָֽבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶֽךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָֽנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶֽךָ: דברים.דברים הוא ספר בעת מדבר, דוד המשורר ובנו היו מדור מקיים בארץ את דבר התורה הזאת שהורדה לישראל במדבר:

יֵ֭רֵד כְּמָטָ֣ר עַל-גֵּ֑ז כִּ֝רְבִיבִ֗ים זַרְזִ֥יף אָֽרֶץ:

יִֽפְרַח-בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד-בְּלִ֥י יָרֵֽחַ:

וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד-יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗ר עַד-אַפְסֵי-אָֽרֶץ: מזמור שנים ושבעים.

עַד-אַפְסֵי-אָֽרֶץ:

אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים אֲאַזֶּרְךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי: לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד: ישעיהו.

כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי יְהוָה

מי המטר לנהר ומהנהר לאפסי ארץ כמשל למדבר, ולהפך המדבר נמשל לאפסי ארץ.זאת אומרת שהמשל נמצא פה:וְ֭יֵרְדְּ מִיָּ֣ם עַד-יָ֑ם וּ֝מִנָּהָ֗רהתשועה המשולה מטר לנהרות מים למדבר, לאפסי הארץ, תשועה מבורא עולם:

פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: חָשַׂף יְהוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ: ישעיהו.לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:יש גם אפסי ארץ כאלה:הפסח של רחב- פרשת רחב- תוכנית לימוד-לימודי תורה- שנת שבעים ושלוש לקוממיות שהפכה לעצמאות.

פרשת עם המלחמה- ירושלם- שפה.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר–מִצַּ֥ד בֵּֽית–אֵ֖ל אֶחָֽד: מֶ֤לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ אֶחָ֔ד מֶ֥לֶךְ חֶבְר֖וֹן אֶחָֽד: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

יְרוּשָׁלִַ֙ם֙

ירושלים היתה כשמה עוד לפני שישראל כבשו את הארץ, וזאת עיר הבורא ששמה הקדמוני שקדם לישראל נשמר עד עצם היום הזה ומהיום שקדם לזה, גם שמלכים שאינם מישראל ושקדמו לישראל מלכו בה, שמה היה ונשאר ירושלים עד עצם היום הזה.

פרשת עם המלחמה- נעלות- שפה.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל–הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל–מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם–יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם–יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד: וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִֽירִיח֖וֹ וְלָעָֽי: וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם–הֵ֙מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים: וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמ֥וֹת בָּל֖וֹת עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים:

וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם

וּנְעָל֨וֹת

ולא נעליים.

פרשת עם המלחמה- ארץ הגשן.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת–כָּל–הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את הָהָ֤ר וְאֶת–כָּל–הַנֶּ֙גֶב֙ וְאֵת֙ כָּל–אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן וְאֶת–הַשְּׁפֵלָ֖ה וְאֶת–הָעֲרָבָ֑ה וְאֶת–הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל וּשְׁפֵלָתֹֽה: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה. וַיִּקַּ֨ח יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶת–כָּל–הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֗את מחולקת לפי אזורים האזורים כחבלי ארץ, כאלה שאנחנו עוד מענים אותם בשמם בעת הזאת וכאלה שלא:

הָהָ֤ר

וְאֶת–כָּל–הַנֶּ֙גֶב֙

וְאֵת֙ כָּל–אֶ֣רֶץ הַגֹּ֔שֶׁן

וְאֶת–הַשְּׁפֵלָ֖ה

וְאֶת–הָעֲרָבָ֑ה

וְאֶת–הַ֥ר יִשְׂרָאֵ֖ל

וּשְׁפֵלָתֹֽה:

הגושן והר ישראל הם חבל ארץ, גם במצרים היינו בארץ גושן, יכול להיות שזה סוג של ארץ עם אפיון ולכן יש גם ארץ גושן בארץ הזאת.

פרשת עם המלחמה- עיקור הסוסים.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

יְהִ֕י כִּשְׁמֹ֖עַ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–חָצ֑וֹר וַיִּשְׁלַ֗ח אֶל–יוֹבָב֙ מֶ֣לֶךְ מָד֔וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ שִׁמְר֖וֹן וְאֶל–מֶ֥לֶךְ אַכְשָֽׁף: וְֽאֶל–הַמְּלָכִ֞ים אֲשֶׁ֣ר מִצְּפ֗וֹן בָּהָ֧ר וּבָעֲרָבָ֛ה נֶ֥גֶב כִּֽנֲר֖וֹת וּבַשְּׁפֵלָ֑ה וּבְנָפ֥וֹת דּ֖וֹר מִיָּֽם: הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִמִּזְרָ֣ח וּמִיָּ֔ם וְהָאֱמֹרִ֧י וְהַחִתִּ֛י וְהַפְּרִזִּ֥י וְהַיְבוּסִ֖י בָּהָ֑ר וְהַֽחִוִּי֙ תַּ֣חַת חֶרְמ֔וֹן בְּאֶ֖רֶץ הַמִּצְפָּֽה: וַיֵּצְא֣וּ הֵ֗ם וְכָל–מַֽחֲנֵיהֶם֙ עִמָּ֔ם עַם–רָ֕ב כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל–שְׂפַת–הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וְס֥וּס וָרֶ֖כֶב רַב–מְאֹֽד: וַיִּוָּ֣עֲד֔וּ כֹּ֖ל הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיָּבֹ֜אוּ וַיַּחֲנ֤וּ יַחְדָּו֙ אֶל–מֵ֣י מֵר֔וֹם לְהִלָּחֵ֖ם עִם–יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֣ה אֶל–יְהוֹשֻׁעַ֮ אַל–תִּירָ֣א מִפְּנֵיהֶם֒ כִּֽי–מָחָ֞ר כָּעֵ֣ת הַזֹּ֗את אָנֹכִ֞י נֹתֵ֧ן אֶת–כֻּלָּ֛ם חֲלָלִ֖ים לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ: וַיָּבֹ֣א יְהוֹשֻׁ֡עַ וְכָל–עַם֩ הַמִּלְחָמָ֨ה עִמּ֧וֹ עֲלֵיהֶ֛ם עַל–מֵ֥י מֵר֖וֹם פִּתְאֹ֑ם וַֽיִּפְּל֖וּ בָּהֶֽם: וַיִּתְּנֵ֨ם יְהוָ֥ה בְּיַֽד–יִשְׂרָאֵל֮ וַיַּכּוּם֒ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם עַד–צִיד֣וֹן רַבָּ֗ה וְעַד֙ מִשְׂרְפ֣וֹת מַ֔יִם וְעַד–בִּקְעַ֥ת מִצְפֶּ֖ה מִזְרָ֑חָה וַיַּכֻּ֕ם עַד–בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר–לָהֶ֖ם שָׂרִֽיד: וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ כַּאֲשֶׁ֥ר אָֽמַר–ל֖וֹ יְהוָ֑ה אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ: עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם תְּעַקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ:

אֶת–סוּסֵיהֶ֣ם עִקֵּ֔ר וְאֶת–מַרְכְּבֹתֵיהֶ֖ם שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ:

יש הוראות עם שלל מלחמה כפי שנלמד גם בספר יהושע, במקרה של הסוסים והמרכבות, המרכב הזה זה לא מרכב שמותר כשלל לכן לשרוף, אמנם לא הרגו את הסוסים אך עיקרו אותם, זאת אומרת שהיה ידע וטרינארי לעקר סוסים בעת קדם, העיקור כאומר שבמקרה הזה לא רוצים זרע מהסוס של האויב, כמו עץ שאסור לאכול מפירותיו.

פרשת עם המלחמה- יושרה.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹֽנִי–צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם כִּֽי–לָכַ֨ד יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת–הָעַי֮ וַיַּחֲרִימָהּ֒ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ כֵּן–עָשָׂ֥ה לָעַ֖י וּלְמַלְכָּ֑הּ וְכִ֨י הִשְׁלִ֜ימוּ יֹשְׁבֵ֤י גִבְעוֹן֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּֽהְי֖וּ בְּקִרְבָּֽם: וַיִּֽירְא֣וּ מְאֹ֔ד כִּ֣י עִ֤יר גְּדוֹלָה֙ גִּבְע֔וֹן כְּאַחַ֖ת עָרֵ֣י הַמַּמְלָכָ֑ה וְכִ֨י הִ֤יא גְדוֹלָה֙ מִן–הָעַ֔י וְכָל–אֲנָשֶׁ֖יהָ גִּבֹּרִֽים: וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי–צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל–הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ–חֶ֠בְרוֹן וְאֶל–פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ–יַרְמ֜וּת וְאֶל–יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ–לָכִ֛ישׁ וְאֶל–דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ–עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר: עֲלֽוּ–אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת–גִּבְע֑וֹן כִּֽי–הִשְׁלִ֥ימָה אֶת–יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֵּאָסְפ֨וּ וַֽיַּעֲל֜וּ חֲמֵ֣שֶׁת | מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֗י מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֜ם מֶֽלֶךְ–חֶבְר֤וֹן מֶֽלֶךְ–יַרְמוּת֙ מֶֽלֶךְ–לָכִ֣ישׁ מֶֽלֶךְ–עֶגְל֔וֹן הֵ֖ם וְכָל–מַֽחֲנֵיהֶ֑ם וַֽיַּחֲנוּ֙ עַל–גִּבְע֔וֹן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ עָלֶֽיהָ: וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל–יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל–הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל–תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל–מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר: וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן–הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל–עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא–יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ: וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יְהוֹשֻׁ֖עַ פִּתְאֹ֑ם כָּל–הַלַּ֕יְלָה עָלָ֖ה מִן–הַגִּלְגָּֽל: וַיְהֻמֵּ֤ם יְהוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה–גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית–חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד–עֲזֵקָ֖ה וְעַד–מַקֵּדָֽה: וַיְהִ֞י בְּנֻסָ֣ם | מִפְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הֵ֞ם בְּמוֹרַ֤ד בֵּית–חוֹרֹן֙ וַֽיהוָ֡ה הִשְׁלִ֣יךְ עֲלֵיהֶם֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֧וֹת מִן–הַשָּׁמַ֛יִם עַד–עֲזֵקָ֖ה וַיָּמֻ֑תוּ רַבִּ֗ים אֲשֶׁר–מֵ֙תוּ֙ בְּאַבְנֵ֣י הַבָּרָ֔ד מֵאֲשֶׁ֥ר הָרְג֛וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּחָֽרֶב: אָ֣ז יְדַבֵּ֤ר יְהוֹשֻׁעַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּי֗וֹם תֵּ֤ת יְהוָה֙ אֶת–הָ֣אֱמֹרִ֔י לִפְנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֣אמֶר |לְעֵינֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל שֶׁ֚מֶשׁ בְּגִבְע֣וֹן דּ֔וֹם וְיָרֵ֖חַ בְּעֵ֥מֶק אַיָּלֽוֹן: וַיִּדֹּ֨ם הַשֶּׁ֜מֶשׁ וְיָרֵ֣חַ עָמָ֗ד עַד–יִקֹּ֥ם גּוֹי֙ אֹֽיְבָ֔יו הֲלֹא–הִ֥יא כְתוּבָ֖ה עַל–סֵ֣פֶר הַיָּשָׁ֑ר וַיַּעֲמֹ֤ד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ בַּחֲצִ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹא–אָ֥ץ לָב֖וֹא כְּי֥וֹם תָּמִֽים: וְלֹ֨א הָיָ֜ה כַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לְפָנָ֣יו וְאַחֲרָ֔יו לִשְׁמֹ֥עַ יְהוָ֖ה בְּק֣וֹל אִ֑ישׁ כִּ֣י יְהוָ֔ה נִלְחָ֖ם לְיִשְׂרָאֵֽל: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

צריך לחשוב על הדבר מהבחינה שהברית עם הגבעונים היתה ברית שנעשתה ממרמה של הגבעונים. הגבעונים רימו את הנשיאים והם נשבעו להם לברית עמם שלא על פי בורא עולם, אך על פי בורא עולם יש לקיים את הברית הזאת כי היתה שבועה של הנשיאים להם:

וַיִּשְׁלַ֨ח אֲדֹנִי–צֶ֜דֶק מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶל–הוֹהָ֣ם מֶֽלֶךְ–חֶ֠בְרוֹן וְאֶל–פִּרְאָ֨ם מֶֽלֶךְ–יַרְמ֜וּת וְאֶל–יָפִ֧יעַ מֶֽלֶךְ–לָכִ֛ישׁ וְאֶל–דְּבִ֥יר מֶֽלֶךְ–עֶגְל֖וֹן לֵאמֹֽר: עֲלֽוּ–אֵלַ֣י וְעִזְרֻ֔נִי וְנַכֶּ֖ה אֶת–גִּבְע֑וֹן כִּֽי–הִשְׁלִ֥ימָה אֶת–יְהוֹשֻׁ֖עַ וְאֶת–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

חמשת מלכים ממלכי הארץ ששמעו שגבעון עשתה ברית עם ישראל קמו עליה וכבן ברית שלח מלך גבעון ליהושע בקשת עזרה:

וַיִּשְׁלְח֣וּ אַנְשֵׁי֩ גִבְע֨וֹן אֶל–יְהוֹשֻׁ֤עַ אֶל–הַֽמַּחֲנֶה֙ הַגִּלְגָּ֣לָה לֵאמֹ֔ר אַל–תֶּ֥רֶף יָדֶ֖יךָ מֵֽעֲבָדֶ֑יךָ עֲלֵ֧ה אֵלֵ֣ינוּ מְהֵרָ֗ה וְהוֹשִׁ֤יעָה לָּ֙נוּ֙ וְעָזְרֵ֔נוּ כִּ֚י נִקְבְּצ֣וּ אֵלֵ֔ינוּ כָּל–מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָהָֽר:

ברור שאם חמשת המלכים היו משמידים את הגבעונים, ככה היו נחלצים ישראל מהברית שעשו איתם הנשיאים,

וַיַּ֨עַל יְהוֹשֻׁ֜עַ מִן–הַגִּלְגָּ֗ל ה֚וּא וְכָל–עַ֤ם הַמִּלְחָמָה֙ עִמּ֔וֹ וְכֹ֖ל גִּבּוֹרֵ֥י הֶחָֽיִל: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א מֵהֶ֔ם כִּ֥י בְיָדְךָ֖ נְתַתִּ֑ים לֹֽא–יַעֲמֹ֥ד אִ֛ישׁ מֵהֶ֖ם בְּפָנֶֽיךָ:

ובכל זאת, יהושע נענה לבקשת העזרה, באישור בורא עולם הוא עלה להלחם בחמשת המלכים האלה שבכל מקרה הוא נצטווה להשמידם, אך הדבר נעשה במקום הגנה ועזרה לגבעונים.

פרשת עם המלחמה- ונירא מאוד לנפשותינו.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיַּעֲנ֨וּ אֶת–יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּאמְר֗וּ כִּי֩ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת–מֹשֶׁ֣ה עַבְדּ֔וֹ לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת–כָּל–הָאָ֔רֶץ וּלְהַשְׁמִ֛יד אֶת–כָּל–יֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵיכֶ֑ם וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וַֽנַּעֲשֵׂ֖ה אֶת–הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.הֻגַּ֤ד לַעֲבָדֶ֙יךָ֙ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙ מִפְּנֵיכֶ֔םהגבעונים בחרו שלא להצטרף למלכי הארץ לאיחוד כוחות נגד ישראל:וַיְהִ֣י כִשְׁמֹ֣עַ כָּֽל–הַמְּלָכִ֡ים אֲשֶׁר֩ בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בָּהָ֣ר וּבַשְּׁפֵלָ֗ה וּבְכֹל֙ ח֚וֹף הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל אֶל–מ֖וּל הַלְּבָנ֑וֹן הַֽחִתִּי֙ וְהָ֣אֱמֹרִ֔י הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: וַיִּֽתְקַבְּצ֣וּ יַחְדָּ֔ו לְהִלָּחֵ֥ם עִם–יְהוֹשֻׁ֖עַ וְעִם–יִשְׂרָאֵ֑ל פֶּ֖ה אֶחָֽד: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.הם האמינו ויראו מבורא עולם:

וַנִּירָ֨א מְאֹ֤ד לְנַפְשֹׁתֵ֙ינוּ֙

פרשת עם המלחמה- ברית חוטבי העצים.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

במירמה עשו ברית הגבעונים עם ישראל, הגבעונים היו עם שיש להכחידם :

וְיֹשְׁבֵ֨י גִבְע֜וֹן שָׁמְע֗וּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה יְהוֹשֻׁ֛עַ לִֽירִיח֖וֹ וְלָעָֽי: וַיַּעֲשׂ֤וּ גַם–הֵ֙מָּה֙ בְּעָרְמָ֔ה וַיֵּלְכ֖וּ וַיִּצְטַיָּ֑רוּ וַיִּקְח֞וּ שַׂקִּ֤ים בָּלִים֙ לַחֲמ֣וֹרֵיהֶ֔ם וְנֹאד֥וֹת יַ֙יִן֙ בָּלִ֔ים וּמְבֻקָּעִ֖ים וּמְצֹרָרִֽים: וּנְעָל֨וֹת בָּל֤וֹת וּמְטֻלָּאוֹת֙ בְּרַגְלֵיהֶ֔ם וּשְׂלָמ֥וֹת בָּל֖וֹת עֲלֵיהֶ֑ם וְכֹל֙ לֶ֣חֶם צֵידָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה נִקֻּדִֽים: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

וכשהנשאים לא יודעים למי הם נשבעו הם עשו איתם ברית:וַיִּקְח֥וּ הָֽאֲנָשִׁ֖ים מִצֵּידָ֑ם וְאֶת–פִּ֥י יְהוָ֖ה לֹ֥א שָׁאָֽלוּ: וַיַּ֨עַשׂ לָהֶ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ שָׁל֔וֹם וַיִּכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית לְחַיּוֹתָ֑ם וַיִּשָּׁבְע֣וּ לָהֶ֔ם נְשִׂיאֵ֖י הָעֵדָֽה: וַיְהִ֗י מִקְצֵה֙ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים אַחֲרֵ֕י אֲשֶׁר–כָּרְת֥וּ לָהֶ֖ם בְּרִ֑ית וַֽיִּשְׁמְע֗וּ כִּי–קְרֹבִ֥ים הֵם֙ אֵלָ֔יו וּבְקִרְבּ֖וֹ הֵ֥ם יֹשְׁבִֽים: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.הברית היא עם שבועה לבורא עולם לכן יש לקיימה, הטעות שהם לא שאלו את בורא עולם לפני ברית זאת:וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל עָרֵיהֶם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים: וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלֹּנוּ כָל הָעֵדָה עַל הַנְּשִׂיאִים: וַיֹּאמְרוּ כָל הַנְּשִׂיאִים אֶל כָּל הָעֵדָה אֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם בַּיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה לֹא נוּכַל לִנְגֹּעַ בָּהֶם: זֹאת נַעֲשֶׂה לָהֶם וְהַחֲיֵה אוֹתָם וְלֹא יִהְיֶה עָלֵינוּ קֶצֶף עַל הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם הַנְּשִׂיאִים יִחְיוּ וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְכָל הָעֵדָה כַּאֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָהֶם הַנְּשִׂיאִים: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.בהמשך הרבה אחרי בימי דוד ולאחר מלכות שאול:וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים: וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה: שמואל.הנשיאים בעת יהושע עשו ברית עם ישראל שבימי שאול, שאול הפר את הברית עימם.הדין על חטא זה:

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְהוָה

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים:

במקרה הגבעונים הם דרשו את הוקעת בית שאול כפיצוי על הפרת הברית:וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים אֵין (לי) לָנוּ כֶּסֶף וְזָהָב עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ וְאֵין לָנוּ אִישׁ לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר מָה אַתֶּם אֹמְרִים אֶעֱשֶׂה לָכֶם: וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל: (ינתן) יֻתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲנִי אֶתֵּן: וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִי בֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל עַל שְׁבֻעַת יְהוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל: וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי: וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהוָה וַיִּפְּלוּ (שבעתים) שְׁבַעְתָּם יָחַד (והם) וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים (תחלת) בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: שמואל.לזכור חלק מהברית היא שהגבעונים הם במעמד עבדים לישראל, גם לא גרים- עבדים כזרים.

פרשת עם המלחמה- עד עת הערב.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת–הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל–עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁמֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת–נִבְלָת֣וֹ מִן–הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל–פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל–אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל: כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּה֩ מֹשֶׁ֨ה עֶֽבֶד–יְהוָ֜ה אֶת–בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל כַּכָּתוּב֙ בְּסֵ֙פֶר֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה מִזְבַּח֙ אֲבָנִ֣ים שְׁלֵמ֔וֹת אֲשֶׁ֛ר לֹֽא–הֵנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ן בַּרְזֶ֑ל וַיַּעֲל֨וּ עָלָ֤יו עֹלוֹת֙ לַֽיהוָ֔ה וַֽיִּזְבְּח֖וּ שְׁלָמִֽים: וַיִּכְתָּב–שָׁ֖ם עַל–הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וְכָל–יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים |וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה | וּמִזֶּ֣ה | לָאָר֡וֹן נֶגֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י | אֲר֣וֹן בְּרִית–יְהוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל–מ֣וּל הַר–גְּרִזִ֔ים וְהַֽחֶצְי֖וֹ אֶל–מ֣וּל הַר–עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד–יְהוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת–הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה: וְאַֽחֲרֵי–כֵ֗ן קָרָא֙ אֶת–כָּל–דִּבְרֵ֣י הַתּוֹרָ֔ה הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה כְּכָל–הַכָּת֖וּב בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָֽה: לֹֽא–הָיָ֣ה דָבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר–צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא–קָרָ֜א יְהוֹשֻׁ֗עַ נֶ֣גֶד כָּל–קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖ר הַהֹלֵ֥ךְ בְּקִרְבָּֽם: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

לאחר כיבוש העיר ושריפתה ההוצאה להורג של מלך הןא נשאר תתלוי עד הערב ואז קבורת המלך, אך יש את הזמן שהוא תלוי, עד הערב כדרך חוקתית:

וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב

וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת–נִבְלָת֣וֹ מִן–הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל–פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר

אותו הדבר בהמשך עם חמשת המלכים:וַיֹּ֣אמֶר יְהוֹשֻׁ֔עַ פִּתְח֖וּ אֶת–פִּ֣י הַמְּעָרָ֑ה וְהוֹצִ֣יאוּ אֵלַ֗י אֶת–חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן–הַמְּעָרָֽה: וַיַּ֣עֲשׂוּ כֵ֔ן וַיֹּצִ֣יאוּ אֵלָ֗יו אֶת–חֲמֵ֛שֶׁת הַמְּלָכִ֥ים הָאֵ֖לֶּה מִן–הַמְּעָרָ֑ה אֵ֣ת | מֶ֣לֶךְ יְרוּשָׁלִַ֗ם אֶת–מֶ֤לֶךְ חֶבְרוֹן֙ אֶת–מֶ֣לֶךְ יַרְמ֔וּת אֶת–מֶ֥לֶךְ לָכִ֖ישׁ אֶת–מֶ֥לֶךְ עֶגְלֽוֹן: וַ֠יְהִי כְּֽהוֹצִיאָ֞ם אֶת–הַמְּלָכִ֣ים הָאֵלֶּה֮ אֶל–יְהוֹשֻׁעַ֒ וַיִּקְרָ֨א יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל–כָּל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל וַ֠יֹּאמֶר אֶל–קְצִינֵ֞י אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הֶהָלְכ֣וּא אִתּ֔וֹ קִרְב֗וּ שִׂ֚ימוּ אֶת–רַגְלֵיכֶ֔ם עַֽל–צַוְּארֵ֖י הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַֽיִּקְרְב֔וּ וַיָּשִׂ֥ימוּ אֶת–רַגְלֵיהֶ֖ם עַל–צַוְּארֵיהֶֽם: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ אַל–תִּֽירְא֖וּ וְאַל–תֵּחָ֑תּוּ חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ כִּ֣י כָ֗כָה יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל–אֹ֣יְבֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם נִלְחָמִ֥ים אוֹתָֽם: וַיַּכֵּ֨ם יְהוֹשֻׁ֤עַ אַֽחֲרֵי–כֵן֙ וַיְמִיתֵ֔ם וַיִּתְלֵ֕ם עַ֖ל חֲמִשָּׁ֣ה עֵצִ֑ים וַיִּֽהְי֛וּ תְּלוּיִ֥ם עַל–הָעֵצִ֖ים עַד–הָעָֽרֶב: וַיְהִ֞י לְעֵ֣ת | בּ֣וֹא הַשֶּׁ֗מֶשׁ צִוָּ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ וַיֹּֽרִידוּם֙ מֵעַ֣ל הָעֵצִ֔ים וַיַּ֨שְׁלִכֻ֔ם אֶל–הַמְּעָרָ֖ה אֲשֶׁ֣ר נֶחְבְּאוּ–שָׁ֑ם וַיָּשִׂ֜מוּ אֲבָנִ֤ים גְּדֹלוֹת֙ עַל–פִּ֣י הַמְּעָרָ֔ה עַד–עֶ֖צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.צריך לחשוב על הדבר גם בהקשר מנהגי טהרה עד הערב, שאדם נטמא אז רוחץ בגדיו ואת עצמו וטמא עד הערב, ואז נטהר:דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא: וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא: כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: ויקרא.לאחר תלייתו של מלך העי עד הערב, זבח יהושע מזבח בעיר הכבושה, לאחר שריפתה ותליית המלך:אָ֣ז יִבְנֶ֤ה יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ מִזְבֵּ֔חַ לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֖ר עֵיבָֽל:ובמעמד זה כתיבת התורה על האבנים במקום:וַיִּכְתָּב–שָׁ֖ם עַל–הָאֲבָנִ֑ים אֵ֗ת מִשְׁנֵה֙ תּוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וקריאה ראשונה במקום:לֹֽא–הָיָ֣ה דָבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁר–צִוָּ֣ה מֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא–קָרָ֜א יְהוֹשֻׁ֗עַ נֶ֣גֶד כָּל–קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖ר הַהֹלֵ֥ךְ בְּקִרְבָּֽם:בפני : כָּל–קְהַ֤ל יִשְׂרָאֵל֙ וְהַנָּשִׁ֣ים וְהַטַּ֔ף וְהַגֵּ֖רוזאת היתה הפעם הראשונה לעשות זאת בארץ:וְכָל–יִשְׂרָאֵ֡ל וּזְקֵנָ֡יו וְשֹׁטְרִ֣ים |וְשֹׁפְטָ֡יו עֹמְדִ֣ים מִזֶּ֣ה | וּמִזֶּ֣ה | לָאָר֡וֹן נֶגֶד֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם נֹשְׂאֵ֣י | אֲר֣וֹן בְּרִית–יְהוָ֗ה כַּגֵּר֙ כָּֽאֶזְרָ֔ח חֶצְיוֹ֙ אֶל–מ֣וּל הַר–גְּרִזִ֔ים וְהַֽחֶצְי֖וֹ אֶל–מ֣וּל הַר–עֵיבָ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד–יְהוָ֗ה לְבָרֵ֛ךְ אֶת–הָעָ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל בָּרִאשֹׁנָֽה: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.פרשת השירה הזאת- כי הוא חייכם.

פרשת עם המלחמה- לימודי מלחמה.

2 שנים ago

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א וְאַל–תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה | נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת–מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת–עַמּ֔וֹ וְאֶת–עִיר֖וֹ וְאֶת–אַרְצֽוֹ: וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק–שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים–לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ: וַיָּ֧קָם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכָל–עַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה: וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠אוּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל–תַּרְחִ֥יקוּ מִן–הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים: וַאֲנִ֗י וְכָל–הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל–הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי–יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן–הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם: וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶת–הָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם: וְהָיָ֞ה כְּתָפְשְׂכֶ֣ם אֶת–הָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶת–הָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם: פרשת עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה.

כִּֽי–יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה

תחבולת האורב בה כח אחד תוקף מקדימה כמוציא את אנשי העיר למרדף אחר הצבא והכח השני אורב מאחורי העיר וכובש אותה לאחר יציאת אנשי העיר ממנה לרדוף אחרי הכח הראשון היא תחבולת מלחמה שכבר נעשתה במקרה הזה אפשר לראות שהתחבולה היא מהלך מלחמתי שנרשם ונעשה תוך שהחיילים כבר מאומנים ויודעים מה לעשות ללא הרבה הסברים.

לא הסיר תפילתי- לימודי תהלים.

2 שנים ago

תחילת המסע של איוב:

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע: וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים: הֲלֹא (את) אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ: וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרֲכֶךָּ: איוב.

ממזמור שישה ושישים:

הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא-נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ:

לְכֽוּ-שִׁמְע֣וּ וַ֭אֲסַפְּרָה כָּל-יִרְאֵ֣י אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֖ר עָשָׂ֣ה לְנַפְשִֽׁי:

אָ֭כֵן שָׁמַ֣ע אֱלֹהִ֑ים הִ֝קְשִׁ֗יב בְּק֣וֹל תְּפִלָּתִֽי:

בָּר֥וּךְ אֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא-הֵסִ֘יר תְּפִלָּתִ֥י וְ֝חַסְדּ֗וֹ מֵאִתִּֽי:

סוף המסע של איוב:

וַיֹּאמֶר עָרֹם (יצתי) יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָה יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ: בְּכָל זֹאת לֹא חָטָא אִיּוֹב וְלֹא נָתַן תִּפְלָה לֵאלֹהִים: איוב.

אלהים יושיע ציון- לימודי תהלים.

2 שנים ago

כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים | י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וְיָ֥שְׁבוּ שָׁ֝֗ם וִירֵשֽׁוּהָ: מזמור תשעה ושישים.

צריך לחשוב על הדבר מבחינת העת הזאת שחזרנו, האם זאת העת שישראל בירושלים האם מתוך הזה אנו בירושלים:

כִּ֤י אֱלֹהִ֨ים | י֘וֹשִׁ֤יעַ צִיּ֗וֹן

האם זה הבונה והאם הבנה בונה על פי הוראות "המתאר" :

וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה

האם הבניה הנבנית בעת הזאת ושמעט קדמה לזאת בירושלים, היא בניה ככונה נהיות נכונה לעת הזאת:שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה: הִגְדִּיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים: שׁוּבָה יְהוָה אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב: תהלים.ברור לכולנו שאם הבינוי לא יהיה נכון בעת שוב בורא עולם להושיע את ציון ברור לך שיהרסו הרבה מבנים ללא צו הריסה.. בלי עניינים .. אז לכן צריך לבנות ככה שבורא עולם לא יהרוס, כארץ יסדה לעולם..

אֱֽלֹהִ֗ים בְּ֭צֵאתְךָ לִפְנֵ֣י עַמֶּ֑ךָ בְּצַעְדְּךָ֖ בִֽישִׁימ֣וֹן סֶֽלָה: אֶ֤רֶץ רָעָ֨שָׁה | אַף-שָׁמַ֣יִם נָטְפוּ֮ מִפְּנֵ֪י אֱלֹ֫הִ֥ים זֶ֥ה סִינַ֑י מִפְּנֵ֥י אֱ֝לֹהִ֗ים אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: מזמור שישה ושמונים.

נקודה למחשבה,בורא עולם הבדיל אתכם מהגויים, ברור שאם אתם ככל הגויים, אתם לא יכולים להאיר לגויים..

מבטח כל קצוי ארץ- לימודי תהלים.

2 שנים ago

שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כָּל-בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ:דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֹנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם:אַשְׁרֵ֤י | תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ:נ֤וֹרָא֨וֹת | בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כָּל-קַצְוֵי-אֶ֝֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים: מזמור חמישה ושישים.

שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה

בורא עולם שומע כל תפילה,

עָ֝דֶ֗יךָ כָּל-בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ:

כל בשר יבוא לבורא עולם, לא רק ישראל, יהודה, לוי ולוי כהן:

מִבְטָ֥ח כָּל-קַצְוֵי-אֶ֝֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים:

וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם--בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי. וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת--תֻּבַל וְיָוָן: הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי--וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם. וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם--אָמַר יְהוָה: כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה. ישעיהו.

מפחד אויב- לימודי תהלים.

2 שנים ago

שְׁמַע-אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי: מזמור ארבעה ושישים.

מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב

דוד המלך פחד ולא התבייש בדבר וכתב על כך בשירתו והדבר ידוע לכווווול זרע דוד..צריך לחשוב על הפחד של דוד מהמקום הזה:

אֹמַר לַיהוָה מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: תהלים.

לֹא תִירָא מִפַּחַד

למרות שיש פחד אתה יוצא למלחמה.. אתה עושה דבר למרות איום האויב והפחד מכךמתוך המקום שבוטחים וחוסים בבורא עולם:יִשְׂמַ֬ח צַדִּ֣יק בַּ֭יהוָה וְחָ֣סָה ב֑וֹ וְ֝יִתְהַֽלְל֗וּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵֽב: מזמור ארבעה ושישים.

וְחָ֣סָה ב֑וֹ

וַֽיהֹוָה הוּא הַֽהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַֽעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָֽת: דברים.

יעצו להדיח- לימודי תהלים.

2 שנים ago

אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ | יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ-סֶֽלָה: מזמור שנים ושישים.

יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮

על משל עיצת אחיתופל, שבמקרה זה, העיצה היא להרע מהמקום הזה:

יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ-סֶֽלָה:

וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה: זכריה.כמו זה:

אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תהלים.האדם הזה יבקש את נפשך את לבך את צדקתך בעוזרו לך:אַ֤ךְ | הֶ֥בֶל בְּנֵֽי-אָדָם֮ כָּזָ֪ב בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹת הֵ֝֗מָּה מֵהֶ֥בֶל יָֽחַד: מזמור שנים ושישים.כמו האלטלניסטים :יש בני אדם שעולים על המאזניים, באיטלקית אלטלנה זאת נדנדה שעולים עליה שני בני אדם.האלטלנה הזאת היא מאזנים כאלה:בְּנֵ֫י אִ֥ישׁ בְּמֹאזְנַ֥יִם לַעֲל֑וֹתשהעשיר שגזל מעלה על הצד השני את נקי הכפיים והאדם הזה נושא את כל כובד חטאיו של העשיר שמבקש את גורל צדקת העני.ועל כך הזהיר דוד:יְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים: אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: שמואל.