המערכה על איראן: הצורך בקואליציה בינלאומית.

מבוא

ההתפתחויות האחרונות בזירה האיראנית מציבות את העולם בפני צומת דרכים רגיש. ההפגנות הנרחבות בתוך איראן, הנובעות מדרישות עממיות לצדק כלכלי, זכויות אדם וחירות בסיסית, יוצרות לחץ משמעותי על המשטר. במקביל, הצהרות מצד ארצות הברית על אפשרות להתערבות צבאית במקרה של דיכוי אלים, לצד איומים איראניים על פגיעה בישראל בתגובה, מגבירים את המתיחות האזורית.

בתוך מציאות זו עולה שאלה מרכזית: כיצד יכולה הקהילה הבינלאומית לפעול באופן שיחזק את העם האיראני — ולא את הנרטיב של המשטר. האם פעולה  של ארצות הברית לבדה תשרת את מטרות המפגינים, או שמא תעניק למשטר האיראני תחמושת תעמולתית נוספת.

הסכנה שבפעולה חד־צדדית

פעולה צבאית של ארצות הברית לבדה עלולה, כפי שמזהירים מומחים רבים, לשרת דווקא את המשטר האיראני. המשטר נוהג לטעון כי כל מחאה פנימית היא "קונספירציה מערבית־ציונית", וכי ארצות הברית וישראל הן שמניעות את ההתקוממות. התערבות אמריקאית בודדת עשויה לחזק את הטענה הזו, גם אם בפועל המפגינים דורשים זכויות בסיסיות ולא פועלים מטעם גורם זר.

במצב כזה, המשטר יכול להציג את עצמו כמי שנלחם ב"אויב חיצוני", ובכך לגייס תמיכה פנימית, לדכא את המחאה ביתר קלות ולהסיט את השיח מהבעיות האמיתיות של האזרחים.

חשיבותה של קואליציא בינלאומית

כפי שבעבר הוטלו על איראן סנקציות כלכליות רחבות היקף בהובלת מדינות רבות, כך גם כעת נדרש מהלך רב־לאומי. קואליציה הכוללת מדינות דמוקרטיות מאירופה, מדינות מרכזיות במזרח התיכון, דרום אמריקה ואוסטרליא יכולה לשדר מסר ברור: העולם עומד לצד העם האיראני — לא נגדו.

מהלך כזה יוצר כמה יתרונות:

• לגיטימציא בינלאומית רחבה: קשה למשטר לטעון שמדובר ב"מזימה אמריקאית" כאשר מדינות רבות ומגוונות פועלות יחד.

• פיזור אחריות ומניעת הסלמה: פעולה משותפת מפחיתה את הסיכון שהעימות יתפרש כמלחמה בין שתי מדינות בלבד.

• חיזוק המפגינים: העם האיראני יוכל לראות שהעולם מכיר במאבקו ולא מניח למשטר להציגו כשליח של גורמים זרים.

• החלשת הנרטיב של חמינאי: קואליציא רחבה מערערת את טענותיו של המנהיג העליון, המבקש להמשיך להזרים משאבים לארגונים וגורמים מחוץ לאיראן במקום להשקיע באזרחיו.

אחריות בינלאומית כלפי העם האיראני

העם האיראני אינו מבקש מלחמה, אלא חיים בכבוד. הוא דורש חופש ביטוי, שוויון, הזדמנויות כלכליות ושלטון שאינו מדכא את אזרחיו. כאשר העולם מתייצב מאחוריו, הוא מחזק את הלגיטימיות של המחאה ומצמצם את יכולת המשטר להציג אותה כפעולה חיצונית.

הקהילה הבינלאומית כבר הוכיחה בעבר כי היא מסוגלת להתאחד מול איומים גלובליים. גם במקרה זה, פעולה משותפת —התקפית, דיפלומטית, כלכלית ועוד — יכולה להיות המפתח לשינוי אמיתי.

סיכום

המציאות באיראן מורכבת, רגישה ורבת־משמעויות. פעולה התקפית של ארצות הברית לבדה עלולה, גם אם מתוך כוונות טובות, לחזק את המשטר האיראני ולפגוע במאבקם של המפגינים. לעומת זאת, קואליציה בינלאומית רחבה יכולה להעניק תמיכה אמיתית לעם האיראני, לערער את הנרטיב של המשטר ולהבהיר כי העולם אינו מקבל דיכוי של זכויות אדם.

האתגר גדול, אך גם ההזדמנות: לעמוד לצד עם המבקש חירות — ולהראות שהקהילה הבינלאומית מסוגלת לפעול יחד למען צדק, יציבות ושלום.