אני טוענת שמי ברז אינם מתאימים לרחיצת ידים לפני תפילה– אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:
אנו נוהגים לרחוץ ידיים ופנים לפני תפילה.הרחצה היא סוג טהרה לפני התפילה כדי להיות נכונים.יש חשיבות למים עימם אנו עושים רחיצת ידיים שאינה ככל הרחיצות.ידוע לכולנו שמכניסים חומרים למי הברז המגיעים לביתנו, גם הפלרה לצורך ענין זה, נחשבת מטמאת.צריך ליעד מים מינרלים, לרחיצה זו. בדיוק מאותה סיבה שהטהרה לאחר ימי הנידה לא נעשית ממי הברז, הולכים למקווה.שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי יְהוָה שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם: אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: תהלים. |
וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם– בורא עולם נעתר לך ולא להפך– לימודי תהלים.
יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֣וֹת הֲשִׁיבֵ֑נוּ הָאֵ֥ר פָּ֝נֶ֗יךָ וְנִוָּשֵֽׁעָה:שעושים תשובה, התשובה היא לבורא עולם ובורא עולם הוא המשיב אותנו, העובדה שאנו שבים לא אומרת ששבנו, זה כמו שאתה בא לבית, דופק בדלת כרוצה להכנס ולא פותחים לך את הדלת.יְהוָ֣ה אֱלֹהִ֣ים צְבָא֑וֹת עַד-מָתַ֥י עָ֝שַׁ֗נְתָּ בִּתְפִלַּ֥ת עַמֶּֽךָ:הדבר נלמד ממקרה מצרים ששבו:וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ: וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם: ישעיהו.בורא עולם נעתר לך ולא להפך. |
וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן-הַשֶּׁ֣מֶן | אֲשֶׁ֣ר עַל-כַּפּ֗וֹ עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙– ושוב פעם, גם במקרה הצרעת ההאצלה לרפואה דרך הכהן מהכהן לחולה.
וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָֹ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָֽהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל-הַכֹּהֵֽן: וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל-מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע-הַצָּרַ֖עַת מִן-הַצָּרֽוּעַ: וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְלָקַ֧ח לַמִּטַּהֵ֛ר שְׁתֵּֽי-צִפֳּרִ֥ים חַיּ֖וֹת טְהֹר֑וֹת וְעֵ֣ץ אֶ֔רֶז וּשְׁנִ֥י תוֹלַ֖עַת וְאֵזֹֽב: וְצִוָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְשָׁחַ֖ט אֶת-הַצִּפּ֣וֹר הָֽאֶחָ֑ת אֶל-כְּלִי-חֶ֖רֶשׂ עַל-מַ֥יִם חַיִּֽים: אֶת-הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת-עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת-שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת-הָֽאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת | הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים: וְהִזָּ֗ה עַ֧ל הַמִּטַּהֵ֛ר מִן-הַצָּרַ֖עַת שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְטִ֣הֲר֔וֹ וְשִׁלַּ֛ח אֶת-הַצִּפֹּ֥ר הַֽחַיָּ֖ה עַל-פְּנֵ֥י הַשָּׂדֶֽה: וְכִבֶּס֩ הַמִּטַּהֵ֨ר אֶת-בְּגָדָ֜יו וְגִלַּ֣ח אֶת-כָּל-שְׂעָר֗וֹ וְרָחַ֤ץ בַּמַּ֨יִם֙ וְטָהֵ֔ר וְאַחַ֖ר יָב֣וֹא אֶל-הַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְיָשַׁ֛ב מִח֥וּץ לְאָֽהֳל֖וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁבִיעִ֜י יְגַלַּ֣ח אֶת-כָּל-שְׂעָר֗וֹ אֶת-רֹאשׁ֤וֹ וְאֶת-זְקָנוֹ֙ וְאֵת֙ גַּבֹּ֣ת עֵינָ֔יו וְאֶת-כָּל-שְׂעָר֖וֹ יְגַלֵּ֑חַ וְכִבֶּ֣ס אֶת-בְּגָדָ֗יו וְרָחַ֧ץ אֶת-בְּשָׂר֛וֹ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵֽר:זֹ֤את תִּֽהְיֶה֙ תּוֹרַ֣ת הַמְּצֹרָ֔ע בְּי֖וֹם טָֽהֳרָת֑וֹ וְהוּבָ֖א אֶל-הַכֹּהֵֽן: וְיָצָא֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶל-מִח֖וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֑ה וְרָאָה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְהִנֵּ֛ה נִרְפָּ֥א נֶֽגַע-הַצָּרַ֖עַת מִן-הַצָּרֽוּעַ:וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת-הַכֶּ֣בֶשׂ הָֽאֶחָ֗ד וְהִקְרִ֥יב אֹת֛וֹ לְאָשָׁ֖ם וְאֶת-לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֥יף אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְשָׁחַ֣ט אֶת-הַכֶּ֗בֶשׂ בִּ֠מְק֠וֹם אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֧ט אֶת-הַֽחַטָּ֛את וְאֶת-הָֽעֹלָ֖ה בִּמְק֣וֹם הַקֹּ֑דֶשׁ כִּ֡י כַּֽ֠חַטָּ֠את הָֽאָשָׁ֥ם הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן קֹ֥דֶשׁ קָֽדָשִׁ֖ים הֽוּא: וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵן֘ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁם֒ וְנָתַן֙ הַכֹּהֵ֔ן עַל-תְּנ֛וּךְ אֹ֥זֶן הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית: וְלָקַ֥ח הַכֹּהֵ֖ן מִלֹּ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְיָצַ֛ק עַל-כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית: וְטָבַ֤ל הַכֹּהֵן֙ אֶת-אֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן-הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל-כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית וְהִזָּ֨ה מִן-הַשֶּׁ֧מֶן בְּאֶצְבָּע֛וֹ שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וּמִיֶּ֨תֶר הַשֶּׁ֜מֶן אֲשֶׁ֣ר עַל-כַּפּ֗וֹ יִתֵּ֤ן הַכֹּהֵן֙ עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַ֖ל דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם: וְהַנּוֹתָ֗ר בַּשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל-כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל-רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת-הַ֣חַטָּ֔את וְכִפֶּ֥ר עַל-הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת-הָֽעֹלָֽה: וְהֶֽעֱלָ֧ה הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הָֽעֹלָ֥ה וְאֶת-הַמִּנְחָ֖ה הַמִּזְבֵּ֑חָה וְכִפֶּ֥ר עָלָ֛יו הַכֹּהֵ֖ן וְטָהֵֽר: וְאִם-דַּ֣ל ה֗וּא וְאֵ֣ין יָדוֹ֘ מַשֶּׂגֶת֒ וְ֠לָקַ֠ח כֶּ֣בֶשׂ אֶחָ֥ד אָשָׁ֛ם לִתְנוּפָ֖ה לְכַפֵּ֣ר עָלָ֑יו וְעִשָּׂר֨וֹן סֹ֜לֶת אֶחָ֨ד בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֛מֶן לְמִנְחָ֖ה וְלֹ֥ג שָֽׁמֶן: וּשְׁתֵּ֣י תֹרִ֗ים א֤וֹ שְׁנֵי֙ בְּנֵ֣י יוֹנָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּשִּׂ֖יג יָד֑וֹ וְהָיָ֤ה אֶחָד֙ חַטָּ֔את וְהָֽאֶחָ֖ד עֹלָֽה: וְהֵבִ֨יא אֹתָ֜ם בַּיּ֧וֹם הַשְּׁמִינִ֛י לְטָֽהֳרָת֖וֹ אֶל-הַכֹּהֵ֑ן אֶל-פֶּ֥תַח אֹֽהֶל-מוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן אֶת-כֶּ֥בֶשׂ הָֽאָשָׁ֖ם וְאֶת-לֹ֣ג הַשָּׁ֑מֶן וְהֵנִ֨יף אֹתָ֧ם הַכֹּהֵ֛ן תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְשָׁחַט֘ אֶת-כֶּ֣בֶשׂ הָֽאָשָׁם֒ וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִדַּ֣ם הָֽאָשָׁ֔ם וְנָתַ֛ן עַל-תְּנ֥וּךְ אֹֽזֶן-הַמִּטַּהֵ֖ר הַיְמָנִ֑ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִֽית: וּמִן-הַשֶּׁ֖מֶן יִצֹ֣ק הַכֹּהֵ֑ן עַל-כַּ֥ף הַכֹּהֵ֖ן הַשְּׂמָאלִֽית: וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן-הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל-כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן-הַשֶּׁ֣מֶן | אֲשֶׁ֣ר עַל-כַּפּ֗וֹ עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל-מְק֖וֹם דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם: וְהַנּוֹתָ֗ר מִן-הַשֶּׁ֨מֶן֙ אֲשֶׁר֙ עַל-כַּ֣ף הַכֹּהֵ֔ן יִתֵּ֖ן עַל-רֹ֣אשׁ הַמִּטַּהֵ֑ר לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה:וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן-הַשֶּׁ֣מֶן | אֲשֶׁ֣ר עַל-כַּפּ֗וֹ עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל-מְק֖וֹם דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם:עַל-מְק֖וֹם דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם:מקום דם האשם, שמהמקום הזה, שורש המחלה.עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַיְמָנִ֔יתעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔יתעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑יתושוב פעם במקרה הזה ההאצלה לרפואה דרך הכהן מהכהן לחולה,וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן-הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל-כַּפּ֖וֹ הַשְּׂמָאלִ֑ית שֶׁ֥בַע פְּעָמִ֖ים לִפְנֵ֥י יְהוָֹֽה: וְנָתַ֨ן הַכֹּהֵ֜ן מִן-הַשֶּׁ֣מֶן | אֲשֶׁ֣ר עַל-כַּפּ֗וֹ עַל-תְּנ֞וּךְ אֹ֤זֶן הַמִּטַּהֵר֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֤הֶן יָדוֹ֙ הַיְמָנִ֔ית וְעַל-בֹּ֥הֶן רַגְל֖וֹ הַיְמָנִ֑ית עַל-מְק֖וֹם דַּ֥ם הָֽאָשָֽׁם:כמו עם ברכת הכהן:וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: במדבר.וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:ברור שאם האדם שמתחקה אחרי הכהן לעשות זאת וגם זאת:וְהִזָּ֤ה הַכֹּהֵן֙ בְּאֶצְבָּע֣וֹ הַיְמָנִ֔ית מִן-הַשֶּׁ֕מֶן אֲשֶׁ֥ר עַל-כַּפּ֖וֹהוא האדם הזה:אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר: |
במחיר של סוסיתא, לא תקנה מרצדס-תראה, אני טוענת שכל הטררם שעשו עם מהגלידה פיסטוק של ביבי ושרה היה תעמולה מבית היוצר של רני רהב, להסיח את הדעת של קהל העם מהבעיה האמיתית— מעודכן.
חודש שלישי- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.
לגבי המורים,אמרתי ואני אומרת זאת שוב-אני טוענת שהמורים של הילדים שלך צריכים להרוויח מינימום עשרת אלפים שקל בחודש. עם מסלול התקדמות שיובילו לשכר של עשרים אלף לותק של עשר שנים ומעלה לא כולל בונוסים על הצלחות.כדי שהמורים יצברון ניסיון של שנים ולא ישחקו, אז כל תנאי החופשות כולל שבתון כל שנה שביעית חייבים להתקיים.נראה אותך יום אחד בכיתה של ארבעים צעירים ופוחזים. צריך חופשות להרגעות, אני טוענת שגם ליווי פסיכולוגי לאורך שנים. מורים טרודים לא יעשו עבודה מאה אחוז כמו שאומרים.הורי הילדים צריכים להבין שאם הם ישלמו בעבור סוסיתא- הם לא יקבלו מרצדס. ברור ששכר זול מוריד מוטיבציא ושחיקה מהירה יותר.זה לא פחות חשוב מהיי טק. מי שבונה את ההייטקיסטים הם המורים. לכן השקעה במורים זאת גם השקעה בהייטק. שאתם משקיעים במורים, אתם משקיעים בהיי טק.לא יעלה על הדעת שיאיר לפיד שאין לו השכלה ואין לו תעודת בגרות, וכעובד מוסד מדינה ירויח יותר ממורה עובד מוסד מדינה.אותו הדבר עם השרים וחברי הכנסת, במחיר סוסיתא לא תקנה מרצדס. ראש הממשלה צריך לקבל מינימום עשרים מליון שקל בשנה לא כולל אש"ל ובהתאמה שריו , סגני שריו, חברת כנסת עד נער האוצר ומשם הלאה עד השומר בשער של מוסד המדינה. אני טוענת שהדבר יביא לחסכון רב.תראה, אני טוענת שכל הטררם שעשו עם מהגלידה פיסטוק של ביבי ושרה היה תעמולה מבית היוצר של רני רהב, להסיח את הדעת של קהל העם מהבעיה האמיתית.אותו הדבר עם גילי כהן, אם הטייקון נותן למקבילה לה בערוץ 13 60000 שקל אתה צריך לתת לגילי כהן 70000. וזאת כי אנו רוצים שהבסט של הבסט יהיה אצלנו גם במקרה זה , אני טוענת שהדבר יביא לחסכון רב.חשוב מאוד.. לפנק לפנק את עובדי המדינה.. לפנק.. שחלילה בנק לאומי לא יפנק אותם.. אני לא קונה את הפררסומת אם מישהו מתפנק מבנק לאומי או בנק פועלים הם משפחת גפן ולפיד. ונראה שמאוד מפונקים החבר'ה.. |
כשסגרה לאה עסקה עם רחל כך היא אמרה לו– שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ ומשכך– וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא– פרשת ויצא יעקב.
וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּֽוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ׃ וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּֽוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ׃ וַיָּבֹ֨א יַֽעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֮ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֨אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדֽוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַֽעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי׃ וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃ פרשת ויצא יעקב.לאה עשתה "עסקה" עם רחל:ראובן בנה של לאה קצר מהשדה דודאים שבתמורה לדודאי בן לאה, לאה קנתה לילה עם יעקב במקום רחל , לא ידעתי מה זה דודאים מצאתי פרשנות בוויקיפדיא:"הדודא נזכר שש פעמים במקרא, בשתי הופעות. ההופעה הראשונה בספר בראשית כוללת את חמשת האזכורים הראשונים, כאשר ראובן מוצא דודאים בשדה: "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה וַיָּבֵא אֹתָם אֶל-לֵאָה אִמּוֹ". רחל מבקשת מלאה את הדודאים, ולאה דורשת תמורה, שכן: "הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי". רחל מציעה לה לשכב עם יעקב במקומה באותו לילה: "לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ [יעקב] הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ" (בראשית, ל', י"ד). בעקבות משכבם באותו לילה נולד יששכר. ההופעה השנייה היא כצמח המפיץ ריח נעים: "הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים, ז', י"ד). בספר ירמיהו מופיעים "דּוּדָאֵי תְאֵנִים" (ירמיה, כ"ד, א'), במשמעות של דוּד, סל תאנים." WIKIPEDIA.מאוד מענין שבשנים הראשונות האלה של יעקב רחל ולאה וגם זילפה ובלהה שעסקו בפריון הוזכר הדודאי שהוא גם צמח פרי מאכל שאלה סגולותיו:בספרות היוונית והרומית מוזכר הצמח פעמים רבות; השתמשו בו לרפואה, לטיפול בבעיות פריון, כשיקוי אהבה" WIKIPEDIA.אז לידיעתכן..כשסגרה לאה עסקה עם רחל כך היא אמרה לו:שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָוַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא׃ולא בלילה ההוא.בהמשך לאחר שילדה היא קרה לבנה יששכר יען כי:נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔יבמקרה הזה השכר בעבור התברכותה משפחתה:וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר׃רחל נתנה לה והיא נתנה לה ובן נולד..היו לו חיים מעניינים עם נשותיו ליעקב..(-:והדבר כתוב בתורה. וחיי האישות של אבותינו ידועים לנו.אורחות כמה נשים לגבר היו מקובלים ונראה שגם הנשים וגם הילדים חיו בשלום עם הדבר.ושוב לגבר מותר כמה נשים, לאשה אסור. זה לא נשואים פתוחים.מצוות ודינים גם מלמדים אותנו על אורחות שהיו מותרים ונהוגים בישראל.פלגש זה לא חטא- חלק ראשון ושני. |
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה.
הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: תהלים.וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא: וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם רָב אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב: וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה: בקשת שלמה בן דוד.לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִיםלֵבוְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָדבר בורא עולם לשלמה:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט: הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ: וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ נָתַתִּי לָךְ גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ: מלכים.וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָשלמה לא בקש נפש גם מאויביו, שלמה בקש מבורא עולם.ולא שאלת נפש אויבך- גם אויבך מאמין בבורא עולם ומייחל לחסדו.וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי:וְרוּחַומשכך:הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יָקוּם כָּמוֹךָ:החכמה היא רוח:וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַֽהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָֽרֶת: וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַֽהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַֽהֲנוֹ לִֽי: שמות.וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵבאֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָהלֵברוּחַלמחשבה ראשונה:הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי: אַל תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וְרוּחַ קָדְשְׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי: תהלים.הַסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה:אַךְ בֶּֽעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִֽקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַֽיהוָֹֽה:וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹֽׁתֵיכֶםאֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: כִּי לֹא תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה עוֹלָה לֹא תִרְצֶה: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: תהלים.רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה:רוּחַלֵבאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָּהּ- לימודי תהלים.למחשבה שנית:לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד בַּֽיהוָ֨ה | חָסִ֗יתִי אֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י (נודו) נ֝֗וּדִי הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר: מזמור עשתי עשר.בַּֽיהוָ֨ה | חָסִ֗יתִיאֵ֭יךְ תֹּאמְר֣וּ לְנַפְשִׁ֑י (נודו) נ֝֗וּדִי הַרְכֶ֥ם צִפּֽוֹר:נ֝֗וּדִי (במובן נדידה- כמו ציפור נודדת)להנדיד את נפשו ממנו לאדם אחר רצו אויבי המשורר.ושוב:וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָשלמה לא בקש נפש גם מאויביו, שלמה בקש מבורא עולם.ולא שאלת נפש אויבך- גם אויבך מאמין בבורא עולם ומייחל לחסדו.מחשבה שלישית:וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת: וַתָּבֹא יְרוּשָׁלְַמָה בְּחַיִל כָּבֵד מְאֹד גְּמַלִּים נֹשְׂאִים בְּשָׂמִים וְזָהָב רַב מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה וַתָּבֹא אֶל שְׁלֹמֹה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו אֵת כָּל אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבָהּ: וַיַּגֶּד לָהּ שְׁלֹמֹה אֶת כָּל דְּבָרֶיהָ לֹא הָיָה דָּבָר נֶעְלָם מִן הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא הִגִּיד לָהּ: וַתֵּרֶא מַלְכַּת שְׁבָא אֵת כָּל חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה: וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יְהוָה וְלֹא הָיָה בָהּ עוֹד רוּחַ: וַתֹּאמֶר אֶל הַמֶּלֶךְ אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּאַרְצִי עַל דְּבָרֶיךָ וְעַל חָכְמָתֶךָ: וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לַדְּבָרִים עַד אֲשֶׁר בָּאתִי וַתִּרְאֶינָה עֵינַי וְהִנֵּה לֹא הֻגַּד לִי הַחֵצִי הוֹסַפְתָּ חָכְמָה וָטוֹב אֶל הַשְּׁמוּעָה אֲשֶׁר שָׁמָעְתִּי: אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ אַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה הָעֹמְדִים לְפָנֶיךָ תָּמִיד הַשֹּׁמְעִים אֶת חָכְמָתֶךָ: יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָם וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה: מלכים.לאחר שמלכת שבא* ראתה את:וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד (משרתו) מְשָׁרְתָיו וּמַלְבֻּשֵׁיהֶםהיא ברכה את שלמה את הברכה הזאת:יְהִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּרוּךְ אֲשֶׁר חָפֵץ בְּךָ לְתִתְּךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְעֹלָםהמלך שלמה היה מלך טוב בעיני מלכת שבא, והיא אמרה לשלמה שבאהבת בורא עולם את ישראל, בורא עולם שם מלך טוב לישראל ומשכך:וַיְשִׂימְךָ לְמֶלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּצְדָקָה:** מלכת היתה מלכת ארץ שבא, שבא לא היה שמה. אין אדם שיודע את שמה.וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָֽה: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְאֶת מִדְיָן וְאֶת יִשְׁבָּק וְאֶת שֽׁוּחַ: וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת שְׁבָא וְאֶת דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּֽים: וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַֽחֲנֹךְ וַֽאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָֽה: בראשית.אותו הדבר לגבי בת פרעה גם זו של משה וגם זו של שלמה. |
חוזר בשאלה, חוזר בתשובה- מעודכן.
וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ: אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ: וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: בראשית.פרעה הזה, היה פרעה שהיתה לו תשובה, הוא היה אדם מאמין ומתוך האמונה הזאת, גם לאוזן עבדיו שמדבריו ידעו שפרעה הזה יודע שבורא עולם הוא האלהים ולא הוא ומשכך הוא גם שם את יוסף כמושל על כל קניינו:גם לעבדי פרעה וגם לפרעה היתה תשובה:וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:לעומתו פרעה שלא ידע את יוסף, היה כחוזר בשאלה:אַחַר בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַֽהֲרֹן וַיֹּֽאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה כֹּֽה אָמַר יְהוָֹה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּֽר: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָֹה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהֹוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּֽחַ: שמות.וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָֹה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹוַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם: וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם: וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ: הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: בראשית.בעת יהושע הבחירה שהעמיד יהושע בפני עם ישראל היתה כזאת:וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם: וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ: וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים: וְעַתָּה יְראוּ אֶת יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה: וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר (בעבר) מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת יְהוָה: וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים: כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם: יהושע.וְעַתָּה יְראוּ אֶת יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה:עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת יְהוָה:עבר הנהר כבימי ארץ חרן לפני שאברהם הלך מבית אביו ואמו ומארצו.בְּעֵבֶר הַנָּהָרוכבימי מצרים שבדבר תורה זה יש עדות שבימים של פרעה שלא ידע את יוסף עבדו אבותינו את אלהי מצרים בעת הזאת:וּבְמִצְרַיִםלמחשבה ראשונה:עם ישראל חזר בתשובה היו כאלה שהקפידו עליו כמונעים ממנו לחזור בתשובה:וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת מִצְרַיִם וַהֲשִׁבֹתִי אֹתָם אֶרֶץ פַּתְרוֹס עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה: מִן הַמַּמְלָכוֹת תִּהְיֶה שְׁפָלָה וְלֹא תִתְנַשֵּׂא עוֹד עַל הַגּוֹיִם וְהִמְעַטְתִּים לְבִלְתִּי רְדוֹת בַּגּוֹיִם: וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶםוחשוב לזכור שגם מצרים, חזרו בתשובה:וְנוֹדַע יְהוָה לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַיהוָה וְשִׁלֵּמוּ: וְנָגַף יְהוָה אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם: ישעיהו.וְשָׁבוּ עַד יְהוָהומשכך גם לנו אסור להיות מזכירי עוון לעם המצרי ככתוב:**לֹֽא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹֽא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצֽוֹ: דברים.לֹֽא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצֽוֹ:**בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְהוָה צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל: ישעיהו.בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִםגם מתוך המקום שאנו זוכרים שבעת פרעה שידע את יוסף העם המצרי התאבל על יעקב לאחר מותו:וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּפֹּל יוֹסֵף עַל פְּנֵי אָבִיו וַיֵּבְךְּ עָלָיו וַיִּשַּׁק לוֹ: וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיִּמְלְאוּ לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם: בראשית.וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו:וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם:צריך לחשוב על הדבר בעת הזאת כששבנו לארצנו מהרבה מאוד ארצות ניכר ומשכך היחס שלנו לארצות שהיינו גרים בהם על פי הציווי הזהלמחשבה שנית:**וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּרוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֵלַי לֵאמֹר: אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב אֶת עָר: וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה: דברים.וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹֽא אֶתֵּן לְךָ מֵֽאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּֽׁה: דברים.לֹֽא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּאוְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד: אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר: דברים. |
עצים פולטים חמצן שמטהר את האוויר.
**מדברים הרבה על העננה שמעלינו שנגרמת משימושים בחומרים כמו גז שמייצרים את העננה.ידוע שעצים פולטים חמצן שמטהר את האוויר.את הנייר מיצרים מעיצים.משמע הפחתה בשימוש בנייר עוזרת לבעיה זאת.היום הייתי בסופר פארם ובעת התשלום בקשה הקופאית לרשום את מספר ה- PHONE שלי.והיא הוציאה קבלה ישירות לטלפון ולא בנייר.אני אוהבת את הדבר.אחר כך הלכתי לחנות קטנה שיש לה קופה ממוחשבת ושילמתי בכרטיס(ברור שאם משלמים בכרטיס במכונה ממוחשבת תצא חשבונית קבלה, אין צורך לשאול אם אני רוצה קבלה)אמרתי למוכר שמה אני אעשה עם הנייר הזה, סתם עושה לי בלאגן בתיק, אני לא צריכה לדווח על הרכישות לצורך זיכוי במע"מ או תאומי מס. אין לי עסק פעיל.אמרתי לו שיתכנת את המחשב של הקופה לשליחת חשבונית קבלה דיגיטלית.אם יש לו קופה ממוחשבת ושיש למחשב הזה תקשורת אין בעיה לעשות זאת,כי צריך קבלה באם יש בעיה במוצר שקונים.נראה לי שנראה לו מסובך הדבר.ומה אני מציעה,שהמשרד לאיכות הסביבה שאמון על המהלכים להפחתת אפקט החממה יחוקק חוק בדבר שמיום החקיקה כל עסק שמפעיל קופה ממוחשבת יחוייב לשלוח קבלה בדרך זאת.אפשר לעשות אפלקציא שבעלי עסקים יורידו את האפליקציא למחשב של הקופה.עסקים כאלה הם מהצרכנים הגדולים ביותר של נייר.(ברור שצריך נייר, אך אם יש מקומות שלא צריך ואפשר לחסוך, כך צריך לעשות).** |
ממתיק אצסולפאם לעומת אספרטיים.
בעיכול, האספרטם מתפרק לחומצות האמינו המרכיבות אותו ומתנול.האספרטם אינו מתאים לאפיה ממושכת משום שהוא עשוי להתפרק
אצסולפאם-K אינו מתפרק בחום הבישול והאפייה ועמיד בתנאי חומציות ובסיסיות מתונים.אני טוענת ש:שיש הבדל בין המרכיבים הבסיסים ומשכך הבדל גם מבחינת איך החומר מתנהג בחום מתעכל מתמוסס וכו' ומשכך הבדל מהותי מבחינת השפעתו על גופינו. |
ושב ורפא לו- לימודים מספר ישעיהו- פרשת כיסא רם ונישא.
ושב ורפא לו- לימודים מספר ישעיהו- בקריאה שנית- פרשת כיסא רם ונישא ומספר שמות- פרשת מופת- מעודכן.
יש לקרוא את זה:**הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ: פרשת כיסא רם ונישא.וָשָׁב וְרָפָא לוֹ:בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִֽהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַֽיהוָ֣ה צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵֽאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת׃ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּמַצֵּבָ֥ה אֵֽצֶל־גְּבוּלָ֖הּ לַֽיהוָֽה׃ וְהָיָ֨ה לְא֥וֹת וּלְעֵ֛ד לַֽיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי־יִצְעֲק֤וּ אֶל־יְהוָה֙ מִפְּנֵ֣י לֹֽחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מוֹשִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם׃ וְנוֹדַ֤ע יְהוָה֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָֽדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת־יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָֽדְרוּ־נֵ֥דֶר לַֽיהוָ֖ה וְשִׁלֵּֽמוּ׃ וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֨בוּ֙ עַד־יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא תִּֽהְיֶ֨ה מְסִלָּ֤ה מִמִּצְרַ֨יִם֙ אַשּׁ֔וּרָה וּבָֽא־אַשּׁ֥וּר בְּמִצְרַ֖יִם וּמִצְרַ֣יִם בְּאַשּׁ֑וּר וְעָֽבְד֥וּ מִצְרַ֖יִם אֶת־אַשּֽׁוּר׃ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ אֲשֶׁ֧ר בֵּֽרְכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַֽעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַֽחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ ישעיהו.וְנָגַ֧ף יְהוָ֛ה אֶת־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֨בוּ֙ עַד־יְהוָ֔ה וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃אֲשֶׁ֧ר בֵּֽרְכ֛וֹ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַֽעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַֽחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃לפני זה:
ולחשוב על הפוטנציאל הזה:וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ-צוֹר אֶת-עֲבָדָיו, אֶל-שְׁלֹמֹה, כִּי שָׁמַע, כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ: כִּי אֹהֵב, הָיָה חִירָם לְדָוִד--כָּל-הַיָּמִים. וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה, אֶל-חִירָם לֵאמֹר. אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת-דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו, מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ--עַד תֵּת-יְהוָה אֹתָם, תַּחַת כַּפּוֹת רגלו (רַגְלָי). וְעַתָּה, הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב: אֵין שָׂטָן, וְאֵין פֶּגַע רָע. וְהִנְנִי אֹמֵר--לִבְנוֹת בַּיִת, לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֶל-דָּוִד אָבִי לֵאמֹר, בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל-כִּסְאֶךָ, הוּא-יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ-לִי אֲרָזִים מִן-הַלְּבָנוֹן, וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם-עֲבָדֶיךָ, וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ, כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר: כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ, כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת-עֵצִים--כַּצִּדֹנִים. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם, אֶת-דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה--וַיִּשְׂמַח מְאֹד; וַיֹּאמֶר, בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם, אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם, עַל-הָעָם הָרָב הַזֶּה. וַיִּשְׁלַח חִירָם, אֶל-שְׁלֹמֹה לֵאמֹר, שָׁמַעְתִּי, אֵת אֲשֶׁר-שָׁלַחְתָּ אֵלָי; אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת-כָּל-חֶפְצְךָ, בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים. עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן-הַלְּבָנוֹן יָמָּה, וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם--וְאַתָּה תִשָּׂא; וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת-חֶפְצִי, לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי. וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה, עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים--כָּל-חֶפְצוֹ. וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית: כֹּה-יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם, שָׁנָה בְשָׁנָה וַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם: מלכיםוַיהוָה, נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ; וַיְהִי שָׁלֹם, בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה, וַיִּכְרְתוּ בְרִית, שְׁנֵיהֶם.וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים: פרשת כיסא רם ונישא. |
פגיעה שלא נראית בטווח הקצר ושתראה בטווח הארוך.
.
"מחדל רפואי חמור בצה"ל: המפקדים התעלמו - לוחמת אושפזה בסכנת חיים החיילת הזמינה לעצמה אמבולנס לבסיס, אך המפקדים עיכבו את פינוייה והיא איבדה שחלה. צה"ל: "הדרגים הפיקודיים כשלו והתרשלו בתפקידם" • מפקדה האישי הודח, הליך הדחה נפתח גם נגד קצין הרפואה הגדודי" כאן חדשות.יש הבדל בין גבר לאשה מבחינת מבנה גוף ומערכות גוף פנמיות.אני טוענת שחילת לוחמת שמרימה משאות כבדים משאות במסע אלונקות בפעילות גופני קשה ומתמשכת, כמו ריצה ארוכה עם משא כבד , הליכה ארוכה עם משא כבד שיש עומס רב על הרחם שיכול להיות פוגעני למערכות הפנימיות של האשה, דבר שלא מאפיין זכר בשל הבדל בין גבר לאשה.אני טוענת שיש לעשות חשיבה נוספת בענין התאמת האשה לשירות כלוחמות ושיש התכנות לפגיעה שלא נראית כמו שנראתה במקרה הזה אך יש פגיעה , כמו פגיעה בפריון האשה מבחינת הקושי להכנס להריון.כמו כן, אני טוענת שיש לבחון נשים לאחר שרות צבאי שבו ששרתו כלוחמות, אם לנשים אלה היו/יש בעיות להכנס להריון, שאמנם לא קרה להן כבמקרה הזה, ובכל זאת יש פגיעה שלא נראית בטווח הקצר ושתראה בטווח הארוך.ובהמשך לחשוב שוב אם נכון לנשים לשרת כלוחמות, מבחינת תביעות של לוחמות אלה את הצבא כגורם לעקרות או עוגמת נפש בקושי להכנס להריון, התהליך הוא מתיש מאוד גם מבחינה פסיכולוגית. |
.
חשיבות איכות הדם, לפני ואחרי הכניסה להריון- חלק שלישי.
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל-דָּ֑ם וְנָֽתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָֽאֹכֶ֣לֶת אֶת-הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ: כִּי נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַֽאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל-הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי-הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר: עַל-כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל-נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא-תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכֲכֶ֖ם לֹא-יֹ֥אכַל דָּֽם: וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ-ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת-דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר: כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל-בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל-בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל-אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת: הכפרת.כִּי נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘
בענין מחקר ותרופות לאחר לידת אוטיסט, יש גם לחשוב על מניעה באוטיזם,מתוך מאמר שכתבתי לפני כמה חודשים:יש ענין עם עם נקיון הדם דווקא לפני הכניסה להריון. שאשה נכנסת להריון היא מפסיקה לקבל מחזור במשמעות של חתימת דם לעת ההריון שאין את פעולת נקיון הדם שמזין את העובר. לכן יש לדאוג לדבר מבעוד מועד, כמו תזונה נכונה ומלאה, תזונה נקיה, בשר מקצב (כשר) ללא חומרים משמרים (יש הבדל בין חומרים משמרים בבשר מחי שנפש חיה בו מבחינת שהחומר המשמר הזה הוא כמו חסון בבשר החי של אדם שיש אומרים שהוא גורם לגידול מולדים מומים כמו ההשפעה שיש לחיסון על הבשר שלנו כך השפעת כל חומר זר על בשר, גם זה שאנו אוכלים, ההשפעה או הסימפטום שיש לחומר משמר על בשר וממנו על האדם כבשר נפגש עם בשר האוכל אותו, היא לא כמו חומרים משמרים למזון מהצומח או מהחלב) וגם המנעות ממקומות מזוהמי אוויר כמו לשים מסכה בקרבת תחנת אוטובוס וכו’.לקרוא עוד:
בגלל שינוי אורחות החיים במאה השנים האחרונות ואם יודעים שהבעיה היא בתחמוצת החנקן,כדאי לבדוק האם יש יותר אוטיזים בקרב ילדים לאמהות בערים מבכפרים, מושבים וכו' וזאת מידיעתנו שבערים יש יותר זיהום אויר בשל שריפת דלק וגז אליו חשופה אשה בעת ההריון.כמו כן, יש לבדוק השפעה של שהות ארוכה בחדרים סגורים המחוממים במזגן וכו'.במשקאות מוגזים יש פחמן (לא חנקן) דו חמצני וגם במקרה זה יש עליה משמעותית של שתיית סודה ומשקאות מוגזים, יש לבדוק אם יש קשר לדבר למרות שזה פחמן מחומצן ולא חנקן מחומצן. | ||||||||||
לתלמיד בית ספר קרית שרת בחולון- מעודכן.
לתלמיד בית ספר קרית שרת בחולון- עדכון:יודעת אני שכועס אתה עלי על דברי אלה:היות לכל ילד וילדה בישראל.יודעת.חשבת פעם , אתה, כן אתה, אתה שבטח נפגשת עם הדיסק THE WALL בספריית הדיסק של אביך ואימך.שאתה וחברך יכולים לקחת את הגיטרה ולשבת בערימה של חבריך וחברותיך על הדשא בבית הספר ולעשות הפגנה לבטל את תוספת התשלום ללימודי מוסיקה בבית סיפרך.העובדה שיש לך כסף לא אומרת שאתה אויב של האדם העני שלא יכול לשלם בעבור לימודי מוסיקה. אסור שתכעס עלי בדבר.בִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֨וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֨וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃ מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּֽיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָֽאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃ עזרא.כורש ידע לדעת שעושרו הגדול וכוחו כמלך ניתן לו מבורא עולם ולכן נענה לפקודת בורא עולם לעשות את דבר בורא עולם ולעזור להוציא את ישראל מגלות בבל כדי לבנות בית לבורא עולם בירושלים:וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירֽוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירֽוּשָׁלִַ֖םוכורש ידע שעמו של בורא עולם מיועד לעשות הדבר:לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ– אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ: תהלים.וגם אתה תלמיש בתיכון קרית שרת שלומד במגמת מוסיקה, צריך בלבבך לראות את תפילת העני הזה:מִן–הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ; עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ. תהלים.צריך לחשוב על כך שבורא עולם העיר את ליבו של כורש לדבר, ומשכך מדוע לבך לא ער לדבר.אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ, וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי; אֲנִי, יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם, וְכָל-צְבָאָם, צִוֵּיתִי. אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק, וְכָל-דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר; הוּא-יִבְנֶה עִירִי, וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ–לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: ישעיהו.לֹא בִמְחִיר וְלֹא בְשֹׁחַד,לפעמים הבטחה להיות כוכב- זה שוחד:כתוב ככה:בְּחַרְתִּיךָ, בְּכוּר עֹנִי.נגיד אדם היה עני בן עני, וחלו הימים והאדם כבר לא עני, נחלץ מעוני, יש לו בית יש לו עבודה, מבסוט בחלקו והוליד בן.ברור שבנו לא כמוהו בכור עוני.כתוב מאשפות ירים אביון,כתוב יושיע לבני אביון.במקרה הזה אפשר למשול במקרה דוד שלמה ובן שלמה.לשלמה היתה את צדקת אביו, ומשכך מלכותו של שלמה נקרעה בימי בנו . כי לבן שלמה לא היתה את צדקת אביו.על אותו משל, לאלעד תשובה אין אין את צדקת אביו שנחלץ מעוני כבן עני.הערת שוליים:ואתה, כן אתה- תתקשר בבקשה לדוקטור נחמד ובדוק עימו מה דעתו בדבר הזה.ובחזרה לדברי לתלמיד:אתה אמור להסכים עימי בדבר וכאדם שלא לקחו ממנו את גיטרתו ולא לקחו ממנו את מיתריו, תכתוב שיר ותעשה וודסטוק בבית הספר ועד שמשרד החינוך לא יבטל את תוספת התשלום ללימודי מוסיקה בבית ספר תיכון קרית שרת אתם שובתים בדשא של בית הספר עד שיעשה הדבר.אם היית עושה זאת, הדבר היה מגיע גם לידיעת האמריקאים שגם הם בדור הזה לא ראו הפגנות מסוג זה. וקדימה וישר והלאה.אז לך לאבא שלך ותגיד לו שמיכל אמרה, שיקח את הדיסק פינק פלויד וילך משרד הרישוי ויחזיר את הדיסק, ויגיד שהוא אהבל.ואני אומרת את אותו הדבר לבן של אלטמן הקטן.ואחרי ששלמה גרוניך כתב את השיר תלמיד בית ספר תיכון בארופה זה דבר עלוב כל כך, תלמידי בית ספר תלמה ילין בגבעתים לא יכולים להתלונן שאמרתי שתלמיד בבית ספר תלמה ילין זה דבר עלוב כל כך, וזאת למרות שאני מאוד אוהבת את ענת כהן שאני טוענת שהיא כמשה שגדלה אצל הפרעונים.מכתב לסטודנט- עריכה חדשה.מאת,העלמה מיכל כהן.נ.ב.מישהו מהשכנים במדרגות (שם אנו נוהגים לחסות בבנין בן כשישים וחמש שנה (אגב, איסמעיל חבר של אבא שלי מחאן יונס היה הקבלן שעשה את ההרחבה מהצד הצפוני של הבנין) אמר לבן שלו להביא את הקסדה של האופנוע בזמן הפגזה.ומה אני אומרת,על משל המסכות בקורונה ולנוכח ריבוי הטילים מעלינו אולי שהג”א יוציאו צו לחלק לאזרחים קסדות.. זה יהיה מחסה “סוריאליסטי, לראות את כל האזרחים הולכים עם קסדות ברחוב בדרך לעבודה. | ||||||||
נסיגה בשנות חיי האדם- פרשת לך-לך.
לימודי שנת שבעים וחמש לקוממיות שהפכה לעצמאות:אפשר לראות את הנסיגה בשנות חיי האדם מהיציאה מגן עדן והלאה עד תרח:
| |||||||||
לא תרביע כלאים.
וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא:אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ: ויקרא.הכוונה, שכבת זרע:תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָלרבעה, במובן של רבעים ושילשים, ומשכך להוליד ממנה.יש איסור בתורה לשכב משכבי זרע עם בהמות, אם בהמה- ממין זכר כמרביע אשה ואם זכר בבהמה ממין נקבע כמרביע אותה. כתוב בהמשך שתועבה זאת היא כתועבות כנען.למחשבה,יש התכנות שהיו נולדים כאלה שהם חצי חצי ואולי גם לא, אך הזרע של הנולד והלאה.לֹֽא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָֽׂדְךָ לֹֽא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַֽׁעַטְנֵז לֹא יַֽעֲלֶה עָלֶֽיךָ: ויקרא. |
חשיבות איכות הדם, לפני ואחרי הכניסה להריון- חלק שני.
בענין ילדים, חשבתי שוב על קנאביס והריון.לאשה שנכנסת להריון אין ימי נידה ומשכך אין ניקוי דם במהלך ההריון.ידוע לנו שקנאביס משפיע על הנפש, על המיינד, ידוע שלקנאביס THC יש השפעה על המח, כעת נחשוב ביחד מה קורה לאשה בהריון מבחינת THC בדמה המזין את העובר, ברור שהשפעה של THC על עובר היא יותר חזקה מההשפעה על אימו ומתוך מקום שאנו יודעים שיש לו השפעה על המח, אני טוענת שיש להורות לנשים המעשנות קנאביס ומנסות להכנס להריון, להפסיק לעשן קנאביס מתוך מקום שיש התכנות למומים מוחיים, כמו פיגור, אולי גם אוטיזם, או כל בעיות תפקודיות הקשורות למח.חשיבות איכות הדם, לפני ואחרי הכניסה להריון.כעצת המלאך לאם שמשון כשהייתה עקרה:וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן: וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא: כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי: וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ: שופטים.וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן: וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא:יין הוא נכון בעת לא כזאת ולא נכון בעת כזאת.מדבר עלי הכהן לחנה אם שמואל, ניתן ללמוד שיין , שיכר, שידוע לנו שפועל על המח גם הוא כמו הקנאביס :וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ: וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ: וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ: וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר לֹא אֲדֹנִי אִשָּׁה קְשַׁת רוּחַ אָנֹכִי וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי יְהוָה: אַל תִּתֵּן אֶת אֲמָתְךָ לִפְנֵי בַּת בְּלִיָּעַל כִּי מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי דִּבַּרְתִּי עַד הֵנָּה: וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר לְכִי לְשָׁלוֹם וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִתֵּן אֶת שֵׁלָתֵךְ אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ מֵעִמּוֹ:וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה: וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי עַד מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין הָסִירִי אֶת יֵינֵךְ מֵעָלָיִךְ:כל שראה עלי בחנה היה מה שנראה כאשה ששתתה יין, שכר.מרות הנפש של חנה לא היתה מיין, אך השפעה כזאת נראית לעתים מיין , שכר.., לא תמיד יין משמח לבב אנוש. |
מי התפלה במי הכנרת.
קראתי שהתחילו להזרים מי התפלה לכנרת.אם כבר מזרימים מי התפלה לכנרת אני מציעה לא להזרים ישירות למקווה. להזרים מראשית הנחל, המים האלה יפגשו עוד צמאים בדרך ויגיעו כדרך הגשם על המסלול שפוגש את האבן והאדמה לפני הגעתו למקווה הדבר ישבח את המים, יכול להיות שעשו זאת, אם עשו סבבה.וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. בראשית.עדיף שמי ההתפלה יגיעו בדרך הזאת לברז המים בביתו ולא ישירות ממתקן ההתפלה. |
חשיבות איכות הדם, לפני ואחרי הכניסה להריון.
וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל-דָּ֑ם וְנָֽתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֨פֶשׁ֙ הָֽאֹכֶ֣לֶת אֶת-הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ: כִּי נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒ וַֽאֲנִ֞י נְתַתִּ֤יו לָכֶם֙ עַל-הַמִּזְבֵּ֔חַ לְכַפֵּ֖ר עַל-נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם כִּֽי-הַדָּ֥ם ה֖וּא בַּנֶּ֥פֶשׁ יְכַפֵּֽר: עַל-כֵּ֤ן אָמַ֨רְתִּי֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כָּל-נֶ֥פֶשׁ מִכֶּ֖ם לֹא-תֹ֣אכַל דָּ֑ם וְהַגֵּ֛ר הַגָּ֥ר בְּתֽוֹכֲכֶ֖ם לֹא-יֹ֥אכַל דָּֽם: וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן-הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ-ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת-דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר: כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ הוּא֒ וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל-בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל-בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל-אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת: הכפרת.כִּי נֶ֣פֶשׁ הַבָּשָׂר֘ בַּדָּ֣ם הִוא֒כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘כעצת המלאך לאם שמשון כשהייתה עקרה:וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה נָא אַתְּ עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן: וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא: כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי מִזֶּה הוּא וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי: וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ: שופטים.וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן: וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טָמֵא:יין הוא נכון בעת לא כזאת ולא נכון בעת כזאת.זה בדיוק על משל משה ואהרן שנצטוו לא לשתות יין לפני כניסה לאהל מועד.אני מבקשת מחוקרים בתחום לחקור הדבר בענין קנאביס, האם קנאביס בשימוש גדול ומתמשך פוגע בסיכויים להכנס להריון. לא האם מסוכן בעת הריון והנקה. לפני. ומפה לתת את העיצה לרוצות להכנס להריון, סביר לחשוב שהנושא לא נחקר יען כי רק בדור הזה החלו נשים לעשן גראס, זה דבר חדש שנכנס לאורחות המקובלים בישראל , יש התכנות שבגלל שלא היה מקובל לא נחקר בתחומים האלה.מענין לענין באותו ענין:יש ענין עם עם נקיון הדם דווקא לפני הכניסה להריון. שאשה נכנסת להריון היא מפסיקה לקבל מחזור במשמעות של חתימת דם לעת ההריון שאין את פעולת נקיון הדם שמזין את העובר. לכן יש לדאוג לדבר מבעוד מועד, כמו תזונה נכונה ומלאה, תזונה נקיה, בשר מקצב (כשר) ללא חומרים משמרים (יש הבדל בין חומרים משמרים בבשר מחי שנפש חיה בו מבחינת שהחומר המשמר הזה הוא כמו חסון בבשר החי של אדם שיש אומרים שהוא גורם לגידול מולדים מומים כמו ההשפעה שיש לחיסון על הבשר שלנו כך השפעת כל חומר זר על בשר, גם זה שאנו אוכלים, ההשפעה או הסימפטום שיש לחומר משמר על בשר וממנו על האדם כבשר נפגש עם בשר האוכל אותו, היא לא כמו חומרים משמרים למזון מהצומח או מהחלב) וגם המנעות ממקומות מזוהמי אוויר כמו לשים מסכה בקרבת תחנת אוטובוס וכו'.יש שינוי באורחות המזון במאה השנה האחרונות, שנובעים גם מצרכים כאלה או אחרים לנוכח שינוי יישוב האדם והזנת המונים מתועשת, אתה לא יכול לגדל כבשים ופרות בחצר של המגדלים החדשים שבנו מול מקווה, לכן תושבי העיר קונים מזון מיצרני מזון. גם בסיסי מזון להכנת מזון, אתה לא מגדל את העגבניא והמלפפון בחצר.ברור שיבוא גבינות ממדינה למדינה מצריך חומרים משמרים לטווח ארוך.ממחקר שנעשה נלמד שיש גידול גדול מאוד של לידות עם מומים דווקא בשנים אלה של השכלה והתקדמות בתחום הרפואה.ברור שהדבר נובע משינוי אורחות. כמו אורחות מזון ואייכות סביבה.ומשכך אשה שרוצה להכנס להריון וגם אשה בהריון צריכות להתנזר כמה שאפשר מאורחות אלה. וזאת צריכה להיות הוראה מנחת רופאים ממשרד הבריאות של כל מדינה ומדינה בעת הזאת.במאה השנים האחרונות נהוג לחסן בני אדם במדינות מתפתחות, יש סל חיסונים שמחסנים ילדים וילדות עם הוולדם בנערותם ובבחרותם.ברור שהאם המזינה את העובר מעבירה את תכונות החיסון לעובר, המערכת החיסונית של האם עוברת לעובר בעת הזנתו ממנה, וככה כבר כמה דורות של מחוסנים ומחסנים..סביר שעם מערכת חיסונית קבועה לאורך שנים, יש שינוי תכונות של חסינות האדם שתכונה/חיסון/עמידות זאת היא כבר מולדת לנוכח חיסון לאורך כמה דורות.אני טוענת שצריך לבדוק אם יש טעם לחסן ילדים שיש התכנות שלנוכח שינוי זה דמם מחוסן לנוכח תולדה לאם ואב מחוסנים שנולדו לאמא ואב מחוסנים והלאה.... |
נגע בראש או בזקן- פרשת הטמא והטהור.
לימודי תורה- חודש חמישי- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּי-יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן: וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת-הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹר וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑ק וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא: וְכִֽי-יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת-נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶק וְהִנֵּ֤ה אֵין-מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹ וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת-הַנֶּ֘גַע֘ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹֽא-פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶק וְלֹא-הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑ב וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן-הָעֽוֹר: וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת-הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת-הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית: וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת-הַנֶּ֜תֶק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא-פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨תֶק֙ בָּע֔וֹר וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּ עָמֹ֖ק מִן-הָע֑וֹר וְטִהַ֤ר אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר: פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.המחלה:וְאִישׁ֙ א֣וֹ אִשָּׁ֔ה כִּי-יִֽהְיֶ֥ה ב֖וֹ נָ֑גַע בְּרֹ֖אשׁ א֥וֹ בְזָקָֽן: וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת-הַנֶּ֗גַע וְהִנֵּ֤ה מַרְאֵ֨הוּ֙"הסימפטום":עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹריש כמו שהפצע הוא עמוק ביחס לעור:והשיער הצהיב:וּב֛וֹ שֵׂעָ֥ר צָהֹ֖ב דָּ֑קכמו "מוגלע "שיש בה חומציות שמחמצנת את השיער, כזה סוג של נגע ומשכך האבחנה:וְטִמֵּ֨א אֹת֤וֹ הַכֹּהֵן֙ נֶ֣תֶק ה֔וּא צָרַ֧עַת הָרֹ֛אשׁ א֥וֹ הַזָּקָ֖ן הֽוּא:וְכִֽי-יִרְאֶ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אֶת-נֶ֣גַע הַנֶּ֗תֶקנתק- זה כמו שהעור נחתך עם סכין ונחצה לפציעה שאין חיבור בין שני צידי העור, שהיא יצר נתק כמו חיתוך שיותר שני חלקים ממשטח אחד שצריכים בסופו של יום להתחבר מחדש כמו מקרים שצריך לעשות תפרים והתאור לכך- נתק.וְהִנֵּ֤ה אֵין-מַרְאֵ֨הוּ֙ עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹר וְשֵׂעָ֥ר שָׁחֹ֖ר אֵ֣ין בּ֑וֹומשכך כמו פעולת חבישה שסוגרת את הנתק ושמכסה אותו- כמו חבישה.וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-נֶ֥גַע הַנֶּ֖תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים:ולאחר שבעת ימים המטופל בא לבדיקה ו:וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֣ן אֶת-הַנֶּ֘גַע֘ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִי֒ וְהִנֵּה֙ לֹֽא-פָשָׂ֣ה הַנֶּ֔תֶקויש שיפור:וְלֹא-הָ֥יָה ב֖וֹ שֵׂעָ֣ר צָהֹ֑בוהפצע פחות עמוק:וּמַרְאֵ֣ה הַנֶּ֔תֶק אֵ֥ין עָמֹ֖ק מִן-הָעֽוֹר:והטיפול:גילוח אך לא במקום הנתק, הפצע ושוב הסגרת הנתק, חבישה:וְהִ֨תְגַּלָּ֔ח וְאֶת-הַנֶּ֖תֶק לֹ֣א יְגַלֵּ֑חַ וְהִסְגִּ֨יר הַכֹּהֵ֧ן אֶת-הַנֶּ֛תֶק שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים שֵׁנִֽית:וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֶת-הַנֶּ֜תֶק בַּיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗יואחרי שבעה ימים, ביום השביעי בה לבדיקה, הפצע לא פשט, לא התפשט, לא התרחב, לא גדל:וְ֠הִנֵּ֠ה לֹֽא-פָשָׂ֤ה הַנֶּ֨תֶק֙ בָּע֔וֹרולא עמוק:וּמַרְאֵ֕הוּ אֵינֶ֥נּוּ עָמֹ֖ק מִן-הָע֑וֹרומשכך טהור נרפא:וְטִהַ֤ר אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ןופעולת אחרונה:וְכִבֶּ֥ס בְּגָדָ֖יו וְטָהֵֽר:מה שרואים פה זה טיפול בפצע בדרך שמוכרת לנו, בשפה של קדם.במקרה הזה הטיפול הוא אצל הכהן והחולי והריפוי הם במושגם של טמא וטהור.ובהמשך:וְאִישׁ֙ אֽוֹ-אִשָּׁ֔ה כִּי-יִֽהְיֶ֥ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ֖ם בֶּֽהָרֹ֑ת בֶּֽהָרֹ֖ת לְבָנֹֽת: וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ֛ם בֶּֽהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא:בהרת לבנה בעור, לבנה אך עד כמה לבנה כאבחנת הכהן :וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר-בְּשָׂרָ֛ם בֶּֽהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑תיש הבהרה , יש הלבנה , אך גוון הבהרת לבן כהה:בֶּֽהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑תוהוא בהק במובן שאין יובשבֹּ֥הַקגם במובן שחי יותר כמו ששמים קרם גוף והדבר מחיה את נראות העור.ומשכך טהור.ויש מקרים שלא מספיק לסגור הפצע, חבישה, יש לבודד את האדם מהחברה, במקרה הזה צריך לקרוא שהוא טמא, להכריז שיש טמא במחנה:וְכִי-יִֽהְיֶ֤ה בַקָּרַ֨חַת֙ א֣וֹ בַגַּבַּ֔חַת נֶ֖גַע לָבָ֣ן אֲדַמְדָּ֑ם צָרַ֤עַת פֹּרַ֨חַת֙ הִ֔וא בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ: וְרָאָ֨ה אֹת֜וֹ הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֤ה שְׂאֵת-הַנֶּ֨גַע֙ לְבָנָ֣ה אֲדַמְדֶּ֔מֶת בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֣וֹ בְגַבַּחְתּ֑וֹ כְּמַרְאֵ֥ה צָרַ֖עַת ע֥וֹר בָּשָֽׂר: אִישׁ-צָר֥וּעַ ה֖וּא טָמֵ֣֥א ה֖וּא טַמֵּ֧א יְטַמְּאֶ֛נּוּ הַכֹּהֵ֖ן בְּרֹאשׁ֥וֹ נִגְעֽוֹ: וְהַצָּר֜וּעַ אֲשֶׁר-בּ֣וֹ הַנֶּ֗גַע בְּגָדָ֞יו יִֽהְי֤וּ פְרֻמִים֙ וְרֹאשׁוֹ֙ יִֽהְיֶ֣ה פָר֔וּעַ וְעַל-שָׂפָ֖ם יַעְטֶ֑ה וְטָמֵ֥א | טָמֵ֖א יִקְרָֽא: כָּל-יְמֵ֞י אֲשֶׁ֨ר הַנֶּ֥גַע בּ֛וֹ יִטְמָ֖א טָמֵ֣א ה֑וּא בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֖ה מֽוֹשָׁבֽוֹ: פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.וְטָמֵ֥א | טָמֵ֖א יִקְרָֽא:בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֖ה מֽוֹשָׁבֽוֹ:כמו עם הקורונה.אפשר ללמוד מחוקי הצרעת מתי נכון לשחרר מסגר.. גם במקרה הקורונה שמפגש עם בני האדם הוא במשל כמצורע לאדם והאדם נדרש להסתגר.. |
צרעת הוא במכווה- פרשת הטמא והטהור.
לימודי תורה- חודש חמישי- שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.א֣וֹ בָשָׂ֔ר כִּי-יִֽהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת-אֵ֑שׁ וְהָֽיְתָ֞ה מִחְיַ֣ת הַמִּכְוָ֗ה בַּהֶ֛רֶת לְבָנָ֥ה אֲדַמְדֶּ֖מֶת א֥וֹ לְבָנָֽה: וְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ן בַּבַּהֶ֗רֶת וּמַרְאֶ֨הָ֙ עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹר צָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖ה פָּרָ֑חָה וְטִמֵּ֤א אֹתוֹ֙ הַכֹּהֵ֔ן נֶ֥גַע צָרַ֖עַת הִֽוא: פרשת הַטָּמֵא וְהַטָּהֹר.בָשָׂ֔ר כִּי-יִֽהְיֶ֥ה בְעֹר֖וֹ מִכְוַת-אֵ֑שׁוְרָאָ֣ה אֹתָ֣הּ הַכֹּהֵ֡ן וְהִנֵּ֣ה נֶהְפַּךְ֩ שֵׂעָ֨ר לָבָ֜ןוּמַרְאֶ֨הָ֙ עָמֹ֣ק מִן-הָע֔וֹרצָרַ֣עַת הִ֔וא בַּמִּכְוָ֖הזאת אומרת שכוויה עמוקה יכולה להחמיר לצרעת. |
ערש ההסללה- "שיעור בוגרי הרפואה בישראל: מהנמוכים במדינות ה־OECD" גלובס.
"שיעור בוגרי הרפואה בישראל: מהנמוכים במדינות ה־OECDבואו לצלול איתנו למספרים ולנתונים שמאחורי החיים עצמם • והפעם: מספר בוגרי הרפואה בישראל נמוך משמעותית מממוצע ה־ OECD . בצירוף העובדה שהרופאים בישראל גם ככה מבוגרים, העתיד לא מבשר טובות" גלובס.אני טוענת שזאת הסיבה: ישראל בעת הזאת היא זנב לגויים ולא ראש לגויים.לראש הממשלה שלכם אין בגרות ואין תואר. התקבל בפרוטקציא לעיתון במחנה (השתמט מקרבי כשהתחילה מלחמת לבנון, ומלבנון אבא שלו הצניח אותו לעתון במחנה למרות שתנאי הסף לקבלה הוא תעודת בגרות) והתקבל בפרוטקציא ללימודי דוקטורט (לא היה לו תואר שזה תנאי להתקבל ללימודים אלה) ברור שראש הממשלה שלכם הוא משל לנמשל. |
.
 |