שירבוטים-חודש שביעי– עמוד מתעדכן.

שירבוטים-חודש שביעי– עמוד מתעדכן.

 

עושים כפי שאנו רוצים ולא כפי שהם עושים.

זקנתה של מפלגת הליכוד בימי ביבי, מעליבה את צעירותה בימי בגין.

.

עמוד שירבוטים הוא כמחברת כתיבה, יש כתובים שעולים לכתובה יחידנית ומוסרים מהעמוד ויש כאלה שלא, יש כתובים שנשארים גם לחודש הבא. יש כתובים שהועלו ככתובה שלמה ורק חלק מהם נשארים כארוע מתמשך.

יש הבדל בין חיזבאללה הנלחם מתוך סולידריות לחמאס לבין חיזבאללה נלחם לשרידותו שלו עצמו וזאת אם הצעתו של חיזבאללה להפסקת אש שאינה תלוית חמאס לא תתקבל.

בראיון עם השבוי מחיזבאללה, הלבנוני אמר שיש כאלה בחיזבאללה שהם כשכירי חרב שהם כאלה שבאים בשביל הכסף ולא ממקום האידואולוג המאמין בצדקת הדרך לכן נראו כאלה שפחדו וברחו.

ברור שהדבר מעליב את חיזבאללה, ברור שיהיה אקט הכחשה, יש התכנות שהדבר יעורר מוטיבציא בחיזבאללה שנחלש ויש קצת נפילת רוח אצלהם...  יש משהו מתגרה ומבקש לפגוע בכבוד, ברור שהדבר יעורר את חיילי חיזבאללה להלחם בזה.. שהעלבה היא כמתקפה  נגד חיזבאללה ושבתגובה חיזבאללה ילחם בו.. משמע, יש מצב שהדבר יעורר התעוררות רוח אצל חיילי חיזבאללה.. 

המילים שבחרה אילה חסון לאמר בקשר לראיון עם החייל השבוי מחיזבאללה, היו כהתגרות, כקריאת תיגר..

מפה נראה לוחמה פסיכולוגית שמייצרת תוצאה הפוכה, התעוררות רוח של חיזבאללה זה לא באינטרס שלנו.

יש הבדל בין חיזבאללה הנלחם מתוך סולידריות לחמאס לבין חיזבאללה נלחם לשרידותו שלו עצמו וזאת אם הצעתו של חיזבאללה להפסקת אש שאינה תלוית חמאס לא תתקבל. זאת תהיה מלחמת ישראל חיזבאללה באם...

.

CODE BEN-NET: BEN-JAMIN NET-ANYAHU

CODE BENNET

BENJAMIN NETANYAHU

MISHIGINE COP

היהודים מארופה ידעו על האשכנזי המתחזה הזה והם השמו לו שם מדויק.

אין הבדל בין חטיפת ביבס לבין חטיפת תינוקות העדה התימנית והבלקנית. לביבס, יש עוד סיכוי לחזור, את צנעני הם לא החזירו לאמא שלו ולא היה עם מי לדבר כדי להחזירם.

אני לא מוצאת הבדל בין סינאוור לבין העדה האשכנזית שחטפה מעל לאלף ילדים. וזאת מבחינת המעשה.

גם במקרה הזה החוטפים האשכנזים, לא באו במשפט. נו, כשרוב השופטים בני האשכנזית זה ברור שכך יקרה.

אין הבדל בין חטיפת ביבס לבין חטיפת תינוקות של העדה התימנית והבלקנית, לביבס יש עוד סיכוי לחזור, את צנעני הם לא החזירו לאמא שלו ולא היה עם מי לדבר כדי להחזירם.

גם חטיפת הילדים מהעדה התימנית והבלקנית (אמר לי מישהו שהוריו עלו מבולגריא, שבעת הגלות העדה הבלקנית, נחשבו שחורים בעיני האשכנזים) היא פשע נגד האנושות ומשכך גם חטיפות אלה הם אקט מלחמה.

כמו שאין עם מי לדבר במקרה סינוואר, לא היה עם מי לדבר גם במקרה שחרור החטופים מהעדה התימנית והבולגרית. ילדים אלה לא חזרו.

האנס הזה (הקיבוצניק) והזה (החמאסניק), הנאנסת הזאת והזאת.

לכל השחקנים, יש לכם טעות בתסריט, בצלאל הוא הבונה לא אורי אביו, את בצלאל בורא עולם מילא רוח חכמה ולא את אורי אביו. בצלאל לא היה משבט הלוי, בצלאל היה משבט יהודה. גם שלמה. יהודי לא יכול לספור עצמו בספורות לוי, גם בצלאל וגם שלמה לא היו קיבלו מהמעשרות שהועברו ללוי ומשם מעשר מן המעשר לכהן.

ולכל הכהנים שהתחתנו עם לא בתולות, אתם וילדכם לא כהנים עוד. השחתתם זרעיכם. מאשה לא בתולה, לא יוולד כהן.

כהן פורש בהגיעו לשנתו החמישים, כהן מעל שנת החמישים להולדתו לא נושא בחטא ולא יכול לעסוק במלאכת ההקרבה.

מירי רגב בגאוותה סלה מתעקשת לקיים את הטקס בניהולה. מירי רגב יודעת שבמקרה זה הדבר יחצה את העם, ובכל זאת מירי מתעקשת לחתוך את הילד לשנים.

על חטא שלמה נקרעה מלכות ישראל, הממלכה חולקה לשניים,

מלכות ישראל- עשרת השבטים.

ומלכות יהודה- שבט אחד שבט יהודה.

כאמור לוי ולוי כהן אין לו נחלה וחלק בישראל, אנחנו לא בסרט הזה.

חלו השנים וחזרנו הנה.

על המשל הזה של קריעת הממלכה ולכל ממלכה מלך,

כך גם המפלגות שמייצגות את פלגי העם, זה התחיל עם הפלגנות העדתית שיחסה זהות נפרדת לפי ארץ הגלות. המשיך לפלגנות תוך עדתית להתפלגות פוליטית והלאה, היו גם התפלגוית בתוך הפלגים שהתפלגו, בציונות הדתית שלעצמה יש ארבע פלגים.. ולכל פלג מלך ולכל מלך מלך אם זה הרב ואם זה הטייקון.

מירי רגב יודעת שקיום טקס זכרון בבית הנשיא מוסכם על הכלל, כך שלטקס הזה יבואו כולם.

מירי רגב בגאוותה סלה מתעקשת לקיים את הטקס בניהולה.

מירי רגב יודעת שבמקרה זה הדבר יחצה את העם, ובכל זאת מירי מתעקשת לחתוך את הילד לשנים.

על משל משפט שלמה,

מירי רגב היא לא האמא האמיתית, וביבי הוא לא שלמה, שלמה לא התיר לחצות את הילד לשנים ונראה שביבי מתיר לרגב לחצות את הילד ישראל לשנים.

זה כמו שאתה לוקח נייר וקורע אותו לשניים (לא בחלקים שווים) ואחר כך קורע את שני החלקים, כל חלק לשניים, לארבעה חלקים. וכך אתה עושה עם ארבעת החלקים והלאה.. עד שיש מלא חלקים, לא שווים. לכן הקונפליקט.

על המשל הזה:

וְלֹֽא תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: במדבר.

הועלה לכתובה.
 

הדגש.

כשרואים סרט, אז יש מוסיקת רקע, ברור לכולנו שלמוסיקה הזאת יש השפעה על הרגשות שלנו לנראה לנו.

אותו הדבר עם מוסיקה ששומעים באוזניות בדרך.. ומשכך יש השפעה לדבר על היחס שלנו או הרגש שלנו לרואותינו.

בעת הזאת יש פעמים שאני לא הולכת עם אוזניות, יש משהו בעת הזאת עם הקולות של הרחוב,  לא רק זה הסמוך לביתי גם של הרחוב המסחרי, הקולות שאינם כתמול שלשום גם הם כמוסיקה.

זה כמו שיש ציפצוף קבוע ואחיד לאורך זמן ועם הזמן הציפצוף הזה כלא נשמע ורק שהוא מפסיק אז החוסר מייצר את השמע של הציפצוף, את המודעות לציפצוף שהושמע וכאילו לא שמעת אותו, ככה הנבדלות של הקולות מהרחוב בימים אלה. יש קולות שלא שומעים.

הדבר מייצר מייצר רגש, כמו ששומעים מוסיקה עצובה.

 

כתיבה בתהליך- חלק מכתובה להמשך בכיוון אחר.

עין טובה ועין רעה- החרב המתהפכת.

יש לעתים עין צופה בנו שהיא עין מקפידה עלינו, עין שונאת לנו ומשכך רואותיה רעות לנו.

על משל השטן שהסית את דוד לתת לו את ספורות העם, יואב שנתבקש לעשות זאת על פי דוד, קבל על פקודה זאת באומרו למלך שציווה אותו לעשות זאת- למה תבקש זאת, הרי כל העם עבדים לך ולמה תבקש להפיל אשמה על ישראל. יואב מילא חלקית פקודתו של דוד הוא ספר את הכהנים ואת שבט בנימין** .

מדבריו של יואב אנו למדים שידיעת השטן את ספורות ישראל היתה להאשמת ישראל, על משמעות ידיעה שהיא כעין רעה לישראל, עין מרשיעה. שמבקשת להקים אשמה על ישראל.

בעת הזאת המשטרה מציבה מצלמות בערים כדי למנוע פשע, ברור שהגנב יראה את עין המשטרה כעין רעה לו, כי האדם שהמשטרה מנעה מההגנב לעשוק אותו רואה את העין הזאת כעין טובה לו.

ומשכך האם נכון לו לגנב ליחס לעין זאת עין רוע רק משום שהיא רעה לו.

גם החמאס רואה את המצלמות על הגדר כעין רעה לו.

הגנב לא יכול להאשים כל עין שצופה בו כעין רעה.

ברור שאם נשווה את עין השוטר לעין רעה על שקמה למנוע מזה לעשות את זה, לא נוכל להאשים את זה שלא קם, וגם לא את זה שלא השכים-

את זה שראה ושלא קם ואת זה שהיה צריך לראות ולא ראה ומשכך מי שהיה צריך לקום, לא קם.

וכל זאת בהסתייגות,

היום ידוע לנו שניתן לעוות את מראה העין, ילדים לקחו מראה עין  ושתלו פרצוף אחר על מראה העין הזה. לעתים גם לקחו מראה עין ושתלו בו פסקול מדובב.

יכול להיות שמישהו השתלט על עין התצפיתנים ושידר להם למחשב את יום האתמול. וזה מה שראו התצפיתניות על המסך בו הן צופות מעין ה- CAMERA.

 

כתיבה בתהליך- החטא, עונשו ותיקונו- איחוד חלקי כתובות להמשך כתיבה בכיוון אחר.

את חטא עבודה זרה עשו גם אבותינו, הדבר גרם לבעיות ואחרי שעשו תיקון הסתדרה הבעיה.

וַיַּעַשׂ אָסָא הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה אֱלֹהָיו: וַיָּסַר אֶת מִזְבְּחוֹת הַנֵּכָר וְהַבָּמוֹת וַיְשַׁבֵּר אֶת הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדַּע אֶת הָאֲשֵׁרִים: וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה: וַיָּסַר מִכָּל עָרֵי יְהוּדָה אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הַחַמָּנִים וַתִּשְׁקֹט הַמַּמְלָכָה לְפָנָיו: וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ יְהוָה לוֹ: וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ: דברי הימים.

אותו הדבר גם עם המעל בחרם כל עוד היה המעל בחרם היו בעיות ***שהוציעו את המעל מן המחנה נפתרו הבעיות.

וזאת בהמשך למכתבי הקודם.

מאת העלמה מיכל כהן.

המייל שכתבתי בטופס לא שלי.  אין צורך לנסות להשיב לדברי זה.

***(כשהוציאו).

הועלה לכתובה.

וְחַנֹּתִי֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר אָחֹ֔ן וְרִֽחַמְתִּ֖י אֶת־אֲשֶׁ֥ר אֲרַחֵֽם׃

כמבואר:

הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה כְּנֶפֶשׁ הָאָב וּכְנֶפֶשׁ הַבֵּן לִי הֵנָּה הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת: יחזקאל.

כמבואר, חוק עם הקלות:

הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת בֵּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת (רשע) הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה:  וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל (חטאתו) חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת: כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה:  הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה:  וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָרָשָׁע יַעֲשֶׂה וָחָי כָּל (צדקתו) צִדְקֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּם יָמוּת:  וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ: בְּשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ וְעָשָׂה עָוֶל וּמֵת עֲלֵיהֶם בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת: וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיַּעַשׂ מִשְׁפָּט וּצְדָקָה הוּא אֶת נַפְשׁוֹ יְחַיֶּה:  וַיִּרְאֶה (וישוב) וַיָּשָׁב מִכָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה חָיוֹ יִחְיֶה לֹא יָמוּת:  וְאָמְרוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי הַדְּרָכַי לֹא יִתָּכְנּוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵן: לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה שׁוּבוּ וְהָשִׁיבוּ מִכָּל פִּשְׁעֵיכֶם וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם לְמִכְשׁוֹל עָוֹן:  הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל: כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ: יחזקאל.

גם זה, באם יעשה זאת תהיה לו חנינה:

וְהָרָשָׁע כִּי יָשׁוּב מִכָּל (חטאתו) חַטֹּאתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת: כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יִחְיֶה:

לָכֵן אִישׁ כִּדְרָכָיו אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי:

הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת כָּל פִּשְׁעֵיכֶם אֲשֶׁר פְּשַׁעְתֶּם בָּם וַעֲשׂוּ לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלָמָּה תָמֻתוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל:

הועלה לכתובה.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:  הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:  וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר:  עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת

בואו נחשוב על עם אחד ושפה אחת וזאת לא החילם לעשות.

על משל  עץ הדעת, כמו קימות השפה האחת כך קיימות עץ הדעת, ואם גם במקרה הזה לא החילם לעשות.

אין בעיה עם השפה, הבעיה היא מה אתה מחיל לעשות איתה.

 

כתיבה בתהליך- תגובת פרס- ארוע שלא תם.

.

"שגריר איראן בלבנון: איראן לא תאפשר לאזור להפוך לטרף עבור ארה"ב וישראל"  כאן חדשות.

תגובה של איראן צריכה להיות מידתית.

הפעולה שנעשתה היא פעולה מחוכמת מורכבת של חיסול נקודתי, הדבר הרבה יותר קשה מלירות טילים לכל עבר כתגובה לזאת.

לעשות חיסול כזה, על אדמת איראן מעיד על חוזקה יותר מטילים לכל עבר, אין כל חכמה בלירות טילים לכל עבר, חיסול מורכב כזה מעיד על יכולות גבוהות מאוד.

מענין אם איראן מסוגלת לעשות כזאת פעולה חכמה, פעולה חכמה כזאת לאחר זאת תהיה עין תחת עין שן תחת שן.

וזאת צריכה להיות פעולה מדויקת מאוד שתושבי האזור כולל ערבים לא יהיו לטרף מפעולה זאת.

שנאמר- עבודה יפה חלקה ונקיה.

ימים יגידו אם לאיראן יש את האיכויות האלה, של מעשה החושב והעושה הזה. שבמקרה זה כך נכון לעשות. באם פרס תבחר נכון לעשות. בכיר תמורת בכיר, כמו להוריד את בן גביר בתגובה. הגורם המדיני.

בהפצצה של איראן נפגעה ילדה מוסלמית, בהפצצה של לבנון נפגעו ילדים דרוזים בעלי אזרחות סורית.

.

בנימין נתניהו הוא המנהיג הבלתי מעורער של הליכוד, לא נראה שלבנימין יש חבר מיוחד מהמפלגה שהולך איתו לאורך הדרך, הוא סוליסט, אין לו סגן מובהק.

יהושע חברינו הלך עם משה לאורך כל הדרך עוד מהימים שהיה נער, לפני מותו דאג משה מה יהיה עם העם, העם צריך מנהיג שלא יהיה כצאן שאין לו רועה וככה ילך לכל מיני כיוונים, נראה שאין יורש ברור לביבי, מאוד חשוב שמנהיג אחראי יבנה את האיש של היום שאחרי.. כי אין מה לעשות,  היום שאחרי יגיע..

משה בקש משך לו לרעות את העם באהבתו את ישראל.

הכל צפוי והרשות נתונה.

מה שקורה ידוע וצפוי.

איפה אתה בסרט הזה, זאת הרשות, זאת אפשרות הבחירה שנתנה לך כאדם שנברא בצלמו של בורא עולם, האם אתה בצד של בורא עולם, או בצד של אויבי בורא עולם.