.
אשרי האיש אשר לא הלך בעיצת רשעים.אני חשבתי על ענין חורשת האקליפטוס. המשוררת כתבה- חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה. עד פה הכל בסדר בהתאמה לאזור הכנרת, ההמשך – וריח "צעיר פוחז כמים" – עווד רון כהנא.לפני שאתם קוראים את דברי בענין וכדי שתבינו את דברי, תארו לכם שעם ישראל לאחר העבדות הקשה במצרים ולאחר חזרתו לארץ וכיבוש הרב משה בן מימון לא דיבר עברית עם המצרים בדיוק כמו שויסוצקי לא דיבר עברית עם הרוסים.- קדם למיוחדת לויסוצקי.ויסוצקי היה גר ברוסיא, הוא היה משורר שכתב על מצוקות ותלונות וגם רגשות העם הרוסי בעת ההיא, כיהודי גר כזה, הוא היה מי התפלה במי הכנרת.קראתי שהתחילו להזרים מי התפלה לכנרת. אם כבר מזרימים מי התפלה לכנרת אני מציעה לא להזרים ישירות למקווה. להזרים מראשית הנחל, המים חשיבות איכות הדם, לפני ואחרי הכניסה להריון.כעצת המלאך לאם שמשון כשהייתה עקרה: וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ וְאִשְׁתּוֹ עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה: וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל מיים מינרלים.הכתבה היא מ- "חדשות כאן" הכותבת כנראה לא יודעת שיש ערים ושכונות בערים שהמים שמגיעים לביתם הם מי ים מותפלים שבתהליך ההתפלה משל פרעה ויוסף.אגב, תזכור שיוסף ופרעה, לא עוברים בישראל. בני ישראל אם יהיו ענודים, לא יעברו בישראל כמו יוסף. הבעלים והענודים שמושלים בקנין הבעלים כספו לא נתן בנשך.כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל-נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה-אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם: מזמור חמישה עשר. כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ לתת כסף בנשך זאת ישפוט, יושיע וידכא.כותרות היום: אֶת יְהוָה צְבָאוֹת אֹתוֹ תַקְדִּישׁוּ וְהוּא מוֹרַאֲכֶם וְהוּא מַעֲרִצְכֶם: רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ: הצלחה מה היא..יש מקרים הפוכים במשפט זה שחוטא במשפט מדינת ישראל, הוא זכאי על פי תורת ישראל. ויושב בכלא על לא עוון בכפיו. גם במקרה הזה אפילו שקמו חטאים בעדה זאת, לא באמת קמו.. הכל תלוי באיזה משפט אתה נשפט.. מי השופט שלך. אולי הזיכוי במשפט הזה שקמת בו יהיה הרשעה בפני מי שאתה עתיד לתת את הדין בסופו של יום.. ולמרות שקמת שם, לא תקום שם..על כך נאמר בישעיהו: הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ: לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ: יגיע כפיך כי תאכל.יְגִ֣יעַ כַּ֭פֶּיךָ כִּ֣י תֹאכֵ֑ל אַ֝שְׁרֶ֗יךָ וְט֣וֹב לָֽךְ: מזמור שמונה ועשרים ומאה. אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל גם ביום וגם בלילה, גם במזגן- נזיע..הִנֵּ֣ה לֹֽא-יָ֭נוּם וְלֹ֣א יִישָׁ֑ן שׁ֝וֹמֵ֗ר יִשְׂרָאֵֽל: יְהוָ֥ה שֹׁמְרֶ֑ךָ יְהוָ֥ה צִ֝לְּךָ֗ עַל-יַ֥ד יְמִינֶֽךָ: מזמור אחד ועשרים ומאה. צִ֝לְּךָ֗ עַל-יַ֥ד יְמִינֶֽךָ: שבורא עולם עם השומר, יטו נתיבי מעל נתיב מעגלתיך- יהודה הלוי.למחשבה: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה:וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי עץ שתול על מים.נכתב בהשראת שירתו של יצחק קלה- אני עץ שתול על מים: יש אנשים הממשילים עצמם לעץ שתול על מים.. ויש הממשילים עצמם אלמנה- לא אלמנה- עדכון.כשגבר מגרש אישה הוא מתיר אותה לכל אדם. אשה אלמנה נחשבת אלמנה עד הרגע שהיא מתירה עצמה לכל אדם. במשכב עם איש הפלות- חטיפת ביציות מופרות- עדכון.מדברים כעת על הטעות באסותא בה הפרו בהפריא חוץ גופית עובר שאינו העובר של האם המופאית הנושאת אותו, עובר לא שלה. היכולת אזהרת נסיעה לאומן.עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ תמ"ג ביחס לעובדים.תמ"ג לנפש ותמג לעובדים לעומת שכר: מדד ה- OECD שם לעצמו יעדים לבחינה מתוך מקום של חברה שמציבה לעצמה יעדים, גם סוציאלים, לזכות ישראל יאמר.בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז: הָיְתָ֣ה יְהוּדָ֣ה לְקָדְשׁ֑וֹ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל מַמְשְׁלוֹתָֽיו: מזמור ארבעה עשר ומאה. מַמְשְׁלוֹתָֽיו: דרך עם ישראל התגלה בורא עולם עץ , פרי, עץ- נושא משך הזרע.הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ: הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא-יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו: מזמור שישה ועשרים ומאה. נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע המשל בשירה זאת |

מישהו אמר פעם שהאדם מוצאו מהקוף ועם הזמן עם האבולוציא הוא נהיה לאדם.
אני אומרת הפוך.
וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה: בראשית.
.