אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי– תער הכוונה התערות, התערות הנפש– יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם: הלימת הצדיק במשורר היא עוצרת אותו מלהתערות עם הרשע– כמבואר פה– אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ:

שִׁיתָ֣ה יְ֭הוָה שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל-דַּ֥ל שְׂפָתָֽי: אַל-תַּט-לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר \| רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת \| בְּרֶ֗שַׁע אֶת-אִישִׁ֥ים פֹּֽעֲלֵי-אָ֑וֶן וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם: יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק \| חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם: מזמור אחד וארבעים ומאה.	כִּי יָדַעְתִּי רַבִּים פִּשְׁעֵיכֶם וַעֲצֻמִים חַטֹּאתֵיכֶם צֹרְרֵי צַדִּיק לֹקְחֵי כֹפֶר וְאֶבְיוֹנִים בַּשַּׁעַר הִטּוּ: לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא: דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם: עמוס.
שָׁמְרָ֣ה לְפִ֑י נִ֝צְּרָ֗ה עַל-דַּ֥ל שְׂפָתָֽי:	לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם
אַל-תַּט-לִבִּ֨י לְדָבָ֪ר \| רָ֡ע לְהִתְע֘וֹלֵ֤ל עֲלִל֨וֹת \| בְּרֶ֗שַׁע	כִּי עֵת רָעָה הִיא:
וּבַל-אֶ֝לְחַ֗ם בְּמַנְעַמֵּיהֶֽם: יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק \| חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם:	דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ:
כִּ֤י אֵלֶ֨יךָ \| יְהוִ֣ה אֲדֹנָ֣י עֵינָ֑י בְּכָ֥ה חָ֝סִ֗יתִי אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי:	וִיהִי כֵן יְהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם:

אַל-תְּעַ֥ר נַפְשִֽׁי:

תער הכוונה התערות, התערות הנפש כמו שהנפש של המשורר תתערה עם הרשעים ולכן הלימת הצדיק במשורר היא עוצרת אותו מלהתערות עם הרשע:

יֶֽהֶלְמֵֽנִי-צַדִּ֨יק | חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל-יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י כִּי-ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם: מזמור מאה ארבעים ואחד.

כמבואר פה:

אַל תֹּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ: משלי.

לעתים שאדם עושה מה שעשו לו הוא למעשה מתערה עם הרשע.

.