אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד:

אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ:

אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ:

תחשבו על הגנב, נותן השוחד, מקבל השוחד, וברור שאין אדם שלא יחטא כפי שלמדנו משלמה:

כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה: מלכים.

לעתים שקוראים בתורה אנו נפגשים עם הבנה שחטאנו, זה לא נעים.

יש אדם שירוץ ויתקן.. יש אדם שידחיק כמו שאומרים.. נגיד גנב, קורא עשרת הדברות- לא תגנוב.. יש שידחיק וימשיך לקרוא.. יש שירגיש לא נעים.. ילך למשפטים וילמד איך על פי מצוות בורא עולם מתקנים את חטא הגנבה:

וְהָיָה֘ כִּי-יֶֽחֱטָ֣א וְאָשֵׁם֒ וְהֵשִׁ֨יב אֶת-הַגְּזֵלָ֜ה אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֗ל א֤וֹ אֶת-הָע֨שֶׁק֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׁ֔ק א֚וֹ אֶת-הַפִּקָּד֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָפְקַ֖ד אִתּ֑וֹ א֥וֹ אֶת-הָֽאֲבֵדָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מָצָֽא– לאחר השבת הגזלה, האבדה והעושק, הקרבת הקורבן– וְהֵבִיא֩ אֶת-אֲשָׁמ֨וֹ לַֽיהֹוָ֜ה אַ֧יִל תָּמִ֣ים מִן-הַצֹּ֗אן בְּעֶרְכְּךָ֛ כֶּֽסֶף-שְׁקָלִ֥ים בְּשֶֽׁקֶל-הַקֹּ֖דֶשׁ לְאָשָֽׁם– מפה נלמד על כפרת חטאים, ההקרבה שלעצמה לא מספיקה להשיב את הגזל ורק לאחר מכן התשועה– וזאת– פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט- פן יאמר הגנב שיש דרך אחרת להוושע– תהלים שלושה עשר.