למחשבה: וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה: שופטים. על החוקה הזאת בעת הזאת מתרחבים גבולותינו: בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: תהלים– יש בחינות (ערבות הדדית) שגם הקיבוצים כקבוצה נבדלת, אינה נחשבת בגבול שלנו (חטאיהם אינם חטאינו)– מעודכן.

הייתי בגולה תל אביב היום (בחול המועד),

החבר'ה חוגגים.. ומלחמה עכשיו.. ושבויות שנאנסות..

עשיתי תרגיל לכמה צבועים ברחוב שנראה הולכים למסיבה.. אמרתי להם "הולכים לפרטיא" אמרו לי כן.. מבסוטים חשבו אני מבסוטה מהם… צעירים חוגגים.. ואז הבאתי אותה בהפוכה- צעקתי עליהם תתביישו לכם נשים נאנסות בשבי ואתם רוקדים חוגגים..

וככה צעקתי על החוגגים בנחלת בנימין ובאלנבי..

שחמאס צודק שהוא אומר לשבויים שלא אכפת לעם ישראל מהשבויים.

עושה רושם שמשפחות השבויים לא הצליחו לרתום את החבר'ה של ההפגנות נגד הרפורמה לחבור אליהם להפגנה גדולה לדרוש לכבוד חג החירות לשחרר את השבויים..

יש התכנות שהיו מצליחים להשפיע על מקבלי ההחלטות להסכים להפסקת אש.

ההפגנות שלהם נראות מפה הפגנות שאין להם אפילו מנדט..  כמה אלפים בודדים…

אם מנתחים את ההפגנה אז נראה הפגנה של משפחה וחברים קרובים לא יותר מזה..

ברור שכל משפחה יכולה לגייס מאה משתתפים..ומשכך נראה שעם ישראל הצביע ברגלים.. לא בא…

ומה אני אומרת.. משפחות השבויים צריכים להביא אטרקציות להפגנות אולי יבואו, תביאו די ג'יי.. אולי יבואו הצעירים… אולי תביאו אוהלים לרוטשילד עם גיטרות כמו שעשו בהפגנות לצדק כלכלי חברתי.. אולי יבואו הסטודנטים…

הנה, תראו את הפלסטינאים הצעירים מארגנים הפגנות למען העם שלהם.. תלמדו..

אני טוענת אין לכם לב על השבויים והשבויות.. אתם דור אינסטנט…  דור היללה דפדף…

ומה אני אומרת:

אמרו היתה שואה לישראל… הארוע הקשה ביותר מאז השואה… לא נראה שהיתה פה שואה… והארוע עוד לא נגמר בכלל..  ויללה דפדף.. וברגע זה ממש יש בת ישראל שנאנסת בעזה… ויללה דפדף..

אומר לכם זאת במילותיו של חלפי:

"

אתם קוראים לצל- אחי.

ואחיכם צללים על קיר**

למוות תצוו יחי-

כי יוולד ממנו שיר.

"

ובהמשך:

"

ושיר מול שיר, כמו חומות,

ואפר ליל מול יום בהיר–

כי אלמלא כל התהומות,

היכן השיר.

"

**בביקורי זה כמו ביקורי הקודמים בתל אביב באה לי החוריעה..

על התמונות של השבויים בלוחות המודעות כתבתי ותל אביב חוגגת.. יש לעידן עמדי שיר חדש..

היום היתה הפעם הראשונה שראיתי אדם אוכל חמץ באוטובוס בפסח.

הנהג אמר שהאוטובוס הוא שטח ציבורי ואין לי זכות לאמר משהו בדבר.

ומשכך אני מציעה למאמינים לא לשבת באוטובוס בחג  ועל הרב הראשי להכריז על תקנה זאת לחוק.

האוטובוס לא בגבולותי.

שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַֽיהוָֹֽה:  מַצּוֹת יֵֽאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵֽרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵֽרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶֽךָ: שמות.

כל הסרט התרחש בגבולות תל אביב.

וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר (ואשר) וָאֵשֵׁב הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם: וַיְהִי מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר: בֶּן אָדָם צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי: בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה לְחַיֹּתוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ: וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ: יחזקאל.

שהייתי צעירה עבדתי בבני ברק ולא הייתי ממש ערה למנהגי המקום ואז באה אלי אשה עם פתק שעליו כתוב-  בת ישראל אנא שמרי על צניעות ברחובותינו.

כיבדתי את הדבר ואפילו אהבתי את הדרך שהיא בקשה. אם היא היתה עושה זאת בחולון לא הייתי נענית לבקשתה. מדדי הצניעות שלי ושלה לא אותם מדדים.

תל אביב לא בגבולותי.

וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע וְלֹא שָׁב מֵרִשְׁעוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה אֶת נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ:

ברמיזא למתחכימא:

וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַֽעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי יְהוָֹֽה: ויקרא.

וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר: קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי: וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה:  וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר: וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם:  וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד:  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה:  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה: וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה זֹּאת עָשִׂיתָ כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם: וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם: וַיִּקְרְאוּ אֶל יְהוָה וַיֹּאמְרוּ אָנָּה יְהוָה אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא כִּי אַתָּה יְהוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ: וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפּוֹ: וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַיהוָה וַיִּדְּרוּ נְדָרִים: יונה.

**הייתי היום במכולת בחולון, למרות שבקבוקי הבירה ליד הקופה היו מכוסים יכולתי לראות כשעמדתי ליד הקופה את הבקבוק. ככה מהצד עוד כמה דברים..

המכולת לא בגבולותי.

הלכתי ברחוב בחולון ומישהי עמדה ליד תחנת אוטובוס הוציאה ככה בתנועות מחביאות מאכל מהתיק ואכלה ראיתי יכול להיות חמץ.

הרחוב לא בגבולותי.

וכן הלאה..

כך שאפשר ללכת חופשי,את הנעליים להשאיר בכניסה מחוץ לבית, גם המדרגות לא בגבולותי.. במקומות שאין לנו קביעה מאה אחוז שאומרים אלה מקומות שלא נחשבים גבולותינו.

למחשבה:

וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ: בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה: שופטים.

על החוקה הזאת בעת הזאת מתרחבים גבולותינו:

בְּקָרְאִי עֲנֵנִי אֱלֹהֵי צִדְקִי בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי חָנֵּנִי וּשְׁמַע תְּפִלָּתִי: תהלים.

מדבריו של הירש פולין אפשר ללמוד שצהל הרג כשבעים חטופים בהתקפות על חמאס. זאת היתה כנראה הדרך שחמאס הודיע שיש לו פחות חטופים בחיים. שמבין 133 החטופים כשבעים מתו בהתקפות צהל הכושלות כדבר ההודעה. שיהיה לכם ברור לפני ההתקפה ברפיח, ביבס יהיה האפוד מגן, ביבס יהיה בשר התותחים של החייל החמאסניק בהתקפות של צהל על רפיח.

גם אם כל השבויים ימותו, אין לכם כל זכות להאשים את ביבי ביום שאחרי.

אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה. היא הבטחה שהובטחה לסבתא שלך כשהיתה ילדה קטנה, ההבטחה לא קוימה וסבתא חיה מתה.

שיהיה לכם ברור לפני ההתקפה ברפיח, ביבס יהיה האפוד מגן, ביבס יהיה בשר התותחים של החייל החמאסניק בהתקפות של צהל על רפיח. גם אם כל השבויים ימותו, אין לכם כל זכות להאשים את ביבי ביום שאחרי..

 

ואולי זה ישמע לכם הזוי, כל הדרך עוד מבתים הלך אחרי מישהו. מישהו שידע גם להקדים את צעדי.   

צפרטיסט…     

** הכתובה נכתבה בכמה ימים היום במקרה כזה הוא לא אותו יום במקרה אחר.