כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָֹה– לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם– מפה נלמד כי בני עשרים ומטה אינם מפקידים לכיפורי נפש ואינם נושאים בחטא הדור, ולכן הם ממשיכים הלאה בירושת הארץ, על פי השבועה לאברהם יצחק ויעקב.
כך גם במקרה שלנו וממשיכים הלאה עם אלה, שמתוקף שנות חייהם- מבן עשרים שנה ומטה לא נשאו בעוון הדור החוטא ואיתם בורא עולם הקים את השבועה שנשבע לאברהם יצחק ויעקב.
כלב בן יפונה ויהושע היו מעל שנת העשרים לחייהם והם לא חטאו את החטא הזה, הם לא הומתו על פי חוק ערבות.
צריך להתייחס כחוק. כתקווה. גם עם הדור חוטא, יש תקווה עם אלה.
ומכל זה גם ניתן ללמוד שמלבד יהושע וכלב ואלעזר הדור הזה היה מבן יומו ועד בן שישים שנה ולהם סיפר משה את סיפור אבותיהם לפני שהוא הולך מהם גם הוא.