דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח. סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי. בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים,

 ניתוח סיוע בדיור בישראל לפי קבוצות (2021–2025 לפי הספורות הנוצריות):

חלק ראשון: סיוע בדיור ציבורי, שכר דירה וסיוע מוגדל:

 טבלה 1: דיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים:

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים– יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202136% / 12.5%12% / 9.5%24% / 55%28% / 23%100%
202238% / 12.8%12% / 9.7%22% / 54.5%28% / 23%100%
202339% / 13.0%12.5% / 9.9%21% / 54%27.5% / 23.1%100%
202440% / 13.2%13% / 10.0%20% / 53.5%27% / 23.3%100%
202541% / 13.3%13.5% / 10.0%18.5% / 53.7%27% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 3 מחלקם מכלל האזרחים; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל פחות ממחצית מחלקו היחסי.

 טבלה 2: סיוע בשכר דירה – חלק מהסיוע /חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202123% / 12.5%11% / 9.5%41% / 55%25% / 23%100%
202224% / 12.8%11% / 9.7%40% / 54.5%25% / 23%100%
202325% / 13.0%11.5% / 9.9%39% / 54%24.5% / 23.1%100%
202426% / 13.2%12% / 10.0%38% / 53.5%24% / 23.3%100%
202527% / 13.3%12.5% / 10.0%36.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים כמעט פי 2 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי שוב מקבל פחות מהחלק היחסי שלו.

 טבלה 3: סיוע מוגדל לממתינים לדיור ציבורי – חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
202130% / 12.5%12% / 9.5%33% / 55%25% / 23%100%
202231% / 12.8%12% / 9.7%32% / 54.5%25% / 23%100%
202332% / 13.0%12.5% / 9.9%31% / 54%24.5% / 23.1%100%
202433% / 13.2%13% / 10.0%30% / 53.5%24% / 23.3%100%
202534% / 13.3%13.5% / 10.0%28.5% / 53.7%24% / 23%100%

 סיכום: החרדים מקבלים פי 2.5 מחלקם; הציבור היהודי הלא-חרדי מקבל חצי ממה שמגיע לו.

חלק שני: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים ובפועל

 טבלה 4: סיוע למשתכן – נתונים היסטוריים (2021–2025)- חלק מהסיוע / חלק מכלל האזרחים

שנהחרדיםדתיים לאומייםישראלים – יהודיםאזרחי ישראל – לא יהודיםסה״כ סיוע
20216% / 12.5%20% / 9.5%72% / 55%2% / 23%100%
20226.5% / 12.8%21% / 9.7%72% / 54.5%0.5% / 23%100%
20237% / 13.0%22% / 9.9%72% / 54%0.5% / 23.1%100%
20247.5% / 13.2%22.5% / 10.0%72% / 53.5%0.5% / 23.3%100%
20258% / 13.3%23% / 10.0%70% / 53.7%1% / 23%100%

 סיכום: החרדים קיבלו פחות מהחלק היחסי שלהם – אך בפועל, בהגרלות האחרונות, הם קיבלו פי 3–4. הציבור הלא-יהודי כמעט מודר מהתוכנית.

 טבלה 5: סיוע למשתכן – הקצאה בפועל (2024–2025).

קבוצהחלק מהדירות בפועלחלק מהאוכלוסייהפער (באחוזים)יחס הקצאה
חרדים46–50%13.3%+33% עד +37%פי 3.5–4
דתיים לאומייםלא פורסם10.0%לא ידועלא ידוע
ישראלים – יהודים (כולל חרדים)50–54%53.7%−0% עד −3%תואם פחות או יותר
אזרחי ישראל – לא יהודים0.5–1%23.0%−22% עד −22.5%כמעט אפס

 הבהרה: הטבלה מתייחסת לתוכנית סיוע למשתכן בלבד – כלומר, סיוע לרכישת דירה במחיר מוזל, ולא לדיור ציבורי או לשכר דירה. בתוכנית זו הרוכש נדרש לממן את יתרת הסכום בעצמו, לרוב באמצעות משכנתא.

למחשבה:

 השוואה בין דיור ציבורי לסיוע למשתכן:

מאפייןדיור ציבוריסיוע למשתכן (דירה בהנחה)
סוג הסיועדירה בבעלות המדינההנחה ברכישת דירה בשוק הפרטי
תשלום חודשישכר דירה מסובסד (לעיתים סמלי)תשלום משכנתא מלא
צורך בהון עצמיכמעט אפסנדרש הון עצמי ומשכנתא
יציבות מגוריםגבוהה – לרוב לכל החייםתלוי ביכולת כלכלית
אפשרות לרכישת הדירהקיימת במחיר מופחת לאחר שניםרכישה מיידית במחיר מוזל
נגישות לאוכלוסיות מוחלשותגבוהה מאודנמוכה יחסית – דורש יכולת רכישה
מגזר מועדף בפועלחרדים – פי 2.5–3 מחלקם באוכלוסייהחרדים – פי 3.5–4 מהחלק היחסי (2025)

 סיכום:

  • דיור ציבורי הוא סיוע עמוק יותר – מעניק מגורים כמעט ללא עלות, עם יציבות ארוכת טווח.

  • סיוע למשתכן הוא סיוע חלקי בלבד – דורש יכולת כלכלית, משכנתא, והון עצמי.

  • בפועל, החרדים נהנים מהעדפה מובהקת בשני המסלולים, אך היתרון בדיור הציבורי משמעותי יותר – גם כלכלית וגם חברתית.

למחשבה:

 תשלומי מיסים – החברה החרדית לעומת כלל האזרחים (2023):

פרמטר

חרדים

כלל האוכלוסייה

יחס לחלקם באוכלוסייה

חלקם בגילי העבודה (20–64)

כ־14%

100%

חלקם בתשלומי מסים ישירים

כ־4%

100%

פחות משליש

תשלום מס הכנסה לנפש (ממוצע)

≈ 230 ₪ לחודש

≈ 1,345 ₪ לחודש

פי 5.8 פחות

תשלום מס הכנסה למשק בית

פי 11 פחות מחילוני

פער משמעותי מאוד

 הסיבות לפער:

  • שיעור תעסוקה נמוך בקרב גברים חרדים.

  • שכר נמוך יחסית לממוצע הארצי.

  • משרות חלקיות או עבודה במגזר הלא־פורמלי.

  • פטורים והקלות מס למוסדות דת, אברכים ולומדי תורה.

עיקרי דוח העוני- פערים חברתיים עמוקים: ההשוואה למדינות רווחה אחרות מצביעה על השקעה נמוכה יחסית באזרח. אי ביטחון תזונתי נרחב: מאות אלפי משפחות וילדים חיים במחסור תזונתי, ורק מיעוט מקבל סיוע.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

הדוח על פי הספורות הנוצריות.

אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היו נדרשים כ־29,600 לויים לעבודתו, לפי יחס תנ"כי של 0.399% מכלל בני ישראל במדבר – 8,580 מתוך 2,149,106 – מול 7.42 מיליון יהודים כיום.

יחס תלמידי ישיבות נתמכים מתוך כלל היהודים בישראל- 2025 לפי הספורות הנוצריות:

קטגוריה

מספר כולל

אחוז מהאוכלוסייה היהודית

כלל היהודים בישראל

7,420,000

100%

תלמידי ישיבות נתמכים (משרד הדתות)

221,306

2.98%

הסבר:

הנתון של 221,306 תלמידי ישיבות נתמכים מבוסס על דיווח משרד הדתות לחודש דצמבר 2024.

תלמידי הישיבה שמקבלים קצבאות, כולל רווקים ונשואים.

טבלה יחסית – לויים פקודים מול כלל ישראל במדבר:

קטגוריה

מספר כולל

אחוז מתוך כלל ישראל במדבר

כלל בני ישראל במדבר

2,149,106

100%

לויים פקודים לעבודת המשכן (כולל כהנים)

8,580

0.399%

הסבר:

הנתון 8,580 מופיע במפורש בפרשת במדבר ד', פסוק מ"ח: "שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים"

מדובר בלויים בגילאי 30–50, שנפקדו לעבודה במשכן בלבד — לא בכלל הלויים שנפקדו מבן חודש ומעלה.

חלקם היחסי מתוך כלל בני ישראל הוא פחות מחצי אחוז

בעת ההיא היו שלושה כהנים נושאי משרה אהרון ושני בניו אלעזר ואיתמר.

טבלה יחסית – פקודי משכן לפי יחס מדבר- 2025 לפי הספורות הנוצריות.

קטגוריהמספר כוללאחוז מתוך כלל היהודים בישראל
כלל היהודים בישראל7,420,000100%
לויים פקודים לעבודת המשכן (היפותטי)29,5980.399%
הסבר:

היחס של 0.399% מבוסס על הנתון המדויק מהמדבר: 8,580 לויים פקודים מתוך 2,149,106 בני ישראל.

כלומר, אם היה משכן בישראל בשנת 2025, היינו מצפים לכ־29,600 לויים פקודים לעבודתו — לפי אותו מודל תנ"כי. שהם גם האוחזין וגם החרדים על דבר תורה וגם אמונים על עבודת המשכן.

את כל זה אתם קוראים תוך שאתם מבינים שהדוסים הם לא שבט הלוי ואינם כהנים.

וַיָּ֨גָר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב-ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל– עם ישראל היה רב  ביחס לעמים אחרים בעת ההיא המשיל אותו מואב במשל הזה– וַיֹּ֨אמֶר מוֹאָ֜ב אֶל-זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַֽחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת-כָּל-סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשּׁ֔וֹר אֵ֖ת יֶ֣רֶק הַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן-צִפּ֛וֹר מֶ֥לֶךְ לְמוֹאָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא– כדי להבין מה הכוונה לעם רב– פרשת בלק ופנחס.

עמדה זו טוענת שאין הבדל מוסרי או משפטי מהותי בין ארגון פשע אזרחי ישראלי שמבקש דמי פרוטקשן למטרת התעשרות לבין העברת מזוודות הכסף לארגון טרור שפועל בשם אידיאולוגיה;

מבוא:עמדה זו טוענת שאין הבדל מוסרי או משפטי מהותי בין ארגון פשע אזרחי ישראלי שמבקש דמי פרוטקשן למטרת התעשרות לבין העברת מזוודות הכסף לארגון טרור שפועל בשם אידיאולוגיה; שניהם משתמשים באיום על חיי אדם כדי לכפות רצון בכוח ודרישת תשלום בתמורה "לרגיעה".

מזומן כמכשיר פרוטקשן והשלכותיו:חסימת מעקב: מזומן אינו מותיר עקבות דיגיטליים ומקשה על חקירה ואכיפה.

למשל, יש התכנות שבמזוודות הקטריות היו גם כמה מעטפות שוחד לשרים בישראל, פקידי מדינה וכו'.חיזוק היכולת התוקפנית: העברות במזומן מממנות רכישת נשק, לוגיסטיקה והתארגנות עתידית. השוואה מוסרית בין ארגון פשע אזרחי מבקש דמי פרוטקשן לבין ארגון הטרור חמאס:

מבחינה משפטית פרוטקשן אזרחי למטרות התעשרות או ממניע אידיאולוגי הם אותו יסוד עברה.אפיוני המעשה זהים: איומים, דרישת כסף, שימוש באלימות במקרה של סירוב. 

לפיכך יש להתייחס לשני המצבים באותו משקפת משפטית ומוסרית.

העברות מזומן לארגוני טרור בתמורה "להרגעה" מהוות הכרה מעשית בזכותם של ארגונים אלה להפעיל אלימות אם לא יקבלו תמורה.מבחינה תוצאתית אין הבדל בין מתן כסף לארגון פשע ישראלי מבקש פרוטקשן לבין  מתן כסף בתמורה לרגיעה לארגון מזויין כחמאס: 

שניהם מממנים ומעצימים אלימות ופוגעים באזרחים.השלכות חוקיות ורפורמטיביות:כאשר מבקש דמי הפרוטקשן הוא ארגון פשע שחבריו אזרחים ישראלים יש לבדוק אפשרות חוקית להעמידם לדין על בגידה לנוכח העובדה שאזרחים ישראלים מפעילים טרור על יהודים כאויבי ישראל.

אין הבדל בין טיל ששורף לך את החנות לבין ארגון פשע מבקש דמי פרוטקשן ששורף לך את החנות. 

יש התכנות שאם יקבע שדין ארגון פשע מבקש דמי פרוטקשן כדין בגידה, הדבר יהיה גורם מרתיע.

על זאת נאמר בתורתינו הקדושה-

כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן- ישעיהו.

מפה נוכל לעוף על הדבר ולראות בבירור שגם גולדקנופף הוא כעריץ הזה:

"אם לא תיתן לי אני מפרק את הממשלה, אם לא תיתן לי אני לא מצביע בהצבעה, אם לא תיתן לי אני שורף צמיגים בירושלים, אם ל תיתן אני משבש את הסדר בכבישים"

לפני קריאת דברי הבאים- קו חשיבה מנחה. אפילו שאתה גיי פרינדלי, תקרא את דברי מתוך המקום שעניינו של זה בזה וישיבתו של של זה עם זה, מוכיחה שזה שקר וכזב בעניין תורתינו אומנותו ומשכך:

לפני קריאת דברי הבאים- קו חשיבה מנחה.

אפילו שאתה גיי פרינדלי, אפילו שאתה מתעב את דברי בעניין ההומו. אפילו שאתה חש תחושת אי נוחות מדבר התורה בענינו של זה.

תקרא את דברי מתוך המקום שעניינו של זה בזה וישיבתו של של זה עם זה, מוכיחה שזה שקר וכזב בעניין תורתינו אומנותו ומשכך:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם: ויקרא.

ברור  שאלה אינם שומרי תורה.

בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ:

"החידון העולמי אורגן והופק מאז ייסודו ועד שנת 2015 על ידי חיל החינוך והנוער של צה"ל, בשיתוף משרד החינוךהסוכנות היהודיתקק"לההסתדרות הציונית העולמית וארגונים נוספים. השופטים וחברי הנשיאות מתמנים כנציגים של גופים אלו. החל מ־2016 עברו ניהול החידון והפקתו למינהל חברה ונוער במשרד החינוך[12]. " וויקיפדיא.

המהלך להעברת ניהול החידון למשרד החינוך נעשתה על ידי אלה:

כידוע לכולנו בנט מאשר את ההומו, גם חתן התורה האחרון, אישר את השופט ההומו בחידון תנ"ך:

ברור שהאנשים האלה אינם שומרי תורה.

ומשכך הם במקום הזה:

בְּאֵין חָזוֹן.

ולמקום הזה של השקר הזה של אין החזון רוצה בנט ודומיו להוביל אתכם.. אם תבחרו בו לראשות ממשלה:

שיהיה ברור לכם שבנט הוביל ומבקש להמשיך להוביל את ישראל לאסון. בנט יודע את הדין על האישור הזה מהמקום הזה:

יִפָּרַע

מלשון פרוע, מופרע, דפוק שרץ לכל כיוון ללא הועיל.

אני טוענת מהונדס, להרשיע את ישראל כדי לעושקו:

אסור שהאנשים האלה שאינם לומדי תורה באמת, אסור שהחבורות האלה יוכרו כשומרי תורה בישראל.

והחתן תורה הזה לא יוצא כחתן הזה:

וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח: תהלים.

הוא באורחות ההומו... תועבה.

ובאין חזון יפרע, אסביר זאת על משל הרגולציא, חסם על אנשי עסקים שלא ישתלללו יותר מידי.

עסק מטרתו להרוויח כסף כמה שיותר וזה בסדר, כשר כלכלה הוא אדם ללא חזון. ולכן אין רגולציות מתאימות ולכן פרע, לכן דרך הכלכלית נוסח המערב הפרוע בארץ...

יִפָּרַע

.

משיח שקר לעומת משיח בורא עולם- מר זיני אומר שאין מה לפחד ממשחיות כמאשר משיחיות כמו מלובביץ' בעת הזאת- הגיע העת לעשות סדר בענין.

מי הוא משיח על פי תורת ישראל.

משיח משורש המילה מ.ש.ח.

משיח הוא אדם שנמשח במשחה שהיא רקיחה מאוד מיוחדת שאותה רוקח המושח את המשיח.

המושח הוא לא בהכרח משיח.

נבחן את המשיחים והמושחים בתורת ישראל.

כהנים.

משיחת הכהנים היא משיחת עולם.

משה הוא זה שמשח את אהרון ובניו אלעזר ואיתמר משיחה שכונתה משיחת עולם:

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:  וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי: וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ: וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו: שמות.

וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ:  וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת: וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו: שמות.

וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם:  עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם:  אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו: שמות.

משיחה שבהמשך לאהרון, אלעזר ואיתמר היא ממשך זרע.

חוקת משך הזרע של הכהנים ידועה, בן כהן שהוא משך חייב להיות מבת ישראל, בתולה ולא גרושה.

לעומת הכהנים משיחת מלך משיח כשם שמייחסים בטעות גדולה מאוד למלובביץ', היא משיחה שאינה עוברת במשך זרע.

מי הוא מלך המשיח:

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: דברים.

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ

לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא:

מי מושח את המלך, נביאים וכהנים כשם שמשח שמואל את שאול ואת דוד  כשם שמשח נתן הכהן את שלמה בן דוד.

מי הוא הנביא:

וַיָּבֹא יְהוָה וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ:   וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו: בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶל עֵלִי אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל בֵּיתוֹ הָחֵל וְכַלֵּה: וְהִגַּדְתִּי לוֹ כִּי שֹׁפֵט אֲנִי אֶת בֵּיתוֹ עַד עוֹלָם בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו וְלֹא כִהָה בָּם:  וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָם: וַיִּשְׁכַּב שְׁמוּאֵל עַד הַבֹּקֶר וַיִּפְתַּח אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וּשְׁמוּאֵל יָרֵא מֵהַגִּיד אֶת הַמַּרְאָה אֶל עֵלִי: וַיִּקְרָא עֵלִי אֶת שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:  וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ אַל נָא תְכַחֵד מִמֶּנִּי כֹּה יַעֲשֶׂה לְּךָ אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף אִם תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָּבָר מִכָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ: וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ וַיֹּאמַר יְהוָה הוּא הַטּוֹב בְּעֵינָו יַעֲשֶׂה: וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַיהוָה הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה:  וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה:  וַיֹּסֶף יְהוָה לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי נִגְלָה יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר יְהוָה: שמואל.

וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לַיהוָה:  וַיֹּסֶף יְהוָה לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה כִּי נִגְלָה יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל בְּשִׁלוֹ בִּדְבַר יְהוָה:

שמואל נודע לעם כנביא בעת שלא היתה עת הסתר פנים.

כמובאר בתהלים:

אוֹתֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה: תהלים.

מה זאת אומרת אותתנו, כמו עם משה, משה הראה לעם אותות, ניסים כדי שיהיו בטוחים שהוא נביא של בורא עולם:

וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה: וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה (מזה) מַה זֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה:  וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיַּשְׁלִכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו: וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ: לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵי אֲבֹתָם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג: וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ: וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן:  וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת: שמות.

זה הנביא.

זה מלך משיח.

וַיהוָה גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מִיַּד פְּלִשְׁתִּים כִּי רָאִיתִי אֶת עַמִּי כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי: וּשְׁמוּאֵל רָאָה אֶת שָׁאוּל וַיהוָה עָנָהוּ הִנֵּה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי: וַיִּגַּשׁ שָׁאוּל אֶת שְׁמוּאֵל בְּתוֹךְ הַשָּׁעַר וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא לִי אֵי זֶה בֵּית הָרֹאֶה: וַיַּעַן שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָרֹאֶה עֲלֵה לְפָנַי הַבָּמָה וַאֲכַלְתֶּם עִמִּי הַיּוֹם וְשִׁלַּחְתִּיךָ בַבֹּקֶר וְכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ אַגִּיד לָךְ: וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת לְךָ הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ לָהֶם כִּי נִמְצָאוּ וּלְמִי כָּל חֶמְדַּת יִשְׂרָאֵל הֲלוֹא לְךָ וּלְכֹל בֵּית אָבִיךָ: וַיַּעַן שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הֲלוֹא בֶן יְמִינִי אָנֹכִי מִקַּטַנֵּי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמִשְׁפַּחְתִּי הַצְּעִרָה מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת שִׁבְטֵי בִנְיָמִן וְלָמָּה דִּבַּרְתָּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת שָׁאוּל וְאֶת נַעֲרוֹ וַיְבִיאֵם לִשְׁכָּתָה וַיִּתֵּן לָהֶם מָקוֹם בְּרֹאשׁ הַקְּרוּאִים וְהֵמָּה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל לַטַּבָּח תְּנָה אֶת הַמָּנָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ שִׂים אֹתָהּ עִמָּךְ:  וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה הַנִּשְׁאָר שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר לְךָ לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל בַּיּוֹם הַהוּא:  וַיֵּרְדוּ מֵהַבָּמָה הָעִיר וַיְדַבֵּר עִם שָׁאוּל עַל הַגָּג:  וַיַּשְׁכִּמוּ וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל (הגג) הַגָּגָה לֵאמֹר קוּמָה וַאֲשַׁלְּחֶךָּ וַיָּקָם שָׁאוּל וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם הוּא וּשְׁמוּאֵל הַחוּצָה: הֵמָּה יוֹרְדִים בִּקְצֵה הָעִיר וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֶל שָׁאוּל אֱמֹר לַנַּעַר וְיַעֲבֹר לְפָנֵינוּ וַיַּעֲבֹר וְאַתָּה עֲמֹד כַּיּוֹם וְאַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבַר אֱלֹהִים: וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד: שמואל.

וַיהוָה גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל:

ושוב ככתוב  כדבר בורא עולם בספר דברים כחוקת חורב:

שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ

מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ

לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא:

אותו הדבר עם דוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי  וַיֹּאמֶר יְהוָה עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ וְאָמַרְתָּ לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי:  וְקָרָאתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וּמָשַׁחְתָּ לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וַיָּבֹא בֵּית לָחֶם וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר שָׁלֹם בּוֹאֶךָ:  וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי הִתְקַדְּשׁוּ וּבָאתֶם אִתִּי בַּזָּבַח וַיְקַדֵּשׁ אֶת יִשַׁי וְאֶת בָּנָיו וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח: וַיְהִי בְּבוֹאָם וַיַּרְא אֶת אֱלִיאָב וַיֹּאמֶר אַךְ נֶגֶד יְהוָה מְשִׁיחוֹ:  וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב:  וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל אֲבִינָדָב וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה: וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שַׁמָּה וַיֹּאמֶר גַּם בָּזֶה לֹא בָחַר יְהוָה: וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו לִפְנֵי שְׁמוּאֵל וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי לֹא בָחַר יְהוָה בָּאֵלֶּה: וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה:  וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי  וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא:  וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ יְהוָה אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה: שמואל.

ושלמה אותו הדבר, משיחה משלו:

וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן כֵּן יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ:  כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוָה עִם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כֵּן (יהי) יִהְיֶה עִם שְׁלֹמֹה וִיגַדֵּל אֶת כִּסְאוֹ מִכִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ דָּוִד:  וַיֵּרֶד צָדוֹק הַכֹּהֵן וְנָתָן הַנָּבִיא וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְהַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי וַיַּרְכִּבוּ אֶת שְׁלֹמֹה עַל פִּרְדַּת הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֹּלִכוּ אֹתוֹ עַל גִּחוֹן: וַיִּקַּח צָדוֹק הַכֹּהֵן אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן מִן הָאֹהֶל וַיִּמְשַׁח אֶת שְׁלֹמֹה וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה: מלכים.

עכשיו תחשבו אם אתם מקבלים אדם כמשיח בעת הזאת כשלא נודע לכם זאת ולא ראיתם זאת.

מאמיניו של מלובביץ' מחכים שישוב, לא נראה חכיון כזה לשיבת משיח כמו דוד לאחר מותו.

מאמיניו של מלובביץ' אמרו לי שהוא גדול יותר ממשה שעלה להר וראה ודיבר עם בורא עולם פנים מול פנים.

צמאה לך נפשי הוא מזמור של דוד ולא של מלובביץ':

מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה: אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם:  כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ: תהלים.

אני טוענת שאם המשיח הוא לא משיח של בורא עולם הדבר מאוד מסוכן כי דבר משיח מקבלים ללא עוררין. כי בורא עולם קבע שהוא הנגיד שלו ומשכך.

מבחינת המעשה, או הביטוי למשיחיות שקר, כשאמרתי לבחור מחב"ד שאסור לחוג את פסח במועדו בהודו כפי שהציע מלובביץ'. הוא שתק. ובחר לא להגיב.

תחשבו על החייל שבא לפה מעם נכרי כמו רות המואבית, שהאדם הזה עזב את עמו ואת מולדתו והגיע לארץ ומבקש להתגייר ולהצטרף לעם של בורא והוא מתגייס לצבא ביודעו שהוא יכול למות ובא גולדנקנוף שמוכן למות ולא להתגייס:

וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו מַדּוּעַ֩ מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ לְהַכִּירֵ֔נִי וְאָנֹכִ֖י נָכְרִיָּֽה:

וַיַּ֤עַן בֹּ֙עַז֙ וַיֹּ֣אמֶר לָ֔הּ הֻגֵּ֨ד הֻגַּ֜ד לִ֗י כֹּ֤ל אֲשֶׁר-עָשִׂית֙ אֶת-חֲמוֹתֵ֔ךְ אַחֲרֵ֖י מ֣וֹת אִישֵׁ֑ךְ וַתַּֽעַזְבִ֞י אָבִ֣יךְ וְאִמֵּ֗ךְ וְאֶ֙רֶץ֙ מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ וַתֵּ֣לְכִ֔י אֶל-עַ֕ם אֲשֶׁ֥ר לֹא-יָדַ֖עַתְּ תְּמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:

תחשבו על החייל שבא לפה מעם נכרי כמו רות המואבית, שהאדם הזה עזב את עמו ואת מולדתו והגיע לארץ ומבקש להתגייר ולהצטרף לעם של בורא והוא מתגייס לצבא ביודעו שהוא יכול למות ובא גולדנקנוף שמוכן למות ולא להתגייס ומשכך לא יכול לראות את האדם הזה כרות ומציב בפניו מכשולים ולעתים גם גורם לו להתחנן ושמשפיל אותו, אני טוענת שצריך לקחת מידי האנשים את חותמת הגיור.

כִּי יְהֹוָה אֱלֹֽהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָֽאֱלֹהִים וַֽאֲדֹנֵי הָֽאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹֽא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד:  עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָֽה: דברים.

 

אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ– מפה נלמד שלא טוב הדבר לשים "תמונות" של רבנים במסעדות, כי הדבר כמיחס לזה את זה.

קוּמָה יְהוָה קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ:  מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים (וצפינך) וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם:  אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ: תהלים.

יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם:

על כך נאמר - שיש לאדם די והותר.

זאת אומרת שיש לו די, לשובע, לכל צרכיו, ואחרי ששבע הותיר לעניים, ליתומים, כפי שנלמד גם מחוקת השמיטה כל שנה וגם מחוקת שנת השמיטה בשנה השביעית.

שובע זה לא רק אוכל כפי שנלמד גם מפה:

וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם:

אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ:

(מפה נלמד שלא טוב הדבר לשים "תמונות" של רבנים במסעדות, כי הדבר כמיחס לזה את זה).

צריך לחשוב אם נכון הדבר מבחינת כשרות.

אני טוענת שיש משהו לא נכון בדבר.