וַיְבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ: בראשית.
האדם מושל לא רק בעצמו הוא מושל גם על אלה:
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:
זאת אומרת שיש לו אחריות משילות על אלה ובהמשך:
וַיִּקַּח יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ: בראשית.
לְעָבְדָהּ
לעובדה זה ברור, הציווי הוא גם לשמור עליה:
וּלְשָׁמְרָהּ:
זאת אומרת שהאדם מושל גם באדמה וגם על כך יש לאדם אחריות משילות, אז יש להתייחס ברצינות לחבר'ה של אדם אדמה ודין.
גם בעניין העופות למאכל למשל, אני טוענת שיש עינוי בהובלת העוף למשחטה ומשכך לא כשר ולכן יש להתייחס ברצינות לחבר'ה שדורשים בדבר.
יען כי אם יש לאדם משילות אז הוא גם נושא בדין במקרה ו…
אני טוענת שיש להקים מחלקת כשרות כזאת, שבודקת את היחס לחיה מתולדתה ולא רק מהגעתה למשחטה ומשם עד הגעתה לבית הממכר.
אני טוענת שיש להקים משחטות בצמוד לדיר, בצמוד לרפת בצמוד ללול ולאחר השחיטה להוביל למפעלי התעשיא או לקצבים. זה יחסוך את עלות הובלת העוף מהלול למשחטה. זה יחסוך את עלות הכלובים להובלה. ויודעי דבר יאמרו לך שהדבר יחסוך כסף גם בעלות העמסת והורדת העוף והבהמה למשאית ומהמשאית וזאת כשהם חיים.
ומשכך,
הדבר יכול להגדיל את הרווח או להוזיל את המחיר של העוף.