היה אדם שקראו לו חכם מיימון והוא לא היה הרב משה בן מיימון, אך היה מישהו שהשם לו את התואר חכם– אני טוענת שיהיו ימים שהגשש החיוור ייחקר. כחלק ממחקר פסיכוסוציו-היסטוריוניפאט. (אפשר לראות את מערכוני הגשש כמסמך הסטוריוני וזאת מבחינת אורחות נהוגים בימים ההם שקרה בהם משהו שמשפיע על מציאות ימינו אנו).

היה אדם שקראו לו חכם מיימון והוא לא היה הרב משה בן מיימון, אך היה מישהו שהשם לו את התואר חכם.

הדבר מלמד על מנהג, היו אנשים כאלה שהשמו להם את התואר חכם.

אולי הם אלה מקהל העם  שהיה נהוג לבוא אליהם לעיצה.

(בימים שלפני שהשמו לקהל העם את השם צי-בור)

כשהיה צריך עיצה, היו הולכים לחכמים.

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- מזמור עשתי עשר.

ואל תכניסו לסרט את חכם חנוכה עכשיו.

זה ענין רציני לחשוב בו.

אני טוענת שיהיו ימים שהגשש החיוור ייחקר.

כחלק ממחקר פסיכוסוציו-היסטוריוניפאט.

(אפשר לראות את מערכוני הגשש כמסמך הסטוריוני וזאת מבחינת אורחות נהוגים בימים ההם שקרה בהם משהו שמשפיע על מציאות ימינו אנו).

באמריקה יש שלוש קבוצות אדם-

מהגרים מארופה.

מהגרים מאפריקה.

בני המקום האינדיאנים.

לא משנה אם זה טוב או רע, השחקנים המובילים באמריקה מבחינת ההיסטורי שלה הם המהגרים האפריקאים והארופאים.

האינדיאני בן המקום הוא לא שחקן מוביל, הוא לא שחקן משפיע.

האפריקאים הם שחקן מאוד משפיע, הוא שחקן מרכזי.

לא משנה שסיפור הקיפוח והעבדות הוא גם של האינדיאני וגם של האפריקאי , האינדיאני הוא לא הכוכב בסרט הוא לא דמות מרכזית.

אפילו שהשחקן עני, הוא יכול להיות שחקן מרכזי, כמו רוקי.