נֹהֵ֣ג כַּצֹּ֣אן יוֹסֵ֑ף

וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר: שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: תהלים.

עוד לפני שהיה רעב במצרים ולפני שישראל בא לשבר מזון במצרים, בורא עולם הוא ששלח את יוסף כדי שיהיה מקום ומזון לישראל בעת הרעב הגדול.

וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה: וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם: בראשית.

יוסף ידע שהדבר רצון האל ומשכך הוא היה נכון לעשות שלום עם אחיו.

אֶפְרַ֨יִם | וּבִנְיָ֘מִ֤ן וּמְנַשֶּׁ֗ה

בנימין- אח יוסף.

מנשה ואפרים- בני יוסף.

וככה כתב כמברך אותם אסף המשורר במזמור תהלים זה המיוחס לאסף.

זה יפה.

(גם עשיו יכול להבין מיוסף שהכל נהיה בדברו של בורא עולם ולקבל את ישראל כבכור).