ביום 18/10 לפי הספורות הנוצריות, בעת הזאת, השתחרר גלעד שליט מהשבי.

אני זוכרת את היום הזה שגלעד שליט, רזה רזה יצא מהמטוס, שם קיבל את פניו בנימין נתניהו ואחר כך פגש את אביו שלקח אותו הביתה וסגר את הדלת.

נראה שסינוואר תכנן בריחה שיהיה בה סימבוליות לנוכח מועד יציאתו לחופשי בעסקת שחרור גלעד שליט.

למחשבה:

המוסלמים נוהגים לקרוא לילדיהם על שם אבות ישראל: יוסוף, מוסא ודאוד/יוסף משה ודוד וזאת גם מתוקף דבר הקוראן בענין אבותינו.

הקוראן הוא בצד של בורא עולם במלחמתו נגד פרעה, זאת אומרת שבמקרה זה, המוסלמים, איתנו.

ברצון חלק ממנהיגי האיסלאם להשמיד את ישראל, הם למעשה רוצים להשמיד את ילדי יוסף ואת ילדי משה ואת ילדי דוד.

המוסלמים האלה צריכים לחשוב אם רצונם זה הוא נכון מתוקף אמונתם בבורא עולם ודבר בורא עולם בענין ישראל.

גם החייל היהודי וגם החייל הישמעאלי מתפלל לבורא עולם וכנלמד בורא עולם שמע גם אל עוניה של הגר אם ישמעאל.

בסך הכל מוסיקת הרקע של המלחמה, היא הסאונד של הכנת פופ קורן..  להבנה, למשל כמו לאחר הפסקת אש, יש בום בודד פה ובום בודד שם...  איזו יריה בודדת מכוחות עצמאים מנותקי קשר בשטח.. עד לשקט המלא..

תחשבו שאם היה נחל גרעינים לישובים חקלאיים, במלחמה זאת, החיילות וחלק מהחיילים היו נשארים במשק לדאוג לחקלאות ולבעלי החיים.

יש לחשוב ברצינות על פתרון נחל גרעינים כחלק מהשבת תחושת הבטחון גם בטחון כלכלי לישובי הצפון החקלאיים, מושבים וקיבוצים. לאחר מלחמה זאת.

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–יְהוֹשֻׁ֔עַ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ גַּדֶּלְךָ֔ בְּעֵינֵ֖י כָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ יֵֽדְע֔וּן כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֥ר הָיִ֛יתִי עִם–מֹשֶׁ֖ה אֶהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ:

בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא גִּדַּ֤ל יְהוָה֙ אֶת–יְהוֹשֻׁ֔עַ בְּעֵינֵ֖י כָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְא֣וּ אֹת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֛ר יָרְא֥וּ אֶת–מֹשֶׁ֖ה כָּל–יְמֵ֥י חַיָּֽיו:

לא דיברנו עוד אל יהושע כמנהיג שהומשל למנהיג כמשה.

יהושע היה השוליה של משה הוא ליווה את משה עוד מהיותו נער.. ווככה הוא הלך אחרי משה לכל מקום, גם להר.. עד מרגלות ההר..

והוא הנחיל את הארץ לעם.

יהושע היה המנהיג את ישראל בעת מלחמה על כיבוש הארץ.

הוא היה המנהיג שרעה את העם בצעדיו הראשון כנוחל בארץ להחיל את דבר הבורא בארץ הזאת:

אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה-בְּךָ֖ אֶבְי֑וֹן- לימודים מפרשת הברכה והקללה.

גם דוד בן גוריון** היה מנהיג בעת כזאת.

(**דוד בן גוריון שקופת האוצר שלו לא היתה שמנה כמו הקופה של ביבי).

ברור לכולנו שעל משל שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו, דוד בן גוריון לא עומד באותו משפט כמנהיגים מעת בגין והלאה וזאת מבחינת האפשרויות להטיב וגם מבחינת הימים הראשונים על משל לא יבינו איש שפת רעהו על כל מה שמשתמע מכך מבחינת הן עם אחד ושפה אחת בעת הזאת.. לעתים הסכנה גדולה יותר בעת של עם אחד ושפה ואחת וזאת מבחינת מה יכולים להחיל לעשות כפי שלמדנו מעת בבל..

מעת זאת למדנו מה יקרה באם יחילום לעשות..

הכל צפוי, הרשות נתונה, אתם יודעים..

זאת לא נבואה, זה חוק. אם ככה אז ככה.

המשך יבוא..

יענו- TO BE CONTINUE.

יש שליבם נוטה לעקורים בעזה שנעקרו מבתיהם, זה בסדר ונכון הדבר, אך צריך לזכור ולהזכיר שגם בישראל יש הרבה מאוד בני אדם שנעקרו מבתיהם במלחמה זאת.

נטיית הלב לזה יותר מזה כנראה נובעת גם מהעובדה שלישראל יש יותר אפשרויות להעניק לעקורים קורת גג חלופית טובה יותר ותנאים נוחים יותר.

צריך לחשוב על ההחלטה בהאג שמפרידה בין העם הפלסטינאי לבין מנהיגיו גם על משל שלישראל היתה היכולת להבדיל בין הנאצים לעם הגרמני ומשכך יש שלום בין ישראל לגרמניא בעת הזאת.

הרבה בישראל מתפללים בעת הזאת את תפילת השלום:

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,  תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.

וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אָמֵן:

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

עֹשֶׂה שָׁלוֹם  בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

שאנו מתפללים לשלום לנו אנחנו גם מתפללים לשלום לסובבים אותנו שאנו במלחמה עכשיו עימם.

אם יהיה שלום לנו, יהיה שלום לסובבים אותנו.

והסובבים אותנו סבבו אותנו גם בעת שבורא עולם הניח לנו מסביב.

ברור שכמו אז,גם כשיבוא היום הזה שוב, הם יהיו שם.

אם הם היו שם, אז ברור שהם יהיו שם.

ככתוב בספר מלכים אודות שלמה וחירם מלך לבנון:

וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צוֹר אֶת עֲבָדָיו אֶל שְׁלֹמֹה כִּי שָׁמַע כִּי אֹתוֹ מָשְׁחוּ לְמֶלֶךְ תַּחַת אָבִיהוּ כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים:

וַיִּשְׁלַח שְׁלֹמֹה אֶל חִירָם לֵאמֹר:  אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ עַד תֵּת יְהוָה אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת (רגלו) רַגְלָי:

וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע: וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: מלכים.

אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ

וְעַתָּה הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהַי לִי מִסָּבִיב

תבינו, אין מה לעשות, כדי לבנות בית לבורא עולם צריך את ארזי הלבנון וצריך את  הצידונים שיחטבו את העיצים:

וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים: מלכים.

תראה, אנחנו לא נתפשר על פחות מהצידונים לכריתת עיצים לבניית הבית.

אנחנו פה לא חוסכים, קונים THE BEST מה- THE BEST

ושלמה שהיה חכם באדם ידע מי ה- THE BEST בתחום הזה:

אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים:

ובהמשך:

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם: מלכים.

וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה

ובחכמתו זאת הוא עשה שלום:

וַיְהִי שָׁלֹם בֵּין חִירָם וּבֵין שְׁלֹמֹה

מה שעשו חירם ושלמה זה היה הסכם שלום כלכלי הוגן:

וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ חִירָם אֶת דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וַיִּשְׂמַח מְאֹד וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהוָה הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַן לְדָוִד בֵּן חָכָם עַל הָעָם הָרָב הַזֶּה: וַיִּשְׁלַח חִירָם אֶל שְׁלֹמֹה לֵאמֹר שָׁמַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלָי אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים: עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי: וַיְהִי חִירוֹם נֹתֵן לִשְׁלֹמֹה עֲצֵי אֲרָזִים וַעֲצֵי בְרוֹשִׁים כָּל חֶפְצוֹ:וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית כֹּה יִתֵּן שְׁלֹמֹה לְחִירָם שָׁנָה בְשָׁנָה: מלכים.

חירם הביא את העצים:

אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל חֶפְצְךָ בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים:

שלמה המלך בתמורה נתן לו:

וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ וְעֶשְׂרִים כֹּר שֶׁמֶן כָּתִית

וגם שכר העובדים:

וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ

העובדים משתי המדינות עובדים ביחד אך כל מעסיק משלם לעובדיו את שכרו:

וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ

שלמה נתן לחירם את שכר העבודה וחירם נתן לעובדיו את השכר.

זאת אומרת התשלום חולק לשניים:

תשלום בעבור הסחורות ותשלום בעבור שכר עבודה.

גם ישמעאל הוא זרע אברהם.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מָגֵן אַבְרָהָם:

מוֹרִיד הַטָּל.  מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.

נקווה שיבוא שלום.

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים:

וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ:

יֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ:

שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ:

בהקבלה- שאינם ערבים החלו לקנות דירות בישובים ושכונות מאופייני תושבים ערבים.

כן, גם מול המסגד ברחוב צבי צ’ירה התנחלו תושבים שאינם ערבים.

גם שמות הרחובות התחלפו לשמות שאינם של מכובדי המקום. השם אברהים עג’מי על שם אברהם אבינו שהיה מזרע שם, הוחלף לרחוב יפת.

ברור לי ולך שלזקני ישראל בארץ גושן היה מאוד לא נעים באם פרעה היה קורא לרחוב יעקב אבינו רחוב פרעה-2 .

ובהמשך החלו לראות יותר ויותר מתיישבים שאינם ערבים ביפו ובהמשך הרבה מצעירי יפו שלא נשארו עתודות במקומותיהם מבחינת מחירי העתודות, החלו לצאת מיפו.

מלפני למעלה מעשר שנים, דיברתי עם תושבי המקום הערבים על הדבר, הם אמרו שהעיריא אמרה שזה חלק מתהליך כור היתוך.

וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶֽעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃ וְהָֽאֲנָשִׁים֙ רֹ֣עֵי צֹ֔אן כִּֽי־אַנְשֵׁ֥י מִקְנֶ֖ה הָי֑וּ וְצֹאנָ֧ם וּבְקָרָ֛ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֖ם הֵבִֽיאוּ׃ וְהָיָ֕ה כִּֽי־יִקְרָ֥א לָכֶ֖ם פַּרְעֹ֑ה וְאָמַ֖ר מַה־מַּֽעֲשֵׂיכֶֽם׃ וַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

וַיָּבֹ֣א יוֹסֵף֮ וַיַּגֵּ֣ד לְפַרְעֹה֒ וַיֹּ֗אמֶר אָבִ֨י וְאַחַ֜י וְצֹאנָ֤ם וּבְקָרָם֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם בָּ֖אוּ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ וּמִקְצֵ֣ה אֶחָ֔יו לָקַ֖ח חֲמִשָּׁ֣ה אֲנָשִׁ֑ים וַיַּצִּגֵ֖ם לִפְנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ 

וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־אֶחָ֖יו מַה־מַּֽעֲשֵׂיכֶ֑ם וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה רֹעֵ֥ה צֹאן֙ עֲבָדֶ֔יךָ גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ׃ וַיֹּֽאמְר֣וּ אֶל־פַּרְעֹ֗ה לָג֣וּר בָּאָרֶץ֮ בָּאנוּ֒ כִּי־אֵ֣ין מִרְעֶ֗ה לַצֹּאן֙ אֲשֶׁ֣ר לַֽעֲבָדֶ֔יךָ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְעַתָּ֛ה יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א עֲבָדֶ֖יךָ בְּאֶ֥רֶץ גֹּֽשֶׁן׃ פרשת ויסע ישראל: פרשת ויסע ישראל.

במצרים ישראל היו תועבה למצרים בארצם שלהם יוסף הנחה את אחיו לבני הדיבור עם פרעה:

וַֽאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּֽעֲב֗וּר תֵּֽשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כָּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃

אני מסכימה עם מר לוין, אך קודם כל שיפנה את התושבים הלא ערבים מיפו וכן גם, משכונות חיפאיות, גם בשכונות בנצרת  המאופינות ערבים וזאת החל מהימים של אחרי קום המדינה בישובים של ערבים שלא ברחו לאחר קום המדינה. ואחר כך נדבר.

למחשבה:

די מענין שהם באים בתחפושת שמאלנים מתנגדי כיבוש..

והמה עזרו להרע..

אבוטבול לא היה פושע במרוקו.

ואסאד נתן ליהודים את ח'ארת איל יהוד, ושומר בכניסה לשכונה לפני החג, גם אסאד האב, גם אסאד הבן.

WAR IS OVER.

מבחינת הפקת לקחים למדנו שהורדת בכירים יותר מועילה לסיים את המלחמה מהר למרות שלא נגמרו מצבורי הנשק וכמובן מחישה את היכולת לעשות הפסקת אש.

ומבחינת תועלת ליום שאחרי המלחמה נראה שהפגיעה באויב קשה יותר מבחינת היכולת שלו לקום ביום שאחרי..

נראה ששר הצבא הציב יעד היעד להמנע מפגיעה אזרחים חפים מפשע*.  היעד הוא יעד נכון. גם מבחינת התועלת ליום שאחרי , יותר קל לעשות שלום ביום שאחרי.. חשוב להדגיש את הדבר כהישג לישראל. וזאת מבחינת מי הוא ישראל שאלה יעדיו במקרה ישמעאל (שלא כמקרה כנען).

ברור ששר הבטחון לא יהדר עצמו בנצחון על הג'יהד. מבחינת למי יש יותר גדול... ברור ששל גלנט יותר גדול ומשכך לא חוכמה ולא נכון להתהדר בנצחון הזה, הנצחון הוא הדרך שבה הושגה ההכנעה- בכירים ולא אזרחים חפים מפשע* במקום הזה שיהדר עצמו.

אני טוענת שתרגיל צבאי זה המכניע על ידי הורדת בכירים  שחילהם לאחר מכן רצים ללא פקודה וללא כיוון, הוא דבר שילמד בבתי הספר למלחמה.

*לאחר השואה הובאו בדין מנהיגי העם הגרמני ובכיריו.

העם הגרמני לא הובא למשפט כחף מפשע וזאת למרות שהעם הגרמני היה חיל בצבא של היטלר.

מהמקום הזה שעשית שלום עם העם הגרמני, אז ברור שמהמקום הזה תוכל לעשות שלום עם ישמעאל הזה.

יש לי רעיון.

גם נועה וגם נטע שרו בשפה זרה לישראל בארויזיון.

ומשכך "למה שלא" נשלח בפעם הבאה את שריף הילד הדרוזי כנציג בארוויזיון שיבוא ככה עם רמזי קטנני להופעה, אולי גם טריו ג'ובראן יצטרפו כלהקה מלווה, אפשר להביא גם את סמיר שוקרי ואני אומרת לך , אנחנו לוקחים מקום ראשון.

ואם יזכו כמו שאמרתי, זאת לא נבואה ושייך לתחום מדעי הרוח... בדיוק כמו החזאי של מזג האויר שהיה אומר בסוף כל תחזית:

ולסיכום, אולי ירד גשם, אולי לא.

טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם, מִגִּבּוֹר; וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ, מִלֹּכֵד עִיר: משלי.

מפרקי אבות:

נוסח הרמב"ם

בן זומא אומר:

איזה הוא חכם? - הלמד מכל אדם,

שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (תהלים קיט צט).

איזה הוא גיבור? - הכובש את יצרו,

שנאמר: "טוב ארך אפים מגיבור" (משלי טז לב).

מוויקיפדיא הציטוט.