הדין על מעשיו של פרעה מעת אברהם הוחל על פרעה ומצרים כארבע מאות שנה אחרי החטא ובדרך פרעה הצליח להיות המושל על הממלכה החזקה ביותר בעולם בעתו.

אותו הדבר עם עוון האמורי שלא היה שלם עוונו בעת אברהם והדין על חטאיו גם הם הוחלו ארבע מאות שנים אחרי, והרבה אחרי שדור האמורי הזה מת.

אותו הדבר עם דוד, שהדין על חטא שאול היה בימי דוד ולאחר מות שאול. העוון נעשה בימי שאול ושנות רעב כדין על העוון באו בימי דוד.

כך שהעובדה שלא קרה דבר לא תמיד מעידה שאין סכנה..העובדה שלא קרה דבר לא מעידה שטוב הדבר בגלל שלא קרה דבר.. העובדה שלא קרה דבר לאחר שנעשה הדבר לא מעידה שניצחת, שהצלחת, ושכדאי לבחור בצד שלך.

סימוכין והסבר:

דוד שהתמודד עם חטאי שאול:

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי יְהוָה;   וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שָׁאוּל וְאֶל-בֵּית הַדָּמִים, עַל אֲשֶׁר-הֵמִית, אֶת-הַגִּבְעֹנִים. וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם:  וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, כִּי אִם-מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם, וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.  וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-הַגִּבְעֹנִים, מָה אֶעֱשֶׂה לָכֶם; וּבַמָּה אֲכַפֵּר, וּבָרְכוּ אֶת-נַחֲלַת יְהוָה.  וַיֹּאמְרוּ לוֹ הַגִּבְעֹנִים, אֵין-לי (לָנוּ) כֶּסֶף וְזָהָב עִם-שָׁאוּל וְעִם-בֵּיתוֹ, וְאֵין-לָנוּ אִישׁ, לְהָמִית בְּיִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר מָה-אַתֶּם אֹמְרִים, אֶעֱשֶׂה לָכֶם.  וַיֹּאמְרוּ, אֶל-הַמֶּלֶךְ, הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ, וַאֲשֶׁר דִּמָּה-לָנוּ; נִשְׁמַדְנוּ, מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל-גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.  ינתן- (יֻתַּן-) לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים, מִבָּנָיו, וְהוֹקַעֲנוּם לַיהוָה, בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר יְהוָה; שמואל.

וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה, וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד, אֶת-פְּנֵי יְהוָה;

וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שָׁאוּל וְאֶל-בֵּית הַדָּמִים, עַל אֲשֶׁר-הֵמִית, אֶת-הַגִּבְעֹנִים.

זה פרעה בתחילת הדרך בימי אברהם אותו פרעה שהתחכם והיה הורג את הבעלים לפני שהוא דכב  עם הנשים וזאת כדי לא לחטוא בחטא משכב עם בעולת בעל, אלה היו אורחותיו, סימפטום למי היה העריץ הזה שיום הדין שלו נקבע לעת יציאת ישראל ממצרים:

וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם–אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל.

וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי;

זה האמורי בתחילת הדרך בימי אברהם, שעוד בימים אלה נשפט לדין שיוכל בעת חזרת ישראל, זרע אברהם לארץ האמורי:

כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה.

וכמובטח לאברהם וכתפילת יעקב בתחילת הדרך ושלא כמו האמורי, ישראל חזר שלם, דור הרביעי, הדור הנקי לאחר שמת הדור החוטא במדבר:

יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, הוּא יִלָּחֵם לָכֶם:  כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם, בְּמִצְרַיִם–לְעֵינֵיכֶם.  וּבַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא-אִישׁ אֶת-בְּנוֹ–בְּכָל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם, עַד-בֹּאֲכֶם עַד-הַמָּקוֹם הַזֶּה. וּבַדָּבָר, הַזֶּה–אֵינְכֶם, מַאֲמִינִם, בַּיהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.  הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ, לָתוּר לָכֶם מָקוֹם–לַחֲנֹתְכֶם:  בָּאֵשׁ לַיְלָה, לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ-בָהּ, וּבֶעָנָן, יוֹמָם. וַיִּשְׁמַע יְהוָה, אֶת-קוֹל דִּבְרֵיכֶם; וַיִּקְצֹף, וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר.  אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה–אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי, לָתֵת לַאֲבֹתֵיכֶם. זוּלָתִי כָּלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, הוּא יִרְאֶנָּה, וְלוֹ-אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר דָּרַךְ-בָּהּ, וּלְבָנָיו–יַעַן, אֲשֶׁר מִלֵּא אַחֲרֵי יְהוָה.  גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר:  גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם.  יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ, הוּא יָבֹא שָׁמָּה; אֹתוֹ חַזֵּק, כִּי-הוּא יַנְחִלֶנָּה אֶת-יִשְׂרָאֵל. וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה, וּבְנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ הַיּוֹם טוֹב וָרָע–הֵמָּה, יָבֹאוּ שָׁמָּה; וְלָהֶם אֶתְּנֶנָּה, וְהֵם יִירָשׁוּהָ: דברים.

מענין לענין באותו ענין כמו שאומרים..:

מלכים ספר ראשון- מלכות רְחַבְעָ֖ם ויָרָבְעָ֣ם- פרשת כִּֽי–הָיְתָ֤ה סִבָּה֙ מֵעִ֣ם יְהוָ֔ה.