הצעותי לשיפור שרותי הרפואה בישראל- כיווני חשיבה- מעודכן.

הקדמה.

ברור לכל שריבוי בשעות עבודה מוליד לעתים עייפות ופועל יוצא מכך הרעה בביצועי העובד.

וזאת בכל תחום.

בתחום הרפואה וגם בשירותים כמו זק"א וחברת קדישא, העומס הוא לא רק על הגוף הוא גם על הנפש.

תחשבו על רופא בחדר "ניתוחים" ( המילה ניתוח היא רק חלק ממה שעושה הרופא, פעולת הפתיחה של הגוף נעשית על ידי ניתוח, אך מה שהרופא עושה לאחר שהוא פותח הוא טיפול ולא ניתוח) לעתים גם ארבע שעות וחמש שעות גם מבלי יכולת לנוח לרגע ממהלך הניתוח והידים עייפות.. ולא רק גם הנפש עייפה וגם בהלימה מרואות הרופא ומשכך ההשפעה על נפשו (על משל רואות חיל הלום קרב אינם שונים בהרבה מרואות העוסקים ברפואת הגוף). ומשכך בדרך זאת  אותו הדבר גם עם מטפלים ומטפלות, סייעות וסייעים גם חובשים באמבולנס וגם בזק"א וגם בחברת קדישא, נפגשים עם הקשיים האלה, לדבר יש השפעה שוחקת גם הגוף וגם על הנפש ומשכך לעתים גם על ביצועי העוסקים בתחום.

יש כאלה שנפגשים עם הסימפטום בדרך דיכאון, או כהות חושים/רגשות שהולך איתם גם מחוץ לבית החולים ומשכך גם משפיע על משפחותיהם, לא רק בגלל העדרות ממושכת של האב או האם מהבית בשל עיסוקם זה, גם מבחינת תפקוד בבית.

הנטיה היא לרוב להשתמש בכדורים אנטי דכאונים וכו'..

אני טוענת שהטיפול הוא בסימפטום ולא בשורש הבעיה.

ומה אני מציעה.

קודם כל טהרה.

עובד בבית החולים ובכל התחומים שהזכרתי  ביציאתו מבית החולים יעשה תהליך טהרה לפני שהוא יוצא מבית החולים, כמו שיש מגפה ברפת בקיבוץ, אז כל אוטו שיוצא ונכנס מהקיבות עובר מסלול טבילה של הגלגלים בכניסה והיציאה מהקיבוץ, כך העובדים בעולם הרפואה ישילו מעליהם את בגדי בית החולים שיכובסו במכבסת בית החולים (כיום ניתן לראות עובדי בית חולים עם מדי בית החולים גם באוטובוס), יתרחצו, ינקו את הגוף, יעשו חמאם טורקי סאונה ג'קוזי, לנפש.. וילבשו את בגדיהם שלהם ויצאו מבית החולים הביתה

איך שבאו ככה יצאו..

ובוקר בכניסה לבית החולים או לבסיס, ישימו את הבגדים שלהם בלוקר, וילבשו את מדי הארגון וככה יום ביומו, כל מחזור שישה ימים , בסוף יום העבודה גם מסאג' ואם צריך שיחה עם פסיכולוג.

כמו שנלמד, גם מכונה נשחקת יותר בקילומטראז' גבוה בפרק זמן X ממכונה שנסעה פחות ממנה בפרק זמן X.

כך גם האדם.

ומשכך, עובדי בית החולים יעבדו עד שישה ימים בשבוע ולא יותר ממשמרת בת 9 שעות ביום שתחולק ל שמונה שעות במחלקה ושעה אחת לטהרה.

בנוסף צריך להעניק לאלה (כולל זק"א) בית הבראה שלוש פעמים בשנה לשבוע כל פעם להם ולבני משפחותיהם במקום שייוחד לשבוע הזה, טיפולים שיחות, הרצאות סדנאות וכו' וזאת ללא כל קשר לחופשות של הכלל שמגיעות גם להם חופש מהעבודה וכל הקשור אליה, לכן בית ההבראה לאלה לא מבטל את החופשה השנתית הקבועה בחוק.

אני טענת שכיוון חשיבה זה, ינכן ויציין את מערכת הרפואה  גם בתחום רעיוניות וחדשניות בתחום מתוקף היות העובד פחות מוסח דעת ומשכך יהיה נכון לחשוב על הדברים האלה כשלא יהיה טרוד כל כך.