השוואה בין-לאומית של דמי ניהול פנסיוניים: ישראל בראש הדירוג עם עמלות גבוהות במיוחד, בעקבות רפורמת ועדת בכר. ניתוח מבנה העמלות, ההבדלים בין מדינות, והצורך ברפורמה שתשפר שקיפות ותוזיל את עלות החיסכון.

 השוואה בינלאומית – דמי ניהול פנסיה בפועל:

הטבלה הבאה מציגה השוואה בין 20 מדינות לפי גובה דמי הניהול בפועל, עם הבחנה בין דמי ניהול מההפקדות לבין דמי ניהול מהצבירה:

דירוג

מדינה

דמי ניהול מההפקדות

דמי ניהול מהצבירה

מבנה מערכת פנסיה

1

ישראל

1.5%–2%

0.1%–0.25%

פרטית-מסחרית, עם עמלות הפצה והשקעה חיצוניות

2

אוסטרליה

0%

0.5%–1%

חובה (Superannuation), תחרות בין גופים

3

ארה"ב

0%

0.2%–1%

פרטית, תחרותית (401k, IRA)

4

ספרד

0%

0.4%–0.7%

ציבורית עם קרנות פרטיות

5

אירלנד

0%

0.3%–0.7%

פרטית-ציבורית

6

איטליה

0%

0.3%–0.6%

ציבורית-מקצועית

7

פורטוגל

0%

0.3%–0.6%

ציבורית-פרטית

8

שווייץ

0%

0.3%–0.6%

פרטית, עם פיקוח הדוק

9

קנדה

0%

0.3%–0.6%

ציבורית-פרטית לפי פרובינציה

10

בריטניה

0%

0.3%–0.75%

פרטית וציבורית, רגולציה שקופה

11

בלגיה

0%

0.2%–0.5%

ציבורית-מקצועית

12

אוסטריה

0%

0.2%–0.5%

ציבורית-סולידרית

13

גרמניה

0%

0.2%–0.4%

ציבורית-קולקטיבית

14

דנמרק

0%

0.2%–0.4%

ציבורית, יעילה

15

יפן

0%

0.2%–0.4%

ציבורית עם רכיב פרטי

16

צרפת

0%

0.2%–0.4%

ציבורית עם קרנות פרטיות

17

פינלנד

0%

0.2%–0.4%

ציבורית-מקצועית

18

הולנד

0%

0.1%–0.3%

מקצועית, ללא מטרות רווח

19

שוודיה

0%

0.1%–0.3%

ציבורית עם רכיב פרטי

20

נורווגיה

0%

0.05%–0.2%

קרן ממשלתית לאומית

מסקנות:

  • ישראל נמצאת בצמרת דמי הניהול בעולם, בעיקר בשל גבייה כפולה ועמלות עקיפות.

  • רוב המדינות המפותחות גובות דמי ניהול רק מהצבירה, בשיעורים נמוכים יותר.

  • מערכות ציבוריות או מקצועיות מצליחות לשמור על עלויות נמוכות בזכות ניהול קולקטיבי וללא מטרות רווח.

  • יש צורך ברפורמה נוספת בישראל שתשפר את השקיפות, תצמצם את העמלות, ותעודד ניהול ציבורי או קולקטיבי.

הסבר:

 דמי ניהול פנסיוניים בישראל: השוואה בינלאומית והשלכות רפורמת ועדת בכר

רקע כללי:

דמי ניהול פנסיוניים הם העמלות שגופים מוסדיים גובים עבור ניהול כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור. הם נגבים בשתי דרכים עיקריות:

  • מההפקדות – אחוז מהסכום שמופקד מדי חודש.

  • מהצבירה – אחוז מהסכום הכולל שנצבר בקרן לאורך השנים.

בישראל, דמי הניהול מוגבלים בחוק, אך בפועל החוסך משלם גם עמלות עקיפות שאינן מדווחות בדו"ח השנתי – כמו עמלות השקעה חיצוניות ועמלות הפצה לסוכנים.

ועדת בכר – נקודת מפנה רגולטורית:

בשנת 2005, ועדת בכר הובילה לרפורמה מקיפה בשוק ההון, שבמסגרתה:

  • הועבר ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה מהבנקים לגופים מוסדיים פרטיים.

  • הוגברה התחרות בין גופים מוסדיים, מתוך מטרה לשפר את השירות ולהוזיל עלויות.

  • נוצרו מנגנונים חדשים לגביית עמלות, כולל:

    • עמלות הפצה – תשלום לסוכני ביטוח ויועצים.

    • עמלות השקעה חיצוניות – תשלום לגופים חיצוניים שמנהלים את ההשקעות בפועל.

למרות הכוונה לשפר את יעילות השוק, בפועל נוצר מצב שבו החוסך משלם יותר – לעיתים מבלי לדעת זאת.

דמי ניהול בישראל – תקרה חוקית מול מציאות בפועל:

סוג עמלה

תקרה חוקית

בפועל (ממוצע)

מההפקדות

עד 6%

1.5%–2%

מהצבירה

עד 0.5%

0.1%–0.25%

עמלות עקיפות נוספות

אין תקרה

לא מדווחות, אך עשויות להגיע ל־1% מהצבירה

לפי הערכות ביקורתיות, העלות הכוללת לחוסך – כולל עמלות עקיפות – עשויה להגיע ל־20–25% מהתשואה השנתית, מה שמציב את ישראל בראש הדירוג העולמי.

במקרה זה, דיעה אישית:

הבעיה היא לא בחברות הביטוח, הם מנהלי עסקים וטבעו של זה כמה שיותר זה בסדר ונכון, ואם נותנים לו ברור שייקח חייב להרוויח ולשלם שכר, במקרה זה, ריווחי יתר לכן הבעיה היא המנהיגים הנבחרים שיהיו חזקים מספיק להציב גבולות נכונים יותר. זאת הבעיה ופה הפתרון.

על משל הסוס שאם לא תרסן הוא ידהר כמו מטורף.. גם במקרה צריך לרסן.

נראה מפה שסמוטריץ גבר גבר מול האיראנים או הפלסטינאים, שמדובר בטייקון הוא מפחד להתמודד מול זה..

יכול להיות שאין לו רצון.. זה כבר סרט אחר.