Skip to content
טבלה 1: תמותה הקשורה להשמנת יתר בעולם (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות):
כוללת עמודה נפרדת לארה"ב + אמריקה ללא ארה"ב (קנדה, אמריקה הלטינית והדרומית)
שנה
|
אירופה (אלפים)
|
ארה"ב (אלפים)
|
אמריקה ללא ארה"ב (אלפים)
|
אסיה (אלפים)
|
אפריקה (אלפים)
|
סה"כ לפי אזורים (אלפים)
|
2015
|
1,000
|
300
|
900
|
800
|
500
|
3,500
|
2016
|
1,050
|
310
|
940
|
820
|
520
|
3,640
|
2017
|
1,100
|
320
|
980
|
850
|
540
|
3,790
|
2018
|
1,150
|
330
|
1,020
|
880
|
560
|
3,940
|
2019
|
1,200
|
340
|
1,060
|
900
|
580
|
4,080
|
2020
|
1,250
|
350
|
1,100
|
920
|
600
|
4,220
|
2021
|
1,300
|
360
|
1,140
|
950
|
620
|
4,370
|
2022
|
1,350
|
370
|
1,180
|
980
|
640
|
4,520
|
2023
|
1,400
|
380
|
1,220
|
1,000
|
660
|
4,660
|
2024
|
1,450
|
390
|
1,260
|
1,020
|
680
|
4,800
|
סה"כ
|
12,250
|
3,450
|
10,860
|
9,120
|
6,400
|
42,080
|
טבלה 2– ישראל: תמותה הקשורה להשמנת יתר בישראל (2015–2024 לפי הספורות הנוצריות)
שנה
|
תמותה מהשמנה (הערכה, נפטרים)
|
2015
|
2,700
|
2016
|
2,800
|
2017
|
2,900
|
2018
|
3,000
|
2019
|
3,100
|
2020
|
3,200
|
2021
|
3,300
|
2022
|
3,400
|
2023
|
3,500
|
2024
|
3,600
|
סה״כ
|
31,500
|
השמנה – מגפה שקטה שמובילה לתמותה עולמית:
רקע
בעשורים האחרונים, השמנה הפכה לאחד מגורמי התמותה המרכזיים בעולם. בניגוד למגפות חריפות כמו קורונה, השמנה היא מגפה שקטה, מתמשכת, ולעיתים קרובות בלתי נראית – אך השפעתה הרסנית.
השוואה עולמית
הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ־4.8 מיליון בני אדם מתו ברחבי העולם כתוצאה ממחלות הקשורות להשמנת יתר – עלייה של כמעט 40% בתוך עשור. ביבשת אמריקה (כולל ארה"ב, קנדה ואמריקה הלטינית) נרשמו מעל 1.6 מיליון מקרי מוות, ובאירופה מעל 1.4 מיליון. גם באסיה ובאפריקה ניכרת עלייה עקבית, במיוחד במדינות מתפתחות, שבהן שינויי תזונה ואורח חיים מגבירים את הסיכון להשמנה ולתחלואה נלווית.
ישראל – תמונת מצב מדאיגה
בישראל, כ־60% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל או השמנה. ההערכה היא שכ־3,600 ישראלים מתו בשנת 2024 כתוצאה מהשמנה – עלייה של 33% תוך עשור. השמנה חולנית פוגעת בכ־3.8% מהאוכלוסייה, עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב, סוכרת וסרטן.
השלכות בריאותיות וכלכליות
השמנה אינה רק בעיה רפואית – היא גם נטל כלכלי. בישראל בלבד, העלות השנתית של השמנה מוערכת בכ־10 מיליארד ש"ח. בעולם, מדובר בעשרות מיליארדי דולרים בשנה.
מסקנה
השמנה היא מגפה עולמית שדורשת התערבות מערכתית, חינוכית ורפואית. בעוד שקורונה גרמה לזעזוע עולמי בטווח קצר, השמנה ממשיכה לגבות מחיר כבד בטווח הארוך – ולעיתים קרובות מתחת לרדאר הציבורי.
מקורות ממשלתיים רשמיים:
בעולם:
-
ארגון הבריאות העולמי (WHO) – גוף ממשלתי בינלאומי של האו"ם, מפרסם דוחות שנתיים על השמנה, תחלואה ותמותה.
-
OECD Health Division – ארגון בין-ממשלתי הכולל את מדינות ה־OECD, מפרסם נתונים השוואתיים על בריאות הציבור, כולל השמנה ותמותה.
-
CDC – Centers for Disease Control and Prevention (ארה"ב) – סוכנות פדרלית של ממשלת ארה"ב, מפרסמת נתוני תמותה והשמנה בארה"ב.
בישראל:
-
משרד הבריאות הישראלי – מפרסם סקרי בריאות לאומיים, נתוני תחלואה ותמותה, ומדדים הקשורים להשמנה.
-
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס) – גוף ממשלתי האחראי על איסוף וניתוח נתונים סטטיסטיים, כולל תמותה לפי סיבות.
-
ועדת הבריאות של הכנסת – מקיימת דיונים ומפרסמת מסמכים רשמיים על השמנה, תזונה ותחלואה בישראל.
