אֲשֶׁ֨ר יָצ֜וּד צֵ֥יד חַיָּ֛ה אוֹ-ע֖וֹף אֲשֶׁ֣ר יֵֽאָכֵ֑ל וְשָׁפַךְ֙ אֶת-דָּמ֔וֹ וְכִסָּ֖הוּ בֶּֽעָפָֽר– למרות שהבהמה הזאת מותרת באכילה, צייד זה כמו שחיטה לא כשרה, לעתים גם בעינויים– וָֽאֹמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל דַּ֥ם כָּל-בָּשָׂ֖ר לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ כִּ֣י נֶ֤פֶשׁ כָּל-בָּשָׂר֙ דָּמ֣וֹ הִ֔וא כָּל-אֹֽכְלָ֖יו יִכָּרֵֽת– זה כמו הרצחת וגם ירשת, כשאתה צד אדם ושופך דמו אתה לא מותר לרשת ממנו, לא מותר לאכול ממנו– כִּי-נֶ֣פֶשׁ כָּל-בָּשָׂ֗ר דָּמ֣וֹ בְנַפְשׁוֹ֘ – פרשת הכפרת– בעריכה.
ההבדל בין זאת שמותר לאכול ושצדת אותה לבין זאת שמותרת לאכילה ושגידלת אותה אצלך במשק ושגם נולדה וגם הולידה אצלך במשק הוא שזאת קניינך וזאת לא ומשכך היא אינה מותרת לך לאכילה.
זה כמו הרצחת וגם ירשת, כשאתה צד אדם ושופך דמו אתה לא מותר לרשת ממנו, לא מותר לאכול ממנו.