ואהבת לרעך כמוך.
רעך הוא אדם כמוך ולא הכלב שלך, הכלב הוא לא כמוך ואתה לא כמו הכלב שלך.
בהאנשת הכלב למקום רעך כמוך אתה מדמה עצמך לכלב ולא להפך. אתה לא מודע לזאת. יש לדבר סימפטום שאינך מודע לו. הדבר כנראה ייחקר במדעי התנהגות האדם בדור מתקדם יותר שכותרתו- אדם לאדם כלב- ראשית דבר.
וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם אֲנִי אֱלֹהֵיכֶם נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: יחזקאל.
אָדָם אַתֶּם.
מה זאת אומרת אדם:
אתם לא בהמות.
הכאה בסלע לעומת דיבור אל הסלע על משל לפתור קונפליקט בדיבור ולא במהלומות.
פעמיים היתה את מריבת המיים, בפעם הראשונה נדרש משה להכות בסלע, מאוחר יותר ששוב התעוררה מריבת המיים משה נדרש לדבר אל הסלע והוא הכה בו במקום לדבר אליו. זאת הייתה טעות להמשיך במכות.
כנראה הלחץ מהמלחמה עם איראן נתן אותות על גופי. אני אחרי כשבוע עם כאבי גב חזקים מאוד מאוד, כמו שמישהו נתן לי מכה בגב והכאב כאב עצם שהשפיע גם על השרירים. מאוד מעניין שרוב הבעיה הייתה בעת קימה מישיבה, שממש היה קשה לקום ולכן הייתי קמה בדרך כזאת כמו בתהליך של כפיפה תחילה ואז התישרות איטית. שכבר קמתי לא הייתה בעיה, הייתי גם יכולה לרקוד וללכת. הכאב כבר מאתמול מתפוגג והיום כמעט כבר כלום ועשיתי הליכה ארוכה יחסית.
ומה מעניין בסרט, היום שקמתי מישיבה מצאתי את עצמי נזהרת בדבר, למרות שכבר לא צריך.
זאת אומרת שהיה בדבר משהו טראומטי ולכן הדבר הביא אותי לעשות פעולה אינסנטקטיבית שנובעת מחרדה לדבר שכבר לא קיים.
זאת טראומה שלא מחשיבים אותה, אך עדיין יש לטראומה הקלה הזאת השפעה פסיכולוגית כזאת.
כמו אבן קטנה שהושלכה המיים והאימפקט של המיים סביבה, על המשל הזה ההבדל בין טראומה לטראומה מבחינת גודל ומשקל האבן שהושלכה למיים.
מתוך המקום הזה גם ניתן ללמוד על גודל הטראומה של השבויים החטופים ומשכך הסימפטום החרדתי ביום שאחרי, דווקא ביום הזה, ביום שהחיים יחזרו למסלולם בעבור החטופים וגם השורדים מהתופת ההיא.
לואיס האיר ראשון על הדבר.
