קריאה שלישית.

הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ: לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ: וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם:

לעשות את זה:

לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי

לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ:

יכול להביא להסתרת פניו של בורא עולם מעמנו:

הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ:

ומה נעשה ביום הזה:

וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה וְאָנָה תַעַזְבוּ כְּבוֹדְכֶם:

ומשכך חשוב מאוד לחשוב על משפט העני, יש לעתים בתורה תחומי חקיקה שנחשבים תורה בפני עצמם, במשפט של ימינו זה כמו שיש בית דין לעניני משפחה ובית דין לעניני פלילים וכו ומשכך, יש תחומי משפט שגם שופטים וגם עורכי דין** מתמחים בהם.

משפט העני שלא הושם לו שם בתורה כמו תורת הזב ותורת המצורע , הוא משפט בפני עצמו.

הדרך שהוצגה תורת הזב מלמדת אותנו איך להצמיח את הדבר, לדלות מהתורה את כל החוקים בנושא מסוים ולאחד אותם לספר בפני עצמו ולקרוא במקרה הזה בשם- תורת העני ושם יהיו רק חוקים הקשורים למשפט עניים, כמו הציווי הזה:

שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ: פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ: תהלים.

שמבקש להצדיק ולא להרשיע עני באם גנב לאכול ולתת אוכל לילדיו.

וזאת אפליית משפט בענין העני שלעשיר אין את הזכות הזאת, לעיתים יש בני אדם שמבקשים לעוות דין בעניינו של זה כדי להרשיעו:

וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבֽוֹ: שמות.

תוך שהוא מהדר את הדל כדי שלא יחשיבו אותו עני ומשכך לגזול את צדקתו של זה שבמקום הזה הסנגור אמון על כך שלא ***יעוותו את הדין של זה.

רבות נכתב בתורתינו אודות משפט העניים כמו תפילתו של דוד לפני המלכת בנו:

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: תהלים.

מהמקום הזה יש להבין את החשיבות מבחינת הדין על אי קיום צדקתו של זה ועל גזל צדקתו של זה. (כמו שיש כאלה שישחקו עניים כדי לקבל את צדקתו של זה).

חשוב להבין מי בא בדין במשפט הזה על האורחות האלה בישראל, זה משפט שהחברה, העם ומנהיגיו, נשפטים ונושא בדין כפי שנלמד בפרשה זאת, בסוף תקופתו של ישעיהו עם ישראל גלה מהארץ הזאת.

ומשכך מאוד חשוב לקיים את את הצדקה של העני בבית המשפט ולקיים את חוקי העזר כפי המוצע בתורתינו.

ולחשוב על הדבר גם מבחינת מה נדרש מישראל כחלק מתנאי ירושת הארץ כי אם , אז…

**(המושג הלועזי סנגור על פרושו יותר נכון לשם המקצוע העוסק בו האדם שאתם קוראים עורך דין, שהוא למעשה גם דואג שלא יקויים על האדם שהוא מייצג עיוות דין).

***(על שמירה שלא יעוות דין נלמד ממקלט הרוצח, יש שקורה שהרוצח הורג בשגגה וללא כל כוונה תחילה כמושג מתורתינו נאמר על זה שהוא לא שונא את זה מתמול שלשום ובמקרה של שגגה וללא כוונה תחילה יש הצדקה, יותר נכון לאמר אי הרשעה של זה:

לימודי תורה- פרשת- עָרִ֖ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֖ן- כֹּהֵֽן: וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙- אחרי מות הכהן הגדול- שנת שבעים ושתים לקוממיות.

פרשת שופטים ושוטרים- יכה את רעהו בבלי דעת).