והיו למס עובד- פרשת הארץ הנשארת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות:

וַיֵּצֵ֨א הַגּוֹרָ֜ל לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ מִיַּרְדֵּ֣ן יְרִיח֔וֹ לְמֵ֥י יְרִיח֖וֹ מִזְרָ֑חָה הַמִּדְבָּ֗ר עֹלֶ֧ה מִירִיח֛וֹ בָּהָ֖ר בֵּֽית–אֵֽל: וְיָצָ֥א מִבֵּֽית–אֵ֖ל ל֑וּזָה וְעָבַ֛ר אֶל–גְּב֥וּל הָאַרְכִּ֖י עֲטָרֽוֹת: וְיָֽרַד–יָ֜מָּה אֶל–גְּב֣וּל הַיַּפְלֵטִ֗י עַ֣ד גְּב֧וּל בֵּית–חוֹרֹ֛ן תַּחְתּ֖וֹן וְעַד–גָּ֑זֶר וְהָי֥וּ (תצאתו) תֹצְאֹתָ֖יו יָֽמָּה: וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵי–יוֹסֵ֖ף מְנַשֶּׁ֥ה וְאֶפְרָֽיִם: וַיְהִ֛י גְּב֥וּל בְּנֵֽי–אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֞י גְּב֤וּל נַחֲלָתָם֙ מִזְרָ֔חָה עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַד–בֵּ֥ית חוֹרֹ֖ן עֶלְיֽוֹן: וְיָצָ֨א הַגְּב֜וּל הַיָּ֗מָּה הַֽמִּכְמְתָת֙ מִצָּפ֔וֹן וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מִזְרָ֖חָה תַּאֲנַ֣ת שִׁלֹ֑ה וְעָבַ֣ר אוֹת֔וֹ מִמִּזְרַ֖ח יָנֽוֹחָה: וְיָרַ֥ד מִיָּנ֖וֹחָה עֲטָר֣וֹת וְנַעֲרָ֑תָה וּפָגַע֙ בִּֽירִיח֔וֹ וְיָצָ֖א הַיַּרְדֵּֽן: מִתַּפּ֜וּחַ יֵלֵ֨ךְ הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ נַ֣חַל קָנָ֔ה וְהָי֥וּ תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּ֑מָּה זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי–אֶפְרַ֖יִם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם: וְהֶעָרִ֗ים הַמִּבְדָּלוֹת֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֣ת בְּנֵֽי–מְנַשֶּׁ֑ה כָּֽל–הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן: וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד: הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת.

וגם פה, נשארו מהגויים בארץ:

וְלֹ֣א הוֹרִ֔ישׁוּ אֶת–הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד: 

הגויים האלה היו עובדים של ישראל, כמו עובד שכיר שמשלם מס למדינה, במקרה הזה לשבט אפרים שהיו כנענים שנשארו בנחלתו, כדי להבין נכונה, כמו שמשלמים מיסים למוסדות המנהלים והמושלים בעיר, או למועצה אזורית אפרים במקרה הזה:

וַיֵּ֨שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֜י בְּקֶ֤רֶב אֶפְרַ֙יִם֙ עַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיְהִ֖י לְמַס–עֹבֵֽד: 

חשוב לזכור שהכנעני הוא לא גר, הכנענים הם לא גר שמביאים אותו בברית, בניו ובנותיו אסורים על ישראל. זה עובד זר. ואין לו כניסה גם כגר:

וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹא נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִי: כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: עזרא.

וְעַתָּה מַה נֹּאמַר אֱלֹהֵינוּ אַחֲרֵי זֹאת כִּי עָזַבְנוּ מִצְוֹתֶיךָ: אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם: וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם: עזרא.

וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתוֹ בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה בֶכֶה: וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן יְחִיאֵל מִבְּנֵי (עולם) עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל זֹאת: וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה: עזרא.

הגיור לא יהודי והגר לא גר.

שיהיה ברור גר הוא אדם שמל עצמו ומל את בניו ביום השמיני ומקבל את תורת ישראל ומקיים את מועדי ישראל כמו ישראל.

תושבים שאינם יהודים, למרות שהם תושבים הם נחשבים זרים ולא גרים וזאת באם לא מקיימים את חוקת ומועדי ישראל, לצורך הענין אסור להם לקיים את הקוראן ואת מועדי האיסלאם וחשוב לזכור שגם אם עושה כגר, הוא לא נחשב יהודי, או יורש ארץ.