ראשית תורתנו, מלמדת אותנו תחילה, את כח מעשיו של בורא עולם.כֹּ֣חַ מַ֭עֲשָׂיו הִגִּ֣יד לְעַמּ֑וֹ לָתֵ֥ת לָ֝הֶ֗ם נַחֲלַ֥ת גּוֹיִֽם: מזמור עשתי עשר ומאה.מתוך המקום שאנו למדים תחילה מי נתן לנו את התורה ומי ציוה לישראל את נחלת כנען, יש להבין מי הקובע מי יהיה מי ומי יקבל מה. מתוקף ההבנה שתורתנו היא תורת בורא עולם, כך אנו קוראים ולומדים מהתורה שהורדה על ידי משה ונביאנו אחריו שזאת תורה לעולם מתוקף היותה תורה עם חוקה ומשפט כפי שציווה בורא עולם לעולם: הוֹד-וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד: מזמור עשתי עשר ומאה. כולל ההבטחה ללוי ואהרן, כולל הבטחה ליהודה ודוד. מַעֲשֵׂ֣י יָ֭דָיו אֱמֶ֣ת וּמִשְׁפָּ֑ט נֶ֝אֱמָנִ֗ים כָּל-פִּקּוּדָֽיו: סְמוּכִ֣ים לָעַ֣ד לְעוֹלָ֑ם עֲ֝שׂוּיִ֗ם בֶּאֱמֶ֥ת וְיָשָֽׁר: מזמור עשתי עשר ומאה. בבריאה שלעצמה ניתן ללמוד שיש חוק ומשפט וסדר קבוע, כפי שקבע בורא עולם, השמש כחוק מועדי שנה, הירח כחוק מועדי חודש ויום, עונות היום , בוקר צהרים ערב לילה, ועונות השנה. לצורך הענין גם שרשרת המזון היא חוק ומשפט. וגם הם לעולם: וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ: וַיָּרַח יְהֹוָה אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: בראשית. (אגב, נח העלה עולות על המזבח, הרבה לפני שהיה בית מקדש). זה חוק: כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ: |