זה כמו משל החלודה- האזינו כל יושבי חלד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות ואדם מעמיד עצמו במגרש חלודה תוך שהוא מבקש להביע במשל הזה חידה כחידתו של דוד כשהוא מכרכר לעיני יו"ר קרן ההשקעות– כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ:

בזמן שנלחמנו בעזה, בזמן שהגנו על עצמינו מפני הטילים מעזה לא הגנו על עצמינו מפני טילים שלא באו מעזה, לא נלחמנו בכח שנלחם בנו והוא לא מעזה והכח הזה שלא נלחמנו בו ולא הגנו על עצמינו מפניו בא ואומר- ניצחתי.

דיזבין אבא בתריי זוזיי חד גדיא חד גדיא..

כשגלעד שליט השתחרר היה זה ביבי שקיבל את פניו.

ביבי חיבק את גלעד שליט לפני אביו.

אני זוכרת את היום הזה, זה היה ב- שמונה עשרה לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות. (ואני אומרת לכם, לא פתחתי וויקיפדיא, אני באמת זוכרת את התאריך) התרגשתי מאוד, אני זוכרת שהסתכלתי על ביבי וחייכתי, ביבי דאפק פוזה של ביג דאדי ואני זוכרת את ביבי שהיה צעיר ועכשיו, ביג דאדי… והדבר נראה אמין..

לא כך עם השבויים השבים מעזה אחרי השביעי לאוקטובר לפי הספורות הנוצריות.

ביבי לא היה שם כשחזרו השבויים. לא בפעם הזאת.

ואם אתה לא שם כמנהיג אתה לא קיים.

מאוד מעניין שטראמפ היה שם.

בפתיחת הספר משלי כתב שלמה ככה:

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ: כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ: בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא: אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם: נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר: כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל: גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ: בְּנִי אַל תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ אִתָּם מְנַע רַגְלְךָ מִנְּתִיבָתָם: כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ דָּם: משלי.

שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ

מוסר אביו של שלמה ותפילתו של דוד למען בנו:

לִשְׁלֹמֹה אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ: יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט: יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם וּגְבָעוֹת בִּצְדָקָה: יִשְׁפֹּט עֲנִיֵּי עָם יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק: תהלים.

יוֹשִׁיעַ לִבְנֵי אֶבְיוֹן וִידַכֵּא עוֹשֵׁק:

ועל מה ולמה משליו ומה הטובה מהם:

לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה: לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה: יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה:

וגם זה:

לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם:

זאת אומרת שספר משלי מלמד גם להבין לימודים בדרך משל, ספר משליו של שלמה מלמד אדם ללמוד בדרך משל, הלמידה בספר הזה מלמדת גם ללמוד ולהבין כל משל, זאת אומרת שהמשל נמשל לשפה שילמד הלומד מספר זה לדבר בה ולשמוע אותה ולהבינה, וגם להבין דברי חכמים המדברים בדרך זאת. אני מוצאת עם השנים להזהר מאוד עם משלים. אסור לחמר משל. לצורך הענין לעמוד ליד שער כאומר בשער כדי להכנס למקום המוכיח בשער זה חימור, זאת ספירה. כמו יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל. להשתמש בבגד של חברה כמשל לדבר זה חימור, בנות מחליפות בגדים בינהן זה ככה וזה בסדר, אך יש שסופרים את הדבר, מטים דבר. אני לא מתעסקת בדבר, אך נזהרת מאוד מהדבר. אני מוצאת שיש פגם בלמידה כשיש טחינה כזאת.

זה כמו משל החלודה- האזינו כל יושבי חלד פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות ואדם מעמיד עצמו במגרש חלודה תוך שהוא מבקש להביע במשל הזה חידה כחידתו של דוד כשהוא מכרכר לעיני יו"ר קרן ההשקעות.

ככתוב בירמיה:

כִּי אֱוִיל עַמִּי אוֹתִי לֹא יָדָעוּ בָּנִים סְכָלִים הֵמָּה וְלֹא נְבוֹנִים הֵמָּה חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ: ירמיהו.

ובזאת אישתך שקולה ערווה לא תוכיחך.

וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ:

לענייננו:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם: כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ: משלי עשרים וחמש.

אם:

אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם:

אז:

כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

כשאתה מאכיל את שנאיך אז:

גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ:

והכסף ששילמת בעבור זאת יוחזר לך:

וַיהוָה יְשַׁלֶּם לָךְ:

צריך לחשוב על זה בהיפוך, מה קורה ששונאך מאכיל אותך, תורם לך.

אפשר גם לחשוב על כך בענין הפלסטינאים והחמאס שאוכלים מכספי תרומות בעת הזאת. מהבחינה הזאת הדבר צריך להיות לרצונו של בן גביר שישראל תסייע הומניטרית לחמאס.

אתה יכול לחשוב על השמאל שדורש להאכיל אותם כאהוד בן גרא.

פרשת עתניאל, אהוד- וַיִּשְׁלַ֤ח אֵהוּד֙ אֶת–יַ֣ד שְׂמֹאל֔וֹ וַיִּקַּח֙ אֶת–הַחֶ֔רֶב מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ וַיִּתְקָעֶ֖הָ בְּבִטְנֽוֹ: מֵעַ֖ל יֶ֣רֶךְ יְמִינ֑וֹ– החרב של אהוד היתה בימינו לעשות זאת– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ:  וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַל דְּבַר אֱמֶת וְעַנְוָה צֶדֶק וְתוֹרְךָ נוֹרָאוֹת יְמִינֶךָ– הדגשה– חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ– במקרה של אהוד על ירך ימין ומשכך:

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- עשרים וארבע.

כך שמפה נראה שמניעת סיוע הומניטרי לחמאס, למעשה לא מהלך מחזק את ישראל.

אז איפה תלמידי התורה אשר ייעצו לביבי בקבינט את העיצה הזאת בתחבולת המלחמה הזאת, איפה סמוטריץ' שייעץ לא למנוע אספקת מזון לחמאס.

אז איפה חבר הקבינט סמוטריץ' או גולדנקנופף  שייעצו לא למנוע אספקת מזון לחמאס. זה א,ב מבחינת בטחון הבטחון.. גם השומר הזה נרדם על משמר. מפה נראה שהוא בקומה… 

ככתוב בירמיהו:

וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי:

שמענו דברים מאוד קשים על ההזנה בשבי החמאס, גם מהבחינה הזאת חשוב שישראל לא יתחשב בגויים ואם אויבך שבוי בידך, הדבר יחזק אותך אם תזין נכונה את אויבך בשעריך. כה תאמר לבן גביר ושריו בשב"ס.

חווה אמרה, שלום ונסעה ללונדון, אני אומרת שלום, גם אני נוסעת, ליוון. לא שיש לי אשליות בקשר ליוון. ברור שיוון לא מחכה לי. אחרי פסח יש התכנות שאסע ליוון ולא אחזור לפה יותר, אולי עוד מאתיים שנה אשוב לפה שוב.. ואני אומרת לכם, אין איש שאהב אותי שיאמר לכם שהייתי כמו צמח בר בינכם..