מאמר: מאזן הסחר, יציאת מט"ח והשפעת העובדים הזרים על הכלכלה הישראלית

📊 מאזן סחר סחורות – נתוני הלמ״ס 2024

• יצוא סחורות כולל (עם יהלומים): כ־210 מיליארד ש"ח – ירידה של 3% לעומת 2023.

• יבוא סחורות כולל: כ־336.3 מיליארד ש"ח – ירידה של 0.9% לעומת 2023.

• גירעון סחר בסחורות: כ־126.3 מיליארד ש"ח – עלייה של 8.1% לעומת 2023.

מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – נתוני סחר חוץ

💸 יציאת מט"ח על ידי עובדים זרים – נתוני בנק ישראל 2023

• לפי בנק ישראל, בשנת 2023 עובדים זרים בישראל העבירו לחו״ל כ־6.4 מיליארד דולר (כ־23 מיליארד ש"ח).

• נתון זה מופיע במסגרת מאזן התשלומים תחת סעיף העברות חד־צדדיות.

• הלמ״ס אינה מפרסמת נתון זה, אלא רק בנק ישראל.

מקור: בנק ישראל – מאזן התשלומים.

🏠 הערת שוליים– השפעת העובדים הזרים על מחירי דיור ושכירות

• צד הביקוש: העובדים הזרים מגדילים את הביקוש לשכירות דירות, בעיקר בערים ובמרכזי תעסוקה. ביקוש נוסף זה תורם לעליית מחירי השכירות, ובאופן עקיף גם למחירי הדירות.

🍽️ הערת שוליים– השפעה על מזון ושירותי טיפול

• חקלאות: עובדים זרים מספקים כוח עבודה קריטי. צמצום חד עלול להקטין את הייצור המקומי, להגדיל יבוא מזון ולהעלות מחירים.

• סיעוד: עובדים זרים מאפשרים שירותי טיפול במחיר נגיש יחסית. צמצום חד יעלה את עלות השירות למשפחות ויגדיל את העומס על מערכת הבריאות והרווחה.

📉 הצעת ההגבלה לשיעור עובדים זרים.

• כיום עובדים זרים מהווים כ־5% מכוח העבודה בישראל.

• ההצעה: להגביל את שיעורם ל־1–1.5% מכוח העבודה, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בלבד בתחומים קריטיים (בנייה, חקלאות, סיעוד).

• יתרונות:

  • הפחתת יציאת מט"ח.

  • חיזוק תעסוקה מקומית.

• סיכונים:

  • פגיעה בענפים קריטיים אם הצמצום יהיה חד מדי.

🧭 פתרון מאוזן – תהליך הדרגתי

• צמצום מדורג: ירידה ל־3–3.5% בתוך מספר שנים, ורק לאחר שיפור פריון והכשרות מקומיות.

• מכסות ענפיות: שמירה על כ־60 אלף עובדים זרים בתחומים קריטיים בלבד.

• השקעה בפריון: קישור מכסות להשקעות במיכון, דיגיטציה והכשרות עובדים מקומיים.

• ניטור רציף: מדדי מחירים, תפוקה ויתרות מט"ח יכוונו את קצב הצמצום.

📌 יעד סופי – נתח השכר של העובדים הזרים

בסוף התהליך, כאשר שיעור העובדים הזרים יעמוד על כ־1–1.5% מכוח העבודה, נתח השכר שלהם מכלל השכר במשק צפוי לרדת לרמה של כ־0.5–0.8% בלבד. משמעות הדבר:

• יציאת מט"ח דרך העברות שכר תצטמצם משמעותית.

• הגירעון בחשבון השוטף יושפע פחות מהעברות חד־צדדיות.

• המשק יתבסס יותר על תעסוקה מקומית ועל פריון גבוה, תוך שמירה על יציבות מחירים ותחרותיות.

🎯 מסקנה

הנתונים של הלמ״ס ו־בנק ישראל מראים כי העובדים הזרים מהווים רכיב משמעותי במאזן התשלומים ובשוק הדיור. צמצום חד אינו מומלץ, אך תהליך הדרגתי ומבוקר, עם יעד סופי של כ־60 אלף עובדים בתחומים קריטיים, יכול להביא לכך שבסופו של דבר נתח השכר של העובדים הזרים ירד ל־0.5–0.8% מכלל השכר במשק. כך תצטמצם יציאת מט"ח, תתחזק היציבות הכלכלית, ותישמר שליטה על מחירי השכירות והדיור.