📜 שכר מינימום בישראל: הפער הכלכלי בין העובדים הישראלים לעובדים הזרים והשלכותיו על המשק 📈

🛡️ שכר מינימום כרשת ביטחון

שכר המינימום בישראל אמור להוות רשת ביטחון כלכלית לכלל העובדים. עם זאת, כאשר בוחנים את מצבם הכלכלי של עובדים ישראלים ועובדים זרים המשתכרים כולם בשכר מינימום, מתגלה תמונה מורכבת של פערים משמעותיים, הנובעים בעיקר מהתנאים הנלווים ומההשלכות המקרו-כלכליות של דפוסי הצריכה שלהם. הפער הזה יוצר מצב שבו, מבחינת כוח קנייה נטו, מצבם של העובדים הזרים עשוי להיות "טוב יותר", אך הדבר מגיע עם מחיר כלכלי למשק המקומי.

🏠 היתרון ה"נסתר" של העובדים הזרים: חיסכון בהוצאות מחיה

החוק הישראלי מחייב מעסיקים של עובדים זרים לספק להם תנאים סוציאליים ומחיה בסיסיים, מה שמשנה דרמטית את מאזן ההוצאות-הכנסות שלהם:

• 🏡 דיור מסובסד – מעסיקים חייבים לספק מגורים הולמים ולנכות משכרם סכום סמלי בלבד עבור דיור ותחזוקה (מאות שקלים בודדים בחודש).

• 🩺 ביטוח רפואי – המעסיק נושא ברוב עלות הביטוח הרפואי הפרטי.

• 🚫 העדר הוצאות תיווך (חוקי) – החוק אוסר על גביית עמלות תיווך מהעובדים עצמם.

לעומת זאת, עובד ישראלי בשכר מינימום צריך לממן בעצמו:

• שכר דירה מלא (שיכול להגיע לאלפי שקלים)

• ארנונה, חשמל ומים

• ביטוחים משלימים

📊 כתוצאה מכך, השכר נטו שנותר בידי העובדים הזרים לאחר כיסוי הוצאות בסיסיות הוא לרוב גבוה יותר, מה שמאפשר להם לחסוך חלק ניכר ממשכורתם.

💸 הנזק הכלכלי למשק: כסף שיוצא מהארץ:

החיסכון הגבוה של העובדים הזרים מגיע עם השלכה מקרו-כלכלית שלילית: כסף שמושקע או נשלח לחו"ל אינו חוזר למעגל הכלכלה המקומית.

• 📉 "בריחת הון" – עובדים זרים רבים מעבירים חלק גדול ממשכורתם למשפחותיהם במדינות המוצא שלהם (העברות כספים, Remittances). לפי הערכות שונות, היקף ההעברות הכספיות של עובדים זרים מישראל עומד על כ-6.4 מיליארד דולר בשנה.

• 💨 פגיעה בצריכה ובצמיחה – כסף שיוצא מהמשק אינו משמש לרכישת מוצרים ושירותים מקומיים. בהיעדר צריכה זו, נפגע הביקוש המקומי, מה שמאט את הצמיחה הכלכלית.

📝 סיכום

על משל  "האדים מהים" – המצב דומה למים המתאדים מהים בישראל, אך הגשם מהם יורד במדינה אחרת. העבודה וההשקעה במשק המקומי אינן מניבות את מלוא הפירות מבחינת פיתוח וצמיחה פנימית.

המשמעות הכלכלית של העברות כספים לחו"ל (נתוני 2023):