פרשת עם המלחמה- עד עת הערב.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת–הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל–עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וְאֶת–מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל–הָעֵ֖ץ עַד–עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא

פרשת עם המלחמה- לימודי מלחמה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה עצמאות: וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל–יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל–תִּירָ֣א וְאַל–תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל–עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה | נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗

לא הסיר תפילתי- לימודי תהלים.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהוָה וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ עַל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמֹהוּ בָּאָרֶץ אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע:

אלהים יושיע ציון- לימודי תהלים.

האם זה הבונה והאם הבנה בונה על פי הוראות "המתאר" :
וְ֭יִבְנֶה עָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה

האם הבניה הנבנית בעת הזאת ושמעט קדמה לזאת בירושלים, היא בניה ככוונה נהיות נכונה לעת הזאת:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה: הִתהלים.
ברור לכולנו שאם הבינוי לא יהיה נכון בעת שוב בורא עולם להושיע את ציון ברור לך שיהרסו הרבה מבנים ללא צו הריסה.. בלי עניינים .. אז לכן צריך לבנות ככה שבורא עולם לא יהרוס,

מבטח כל קצוי ארץ- לימודי תהלים.

שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כָּל-בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ: דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֹנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם: אַשְׁרֵ֤י | תִּֽבְחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֪ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ

מפחד אויב- לימודי תהלים.

שְׁמַע-אֱלֹהִ֣ים קוֹלִ֣י בְשִׂיחִ֑י מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב תִּצֹּ֥ר חַיָּֽי: מזמור ארבעה ושישים. מִפַּ֥חַד א֝וֹיֵ֗ב דוד המלך פחד ולא התבייש בדבר וכתב על כך בשירתו והדבר

יעצו להדיח- לימודי תהלים.

אַ֤ךְ מִשְּׂאֵת֨וֹ | יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ יִרְצ֪וּ כָ֫זָ֥ב בְּפִ֥יו יְבָרֵ֑כוּ וּ֝בְקִרְבָּ֗ם יְקַלְלוּ-סֶֽלָה: מזמור שנים ושישים. יָעֲצ֣וּ לְהַדִּיחַ֮ על משל עיצת אחיתופל, שבמקרה זה, העיצה

תוסיף שנותיו- לימודי תהלים.

כִּֽי-אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ: יָמִ֣ים עַל-יְמֵי-מֶ֣לֶךְ תּוֹסִ֑יף שְׁ֝נוֹתָ֗יו כְּמוֹ-דֹ֥ר וָדֹֽר: מזמור אחד ושישים. שלשה מלכים שמלכו בירושלים: שניים מיהודה:

פרשת מעל בחרם- חושך שבטו שונא בנו- עדכון שנת שבעים וחמש.

וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל–פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהוָה֙ עַד–הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל–רֹאשָֽׁם: וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ| אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה לָ֠מָה הֵעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר

מעל בחרם- בניו ובנותיו וכל אשר לו- מעודכן בשנת שבעים וחמש.

לגבי בן שאביו עוד נושא בעולו העוון על האב, צריך לחשוב אם משכך העול הוא האב ובניו ובנותיו עימו. האב נושא בעול בתו עד שהוא מוסר אותה לבעלה כנלמד מחוקת הנדר בשבועה לבורא עולם. אשת עכן ואם בניו ובנותיו לא נזכרת במקרה זה.

פרשת מעל בחרם- הגזול והמוחרם- החטא ועונשו- עדכון שנת שבעים וחמש.

החטא: וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן–כַּרְמִי֩ בֶן–זַבְדִּ֨י בֶן–זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן–הַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִֽירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר

יום ארא אני אליך אבטח- לימודי תהלים- שפה.

י֥וֹם אִירָ֑א אֲ֝נִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח: בֵּאלֹהִים֮ אֲהַלֵּ֪ל דְּבָ֫ר֥וֹ בֵּאלֹהִ֣ים בָּ֭טַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה-יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי: כָּל-הַ֭יּוֹם דְּבָרַ֣י יְעַצֵּ֑בוּ עָלַ֖י כָּל-מַחְשְׁבֹתָ֣ם לָרָֽע: יָג֤וּרוּ

קשט- לימודי תהלים- שפה.

נָ֘תַ֤תָּה לִּירֵאֶ֣יךָ נֵּ֭ס לְהִתְנוֹסֵ֑ס מִ֝פְּנֵ֗י קֹ֣שֶׁט סֶֽלָה: מזמור שישים. חשוב להבין המילה קישוט על הטיות הפועל שלה הוכנסה לישראל שלא בהקשרה, הילדים שלכם

בלי עוון ירוצון- לימודי תהלים.

בְּֽלִי-עָ֭וֹן יְרוּצ֣וּן וְיִכּוֹנָ֑נוּ ע֖וּרָה לִקְרָאתִ֣י וּרְאֵה: מזמור תשעה וחמישים. לעם ישראל יש תורה ויש חוקה וחוקה זאת ככתוב: לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר

פרשת רחב- מלון- מקום ללינה בלילה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיְהִי֙ כַּאֲשֶׁר תַּ֣מּוּ כָל הַגּ֔וֹי לַעֲב֖וֹר אֶת הַיַּרְדֵּ֑ן  וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה אֶל יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר: קְח֤וּ לָכֶם֙ מִן–הָעָ֔ם שְׁנֵ֥ים

פרשת רחב- אבנים למזכרת.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וַיִּקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֗עַ אֶל–שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ–אֶחָ֥ד אִישׁ–אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יְהוֹשֻׁ֔עַ עִ֠בְרוּ

פרשת רחב- דלת כניסה ודלת יציאה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: וְהוֹדַעְתֶּ֖ם אֶת–בְּנֵיכֶ֣ם לֵאמֹ֑ר בַּיַּבָּשָׁה֙ עָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–הַיַּרְדֵּ֖ן הַזֶּֽה: אֲשֶׁר–הוֹבִישׁ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם אֶת–מֵ֧י הַיַּרְדֵּ֛ן מִפְּנֵיכֶ֖ם עַֽד–עָבְרְכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֣ר

פרשת רחב- לימודי מלחמה- תדריך לפני המלחמה.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: לפני המלחמה , לפני הכניסה לעיר, שר צבאו של בורא עולם נשלח ליהושע: וַיְהִ֗י בִּֽהְי֣וֹת

פרשת רחב- לימודי מלחמה- שפת צופן.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: במלחמה כמו במלחמה, לעתים מאמצים שפת קוד או הבנות כדי שבעת מלחמה תהיה יכולת לתקשר

פרשת רחב- לימודי מלחמה- הרתעת האויב.

לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות: מאוד מענין לראות את שליחות המרגלים כציווי המפקד, היציאה לשליחות זאת הדרך שהם אספו מידע

.