עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם–אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ- פרשת אחרי מות יהושע.

וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר מִ֣י יַעֲלֶהלָּ֧נוּ אֶלהַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶתהָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַםאֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן: פרשת אחרי מות יהושע. 

וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ וַֽיִּשְׁאֲלוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּיהוָ֖ה

אחרי שיהושע מת, עם ישראל שלא כמנהגו מימי משה וימי יהושע כרצה לדעת מה לעשות היו עושים זאת דרך משה ואחר כך יהשע, לאחר מות יהושע שלפני מותו לא נכתב משהו אודות סמיכת יד יהושע של מנהיג אחריו כמו שנכתב על סמיכת ידו של יהושע ובמקרה זה שאלו ביהוה ישראל ללא מגשר..

מִ֣י יַעֲלֶהלָּ֧נוּ אֶלהַֽכְּנַעֲנִ֛י בַּתְּחִלָּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בּֽוֹ:

מי יוביל את ישראל וקיבלו מענה:

יְהוּדָ֣ה יַעֲלֶ֑ה הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי אֶתהָאָ֖רֶץ בְּיָדֽוֹ:

יהודה הוא המושיע של העת, וזה שבט כולו יהודה שבראשו נשיא השבט ויהודה כשבט ביקש משבט שמעון להלחם עימו:

והצעה שהיא כברית ששמעון במקרה הזה ילחם עם יהודה,

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י:

ואם יקבע בגורל ולשמעון תהיה מלחמה, יהודה ילך איתו כמו ששמעון הלך עם יהודה:

וְהָלַכְתִּ֧י גַםאֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן

זאת אומרת שיש פה שותפות גורל של שני השבטים.

וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי–שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַחֲלָתָֽם- לימודים מפרשת הארץ הנשארת.

שמעון ויהודה נחלו באותו מגרש, נחלתו של שמעון היתה בתוך נחלת יהודה.

כמו בעת הזאת.

שקיבוצניקים, אשכנזים,  ויהודים שעלו מגלויות המזרח התיכון נלחמים ביחד נגד חמאס וזאת יען כי מתקפות חמאס פוגעות גם באשכנזים וגם ביהודים שבאו מגלויות המזרח התיכון. כי גורלנו כרוך בגורלם במקרה הזה, ברור שאחרי המלחמה נחזור לריב ביננו כפי שהיה לפני המלחמה הזאת ואחרי המלחמה הקודמת.

במקרה הזה מחוסר ברירה הקיבוצניקים האשכנזים נלחמים ביחד עם ישראל נגד החמאס.

בשורה התחתונה במקרה הזה, המלחמות הם הדבק בין ישראל לאשכנזים שהבדילו עצמם מעימנו באופן גזעי הם טענו שהם מגזע עליון שלא כגזענו ולא רק, טענו שהם עליונים עלינו:

עליונים לא עליונים מתוקף הכרזתם זאת הם אומרים שהמה לא בני עמינו וזאת גם מבחינה גנטית בשל צבע עורם ועוד כל מיני שטויות שהם מדברים.. שאנחנו בשר תותחים בשביליהם במשמעות שביום שלא יהיו מלחמות הם לא רוצים אותנו פה. ואם אז בשפתם:

כמו שהאפרטהייד אנס את האפריקאים לדבר אנגלית..

במקרה הזה אותו הדבר יקרה עם יבוא אויב מכוכב אחר, במקרה הזה הפלסטינאים והיהודים כבני אדם, כבני האדמה הזאת הם בגורל משותף ביחס לאויב שאינו מאדם שאינו מהאדמה הזאת.

כמו שמלך יהודה/מיעקב ומלך אדום/מעשיו ומלך ישראל, הלכו ביחד להלחם במלך מואב:

לימודי תורה- פרשת יהורם, יהושפט ומלך אֱדֽוֹם- ספר מלכים.

למחשבה ראשונה:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגוֹרָלִ֗י:

וְהָלַכְתִּ֧י גַםאֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן

למרות שגורל נחלתו של שמעון הוא בתוך נחלת יהודה לא היה ברור מאליו שהוא גם ילחם עם יהודה בגורל משותף כגורל מלחמה ומשכך למרות שמתוקף היותם של יהודה ושמעון באותו מגרש לא אומרת שבמקום הזה יש גורל משותף ומשכך יהודה הציע את הברית הזאת לשמעון.

למחשבה בענין גורל משותף במלחמה, גם במקרה הזה ואחרי שהנשיאים עשו ברית עם הגבעונים שהיו מעמי הכנענים שישבו בארץ למורת רוחם של יתר האמורי והכנעני וכו', מתוקף הברית שעשה ישראל עם הגבעונים, הגבעונים בקשו מישראל שיעזרו להם כשעמי הארץ הכריזו מלחמה עליהם כמחשיבים אותם בוגדים על שעשו ברית עם ישראל.

מתוקף ברית זאת ישראל נענה לבקשת הגבעונים וישראל והגבעונים לחמו ביחד , שכם אל שכם , כתף אל כתף נגד עמי הארץ. ובורא עולם עזר לנו ולהם במלחמה הזאת.

הברית הזאת במקרה הזה שמה את ישראל והגבעונים בגורף משותף:

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם: וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים: וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר: עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֵּאָסְפוּ וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן מֶלֶךְ יַרְמוּת מֶלֶךְ לָכִישׁ מֶלֶךְ עֶגְלוֹן הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם וַיַּחֲנוּ עַל גִּבְעוֹן וַיִּלָּחֲמוּ עָלֶיהָ: וַיִּשְׁלְחוּ אַנְשֵׁי גִבְעוֹן אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה לֵאמֹר אַל תֶּרֶף יָדֶיךָ מֵעֲבָדֶיךָ עֲלֵה אֵלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ כִּי נִקְבְּצוּ אֵלֵינוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי יֹשְׁבֵי הָהָר: וַיַּעַל יְהוֹשֻׁעַ מִן הַגִּלְגָּל הוּא וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה עִמּוֹ וְכֹל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ אַל תִּירָא מֵהֶם כִּי בְיָדְךָ נְתַתִּים לֹא יַעֲמֹד אִישׁ מֵהֶם בְּפָנֶיךָ: וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם כָּל הַלַּיְלָה עָלָה מִן הַגִּלְגָּל: וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה: וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַיהוָה הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב: אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה בְּיוֹם תֵּת יְהוָה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל: יהושע.

המחשבה השנית פה:

וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא–יָֽדְעוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת–הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל- הדור הזה קיבל את ברית חורב מתוקף משך זרע, אך גם את הברית שעשו הנשיאים עם הגבעונים הכנענים- פרשת אחרי מות יהושע.

מבחינת כל שבט בישראל כקהל גויים המורכב משבטים, כל שבט הוא גוי בפני עצמו מתוקף זאת הגורל המשותף של שמעון כשני גורלות נפרדים שהתאחדו לצורך כך וכך גם מתוקף העובדה ששמעון נחל בנחלת יהודה כך גם הגבעונים נחלו בנחלת כל ישראל ומשכך..

מנשה וארץ המנשה, מנשה כגוי, כעם בפני עצמו כפי שנאמר ליעקב: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:  וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ:

.