לימודי שנת שבעים וארבע לקוממיות שהפכה לעצמאות.וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָֽרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ פרשת מִקֵּ֖ץ. יְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ בשפה העסקית של העת הזאת, לפרעה היה מידע מוקדם על משבר כלכלי והוא הכין עצמו ובעת שלמתחרים היה משבר כלכלי שהם קרסו ממנו, פרעה היה מוכן ומהמוכנות הזאת הוא צבר יתרון כלכלי שלמעשה המשבר הזה בנה את מצריים כמעצמת על.. בשפה של העת הזאת.. בעת הזאת של הקורונה ראינו איך יצירתיות גם צעירים לפתרונות בעת המשבר בנו אנשי עסקים חדשים שבנו את ההון הראשון שלהם והלאה כאנשי עסקים שנזכר להם שהם נתנו פתרון בעת מצוקה ומהמקום הזה הלאה בעולם העסקים .. זאת אומרת תקעו יתד במשק בישראל. וזאת ללא קשר למידע מוקדם או לא, יש במשבר משהו שיכול לחזק את הנכונים לבוא למשבר הזה ולא משנה מאיזו סיבה הם נכונים. יש כאלה שעושים בעת הזאטת את הקפיצה שמביאה את העסק שלהם לגידול משמעותי ויש כאלה שעושים את הכניסה שלהם לעולם העסקים בעת משבר שבעת הזאת היה להם יתרון על פני ותיקים שלא השכילו לתת מענה ללקוחות שלהם כמו הצעיר שהיה לו פתרון יצירתי או ידע להתאים את העסק שלו לצרכים יחודיים של המשבר הנוכחי שהותיק לא ידע לעשות זאת טככה הוא נכנס וככה הוא לקח לעצמו נתח שוק שהוא לא היה משיג אילולי המשבר. ולהמשך הפרשה: תִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָֽרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּֽאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֨יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּֽעֲשֽׂוּ׃ פרשת מִקֵּ֖ץ. וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹתוּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ היה לחם בארץ מצרים אך הרעב היה גם על העם המצרי, המשבר הכלכלי הגיע לעם, כמו בשנת בצורת אין גשם אין גידולים, אין תנובה.. בשפת ימינו הירידה ביצור ומשכל במחזור המכירות/התקבולים, הגיעה לאנשי העסקים במצרים. אך לא למדינה היה לחם, היו את הסחורות שצבר יוסף והם היו בחזקת המדינה והעם רעב והוא בא למלך והמלך שלח אותם ליוסף. וכמו בעל הון שיש לו הון בבנק שהוא צבר לפני המשבר יוצא יוסף למסע קניות עם הצבר הזה בחשבון הבנק הבנק של המדינה: וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּֽי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ויללה כמו שאומרים: וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְר֤וּ מִצְרַ֨יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָֽרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה׃וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶֽעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶֽעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֨יִם֙ לְפַרְעֹ֔הוַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־הָעָ֔ם הֵן֩ קָנִ֨יתִי אֶתְכֶ֥ם הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם לְפַרְעֹ֑ה הֵֽא־לָכֶ֣ם זֶ֔רַע וּזְרַעְתֶּ֖ם אֶת־הָֽאֲדָמָֽה׃ וְהָיָה֙ בַּתְּבוּאֹ֔ת וּנְתַתֶּ֥ם חֲמִישִׁ֖ית לְפַרְעֹ֑ה וְאַרְבַּ֣ע הַיָּדֹ֡ת יִֽהְיֶ֣ה לָכֶם֩ לְזֶ֨רַע הַשָּׂדֶ֧ה וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם וְלַֽאֲשֶׁ֥ר בְּבָֽתֵּיכֶ֖ם וְלֶֽאֱכֹ֥ל לְטַפְּכֶֽם׃ וַיֹּֽאמְר֖וּ הֶֽחֱיִתָ֑נוּ נִמְצָא־חֵן֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְהָיִ֥ינוּ עֲבָדִ֖ים לְפַרְעֹֽה׃ וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָֽיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה׃ פרשת וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֙. וזה ההסדר שהוא הגיע עם בעלי העסקים, שביסודו הוא כמו שאתה קונה חברה ומשאיר את ההנהלה וצוות העבדים לעבוד בחברה בכל רבעון הם מעבירים לך את הרווחים לאחר שהם לקחו את שכרם: שכר העובדים וההנהלה 80 אחוז. ו- 20 אחוז לך כבעלים החדשים של החברה. זאת אומרת שאם עסק מרויח כ- עשר מליון שקל בשנה, 8 מליון יחולקו בין העובדים וההנהלה ושני מליון שקל לך שבעלים החדשים של החברה. בו נגיד שלחברה יש מאה עובדים. זאת אומרת שכר השכירים הממוצע יהיה 80,000 בשנה. היינו כ- 7000 בחודש ולך 2 מליון שקל בשנה כ- 170 אלף שקל בחודש. אותו הדבר עם העסק בן 100 העובדים מרוויח 100 מליון שקל בשנה. זאת חלוקת עוגת השכר שהציע יוסף מבחינה רעיונית כשאנו משווים את פרעה לבעל עסק. וזה חוק ששם יוסף בארץ מצרים עד היום הזה: וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ |
.