בעת הזאת קורות ישראל נרשמים על ידי אנשים שאינם נביאים, צריך לחשוב על הדבר כמו ההבדל בין משפט אדם לבין שפיטת בורא עולם.

למחשבה,

מי כתב את התורה מבראשית ועד משה בהר כשהוריד את תורת ישראל לעם ישראל.

ומשכך מי רשם את קורות ישראל אחרי בנין בית שני אחרי נחמיה.

לא יתקבלו דברי הסטוריונים כמשך לכתב התורה.

הכתוב בתורה שנתנה למשה בהר היה מבראשית, מהבריאה. את הכתוב הזה הוריד לנו משה ומשם משה והנביאים אחריו המשיכו לכתוב את קורות ישראל בספרי נביאים כתובים  הדבר מעיד שהיה רישום שלא היה לעיננו לפני הורדת התורה אלינו מבראשית ועד משה בהר בספר נחמיה נחתמו ספרי הקודש של ישראל הרשומים על ידי נביאים הידיעה שנרשמו קורות שלא היו לעיננו לפני עלות משה להר מעידה שקורות ישראל עדיין נרשמים ולא לעיננו.

בעת הזאת קורות ישראל נרשמים על ידי אנשים שאינם נביאים, צריך לחשוב על הדבר כמו ההבדל בין משפט אדם לבין שפיטת בורא עולם, שיש דברים שאדם לא רואה ובורא עולם כן רואה אותם ומשכך הרישום לא מלא ולפעמים לא נכון כמו שיש אדם שהורשע על לא עוול בכפו.

למשל מקרה יוסף, ברור שההיסטוריונים בעת יוסף כנראה רשמו את הצד של אשת פוטיפר במקרה הזה וכתבו שיוסף אשם. בתורה שלנו כתוב גם הצד של אשת פוטיפר וגם הצד של יוסף. ומתוך המקום נחשוב על ההיסטוריא הכתובה מהעת שאין נביא עימנו ועד עצם היום הזה.

לרישום הסטוריוני לא נכון יש השפעה גדולה על ראיית המציאות בהווה ומשכך יש קיימות לדברים שקיימותם לא נכונה למקום או לדבר, בהווה וזאת לא רק מבחינת מיקום חברתי של מעמד אדם או קבוצת אדם כזרע כמשך ל.. לא רק מבחינת מיקום אדם במקום שהובא אליו בטעות או באונס.. ולא רק ביחס למעמד כלכלי שהורש, ולא רק במיקום אדם במיקום כהן או לוי ושאינו כזה והוריש ליורשיו ומקוים במציאות ההוה מתוקף ההיסטוריא המעוותת הרשומה והנלמדת  שמאשרת את קיימותו במציאות הווה.

מצב זה הוא כתוהו ובוהו. ומשכך נחשוב מה יקרה שבורא עולם לא יסתיר פניו מעימנו וההיסטוריא תראה כדבר בורא עולם אלינו כמו שנראתה לעם ישראל ההיסטוריא של אבותיו בעת שהורדה התורה על ידי משה לעם ישראל וזאת לאחר שבורא עולם שב לעמו אחרי כארבע מאות שנות גלות ועבדות וזאת במצרים והיציאה מעבדות.

פרשת קרח חקת- אנשי השם.

למחשבה:

וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ פרשת מקץ.

יש עוד דבר שנלמד מדבריו של יוסף לפרעה:

אֲשֶׁ֧ר הָֽאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃

כמאמר- הכל נהיה בדברו של בורא עולם ובורא עולם הודיע לפרעה בחלומו את אשר יעשה.

כפרעה החולם שנאמר לו בחידות מה יקרה לו  גם לאברהם היה חלום נבואי שבו נאמר  שלא בחידות, בשפה ברורה מה יקרה לזרעו אחריו:

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו: וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:  וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה: בראשית.