מדוזות.

 יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם וְעַל-לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָֽל:  וְאַתָּה יְהוָה אַל-תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חֽוּשָׁה: תהלים.

זהו משל,

שאם כבר מישהו רוצה את בגדיך כמבקש את גורלך, אז על אותו משל שיקח את הבגדים המלוכלכים שלך.

על פי משפט תורת ישראל לא מקריבים בהמה עם גרב.

אמהות מגלות ארופה נהגו לשלוח את ילדיהן עם גרבים וסנדלים בקיץ לבית הספר.

ברור שהיו שהרגישו את המתקפה שהותקפו בגלות גם בארץ.

בגלות אין הרבה אפשרות להיות יהדות לוחמת, לכן רוב הפעולות היו פעולות הגנה. וזה בסדר, אתה לא יכול לתקוף בארץ גלותך.

והמשך דברי בענין ברורים לגבי מה נכון או לא נכון מבחינה זאת בישראל, ברורים.

זאת מלאכת גברים. אני סוגרת דלתי בעדי עד יעבור זעם. אני אשה.

כמו שאמרתי לבחור שישב במרפסת אצל אבנר בחוף בת ים, המדוזות הקדימו השנה, בדרך כלל הן באות בהמוניהם בימי בין המיצרים, בימי שאסור ללכת לים. השנה הן באו לפני פסח. אני אומרת, המנעו מללכת לים עד אחרי פסח.

זכור.