מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים:
בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י | פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל-תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל-יַעֲבָר-פִּֽי:
לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ:
תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל-נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי:
אֲנִֽי-קְרָאתִ֣יךָ כִֽי-תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט-אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי:
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ:
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ: מִזְמ֗וֹר שבעה עשר.
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ, לאלה:
לחוֹסִ֑ים בִּֽימִינֶֽךָ:
מאלה:
מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ:
אני החוסה בך, אני האדם הזה ש:
מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א
לֹֽא-תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו: וָֽאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל-הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּֽעֲשֽׂוּן: וַנִּסַּ֣ע מֵֽחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל-הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדוֹל֩ וְהַנּוֹרָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּֽאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ: וָֽאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד-הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ: פרשת ירושת הארץ.
לֹ֤א תָג֨וּרוּ֙ מִפְּנֵי-אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא
הוא האור שלך:
כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵֽאלֹהִ֣ים ה֑וּא
גם בעת כזאת:
וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי: קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה: אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי: לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי: תהלים.
וש:
אֲנִֽי-קְרָאתִ֣יךָ
שתושיע אותי מאלה שלא מלפניך יצא משפטם, שתורתך אינה תורתם, אני שקורא אליך ולא כמו אלה שלא קוראים אליך:
אני מבקש שתושיע אותי ותפלה אותי ככזה:
הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים בך.
צריך לחשוב גם על זה ביחד עם זה:
גם על זה:
האדם האפריקאי הגיע לאמריקה כעבד לאדם הלבן.
האדם האפריקאי לא היה נוצרי לפני שהאדם הלבן הביא אותו לאמריקה או הביא את עצמו לאפריקה.
האדם האפריקאי הגיע לאמונה הדתית הנוצרית עם המפגש שלו עם האדם הלבן.
הדת הנוצרית לומדת וקבלה את תורתנו והשגת האלהים על פי תורת ישראל.
האדם האפריקאי, העבד, למד את תורת ישראל ומתפלל גם מתפילות תהלים של אסף המשורר ודוד המלך ושר הללו-יה.
עם הלמידה הזאת בתורה ועם דבר תורת ישראל דרשו האפרואמריקאים מהאדם הלבן את שיחרורם מעבדות ואת זכויות האזרח המגיעות להם ככל התושבים.
זה יפה.
מרטין לות'ר קינג היה כומר, הוא היה נוצרי.
ארץ ישראל היא ארץ שהוריש בורא עולם לישראל, ארץ ישראל היא אינה מדינת מהגרים כאמריקה, מבחינת פוזיציא טראמפ והאדם האפרואמריקאי באותה פוזיציא באדמת ארה"ב. שניהם לא מעם מולד במקום. ההבדל בין האפרואמריקאי לישראלי שהאפריקאי הזה לא דורש לחזור לארצו כשם שטראמפ לא רוצה לחזור לגרמניא וזאת כמהגרים שרוב רובה של ארה"ב אינם מולדי המקום מבחינת שרשיהם.
האפריקאים באו לפה כעובדים זרים עם הסכם עבודה או שפרץ גבול.
נגמר ההסכם חוזרים הביתה כמוסכם.
כעובד או כעובדת זרים אין להם זכות ונכונות לדרוש שיוויון זכויות בחירה ואזרחות שווה במדינה שאינה מדינתם. ולרוב הוא מפרנסים מפה את משפחתם בארץ מולדתם.
הדבר לא סותר את העובדה שמגיעות להם זכויות אדם ושכר הגון וזכויות עובד, גם יום מנוחה וזאת עד שייגמר ההסכם שחתם עליו ושהוא מחויב לקיימו.
כאדם נוצרי שמאמין באלהי ישראל כתורת ישראל הוא צריך לקבל את מעמדו בארץ הזאת.
יַעֲלֹ֣ז שָׂ֭דַי וְכָל-אֲשֶׁר-בּ֑וֹ אָ֥ז יְ֝רַנְּנ֗וּ כָּל-עֲצֵי-יָֽעַר: לִפְנֵ֤י יְהוָ֨ה | כִּ֬י בָ֗א כִּ֥י בָא֮ לִשְׁפֹּ֪ט הָ֫אָ֥רֶץ יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ: תהלים שישה ותשעים.
יִשְׁפֹּֽט-תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק וְ֝עַמִּ֗ים בֶּאֱמוּנָתֽוֹ:
הנוצרי כקורא בתורת ישראל ומקבל את חוקותיה ביחס אליו לא יכול לא לקבל את חוקות ישראל הכתובות בתורת ישראל גם ביחס אליו כנוכרי בארצנו על חוקותיו ועל מעמדו.
כדבר תורת ישראל, הוא צריך גם לגור בעיר נוכרי באם לא התגייר ואם קיבל תושבות קבע כתושב עמנו מבחינת זכויות וחובות.
אזרחות היא קשר מחייב בין האדם למדינה. היא מעניקה זכויות מלאות אך גם מטילה חובות. בישראל, שאלת האזרחות לעובדים זרים מציבה אתגר ייחודי: כיצד לשלב אותם כחלק שווה בחברה, תוך שמירה על ערכי השוויון והשותפות בנטל.
ואם התגייר הוא גר על זכויות וחובות הגר וגם במקרה הזה הוא אינו בפיקודי ישראל על כל המשתמע מכך, גיור הוא גר, הוא אינו יהודי. למרות שתורה אחת לנו ולגר מבחינת מועדים חוקה ומשפט ותורה נקראת.
חשוב לזכור: זאת ארץ של בורא עולם, הארץ הזאת היא ארץ הקודש ארץ ירושת ישראל. יש דברים שאסור פה ומותר שם.
תורת ישראל כאור לגויים, כל אדם במקום זה יולד על חוקותיו.
ארה"ב על אופיה כמדינת מהגרים אינה בנויה לרוב מזה יולד שם. ומשכך לא בזאת דבר תורתינו אליה, דבר תורתינו אליה היא כנלמד מתורת ישראל על אודות חברה נכונה ושווה לכל אזרחיה וחקות מוסר ומשפט בין אדם למקום ובין אדם לאלהיו כחוקת הגוי שנלמדת ממנה ושאינה כחוקת ישראל שכמובן גם היא נלמדת ממנה.
האדם הלבן כמהגר לא היה נכון לנהוג במהגר כמוהו כעליון עליו מבחינת היותם שניהם באותו מעמד ביחס לזה יולד שם. גם האדם הלבן וגם האדם האפריקאי הם כנוכרי ביחס לאינדיאנים בני המקום.
עם ישראל בא שלא בגניבה למצרים ובהסכם קבוע עם המלך. עם ישראל לא התערב עם המצרים וגר בארץ גושן כשעם ישראל ביקש את זכויותיו כאדם ישראלי לעבוד את בורא עולם הוא ביקש לצאת ממצרים לארצו שלו, האפריקאי שהובא בכפיה לאמריקה כעבד לאדם הלבן לא דרש לחזור לאפריקה כדי להיות עם חופשי בארצו.
צריך לחשוב האם קבלן כח האדם יסכים לשחרר את העובד הזר באם יתגייר לשלוש שנים לשרות צבאי ובהמשך למילואים, הוא ובנו אחריו. והאם ירצה האפריקאי להתנדב בשכר התנדבות בשלוש שנים אלה, כדי להתאזרח וליהיות שווה גם בנטל כדי להיות שווה זכויות ותושב קבע. או שתצמח פה עוד קבוצה כמו הדוסים.
|
