יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל-שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת: אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ | לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ: מזמור שנים עשר.

נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ:

הכוונה להגברת שפה ולא קול:

לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת:

בורא עולם בלל את שפת בוני בבל, הבעיה היתה עם השפה בדברים האמורים של הבונים האלה:

וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים: וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר: וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ: וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת: הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר: עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל יְהֹוָה שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהֹוָה עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ: בראשית.

והם למעשה אמרו זאת:

מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ:

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

גם הרב כמו פרעה הוא לא אדון לנו.

גם הכהן וגם הלוי לא אדון לנו.

גם ישראל לא אדון לגויים.

אדון עולם הוא בורא עולם ואין עוד.

הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי-גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי-פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם: שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ: מזמור שנים עשר.

שָׁ֤וְא | יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת-רֵ֫עֵ֥הוּ:

שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ:

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: משלי מזמור עשירי.

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר:

זה כמו האדם השונא לך שמדבר כחנפים אליך- מה שאומרים אחד בפה ואחד בלב.

הוא יכול להיות השר הזה, שעוזר לבעלי אינטרסים לעשוק את ישראל מצד אחד וכדי לכסות על כך השר הזה מדבר על אהבת ישראל, על שנאת אויבי ישראל, הוא יקצין בזאת ובזאת, כדי לכסות על זאת.

מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ: מזמור שנים עשר.

מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים:

אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם: אַתָּֽה-יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן-הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם: מזמור שנים עשר.

אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף:

אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם: אַתָּֽה-יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ | מִן-הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם: מזמור שנים עשר.

אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם:

תּוֹרַת יְהוָה תְּמִימָה, מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; תהלים.

הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא–אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת. וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ:  כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים. וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר, כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ, לַיהוָה, מַגִּישֵׁי מִנְחָה, בִּצְדָקָה. וְעָרְבָה, לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה, וִירוּשָׁלִָם–כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.: מלאכי.

וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ, לַיהוָה, מַגִּישֵׁי מִנְחָה, בִּצְדָקָה. 

וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם–בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי.  וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת–תֻּבַל וְיָוָן:  הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי–וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם.  וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה:  כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה.  וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה: ישעיהו.

וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה: 

כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה. וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה:

בָּרְכוּ עַמִּים אֱלֹהֵינוּ;  וְהַשְׁמִיעוּ, קוֹל תְּהִלָּתוֹ. הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ, בַּחַיִּים; וְלֹא-נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ. כִּי-בְחַנְתָּנוּ אֱלֹהִים;  צְרַפְתָּנוּ, כִּצְרָף-כָּסֶף: תהלים.

לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: מזמור שנים עשר.

עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, עַל-הַשְּׁמִינִית;  מִזְמוֹר לְדָוִד: תהלים.

עַל-הַשְּׁמִינִית;

וַיֹּאמֶר דָּוִיד, לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם, לְהַעֲמִיד אֶת-אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים, בִּכְלֵי-שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם–מַשְׁמִיעִים לְהָרִים-בְּקוֹל, לְשִׂמְחָה. וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם, אֵת הֵימָן בֶּן-יוֹאֵל, וּמִן-אֶחָיו, אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ;    וּמִן-בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם, אֵיתָן בֶּן-קוּשָׁיָהוּ.  וְעִמָּהֶם, אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים:  זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל–הַשֹּׁעֲרִים. וְהַמְשֹׁרְרִים, הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן–בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת, לְהַשְׁמִיעַ.  וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל, וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב, וּמַעֲשֵׂיָהוּ, וּבְנָיָהוּ–בִּנְבָלִים, עַל-עֲלָמוֹת.  וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ, וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל, וַעֲזַזְיָהוּ–בְּכִנֹּרוֹת עַל-הַשְּׁמִינִית, לְנַצֵּחַ.  וּכְנַנְיָהוּ שַׂר-הַלְוִיִּם, בְּמַשָּׂא–יָסֹר, בַּמַּשָּׂא, כִּי מֵבִין, הוּא.  וּבֶרֶכְיָה, וְאֶלְקָנָה, שֹׁעֲרִים, לָאָרוֹן.  וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר, הַכֹּהֲנִים, מחצצרים (מַחְצְרִים) בַּחֲצֹצְרוֹת, לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים; וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה, שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן.  וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים:  הַהֹלְכִים, לְהַעֲלוֹת אֶת-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה מִן-בֵּית עֹבֵד-אֱדֹם–בְּשִׂמְחָה: דברי הימים.

וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ, וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם, וִיעִיאֵל, וַעֲזַזְיָהוּ–בְּכִנֹּרוֹת עַל-הַשְּׁמִינִית, לְנַצֵּחַ.

עַל-הַשְּׁמִינִית

צריך לחשוב מה זה על השמינית.

השמינית הזאת בהקשר לנגינות היא בצרוף מילים:על- השמינית.

זה יכול להיות כלי נגינה, אולי כלי מיתר עם שמונה מיתרים. אולי תזמורת בת שמונה נגנים. אולי זה חלק יחסי של משהו שמינית של משהו. אולי זה במקום שהוא שמיני למשהו. כמו החמישית של בטהובן..

אך ברור שהדבר הוא בהקשר של נגינות.