משלי- עשרים.

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם: נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ: כָּבוֹד לָאִישׁ שֶׁבֶת מֵרִיב וְכָל אֱוִיל יִתְגַּלָּע: מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ (ישאל) וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן: מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה: רָב אָדָם יִקְרָא אִישׁ חַסְדּוֹ וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא: מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע: מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי: אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם: גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר נָעַר אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ: אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה יְהוָה עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם: אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם: רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאֹזֵל לוֹ אָז יִתְהַלָּל: יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת: לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד (נכרים) נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ: עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ: מַחֲשָׁבוֹת בְּעֵצָה תִכּוֹן וּבְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה: גּוֹלֶה סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב: מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ יִדְעַךְ נֵרוֹ (באישון) בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ: נַחֲלָה (מבחלת) מְבֹהֶלֶת בָּרִאשֹׁנָה וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ: אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע קַוֵּה לַיהוָה וְיֹשַׁע לָךְ: תּוֹעֲבַת יְהוָה אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב: מֵיְהוָה מִצְעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ: מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר: מְזָרֶה רְשָׁעִים מֶלֶךְ חָכָם וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אוֹפָן: נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ: תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה: חַבֻּרוֹת פֶּצַע (תמריק) תַּמְרוּק בְּרָע וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן:

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם: משלי עשרים.

כנלמד מתורתינו יין זה לא חטא, מותר לשתות יין, אך לשתות נכונה, לא לשגות בו, במקום הנכון, בזמן הנכון, בדרך נכונה, ולא להגיע למקום הזה מיין:

לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר:

ומשכך:

וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם:

יש היתר לשתות יין ושיכר, יש דרך לשתות יין ושיכר.

מיין לא משתכרים, משיכר כן משתכרים, כשמו כן הוא. וכמו שאפשר לשגות ביין אפשר גם לשגות בשיכר, כמו אלכוהליסט.

שגו בשיכר- לימודים מספר ישעיהו ועוד.

וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל–תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל–תֹּאכְלִ֖י כָּל–טָמֵֽא– ההבדל בין שיכר, גפן יין וגפן למאכל כנלמד ממלאך בורא עולם ומעלי הכהן – פרשת שמשון– לעדכון.

פרשת הברכה והקללה- וְנָֽתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר-תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֨יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָֽלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָֽׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ: וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין ל֛וֹ חֵ֥לֶק וְנַֽחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ– הדגשה— וּבַיַּ֨יִן֙– ולא רק יין, גם שכר– וּבַשֵּׁכָ֔ר ו- וְשָֽׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ– כמבואר ביתך הכוונה– אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֨ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַֽאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָֽׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ.

גם אברהם עשה משתה שנולד יצחק:

פרשת ויצא יעקב–מנהג המשתה– וַיֶּֽאֱסֹ֥ף לָבָ֛ן אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י הַמָּק֖וֹם וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּֽה– גם בעת שנגמל יצחק אברהם עשה משתה. יום השמחה , יום הארוע, היה יום שעושים בו משתה. על כל שמשתמע מכך…

וַיִּגְדַּ֥ל הַיֶּ֖לֶד וַיִּגָּמַ֑ל וַיַּ֤עַשׂ אַבְרָהָם֙ מִשְׁתֶּ֣ה גָד֔וֹל בְּי֖וֹם הִגָּמֵ֥ל אֶת־יִצְחָֽק– המשתה הגדול היה עם גמילת יצחק, לא בר מצווה ולא ברית מילה, על מושג גמילה ניתן ללמוד מחנה שביום שגמלה את בנה, העלתה אותו, כנדרה, לעבוד את בורא עולם בשילה– פרשת חיי שרה- תולדות.

מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה: משלי- שמונה עשרה.

אפשר להמשיל את ספר משלי כנחל הזה:

נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה:

ומשכך עצתי לך/לך, ללמוד מספר משלי.

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה: משלי- עשרים.

מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב:

(אני אשה).

אפשר לראות בכתביו של שלמה דברים שנכתבו בתהלים, נראית הלמידה של שלמה מאביו ומשכך:

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו: משלי- שמונה עשרה.

המשלה להבנה:

פה תחשבו על טראמפ:

נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ: משלי- עשרים.

ובהמשך מפה:

תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת: משלי- שמונה עשרה.

שהכפיר הזה נוהם הרש, הנתמך, התלוי בזה יתחנן ויכופף עצמו לעומת המלך הזה:

תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ:

במקרה הזה תחשבו על סיסי, שלא התכופף לפני הצעתו של טראמפ ואף ביקש להציע תוכנית משלו:

וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת:

פה תחשבו על עבדאללה. עבדאללה שהצהיר שהוא יעזור ל- 2000 ילדים פלסטינאים.

חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ: משלי- עשרים.

ובהמשך מפה:

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ: משלי- שמונה עשרה.

תחשבו על זאת מבחינת עבדאללה, שלא קיבל את הצעתו של טראמפ ובאותה נשימה הצהיר שהוא יעזור לאלפיים ילדים פלסטינאים, עזרה רפואית ושיקומית.

וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ:

מתוך המקום הזה תחשבו על הפגנת השרירים של חמאס…

מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע: מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טָהַרְתִּי מֵחַטָּאתִי: אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת יְהוָה גַּם שְׁנֵיהֶם:

תּוֹעֲבַת יְהוָה אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב:

אַל תֹּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע קַוֵּה לַיהוָה וְיֹשַׁע לָךְ:

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן: משלי- עשרים.

נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם:

הנשמה שבורא עולם נפח באדם היא הנר היא האור באדם עוד בבטן אימו:

חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן:

על המשל הזה, שהאדם, גוף האדם הם למעשה הבגד על הנשמה:

לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם: הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ: וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ: תהלים.

כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ:

וגוף האדם הוא לבוש עוד בימים שהאדם בבטן אימו:

שִׁמְעוּ אִיִּים אֵלַי וְהַקְשִׁיבוּ לְאֻמִּים מֵרָחוֹק יְהוָה מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי: ישעיהו.

מִבֶּטֶן קְרָאָנִי מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי:

גם שלמה קיבל שם מיוחד מבורא עולם:

וַיְנַחֵם דָּוִד אֵת בַּת שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וַתֵּלֶד בֵּן (ויקרא) וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁלֹמֹה וַיהוָה אֲהֵבוֹ: וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְהוָה: שמואל.

וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר יְהוָה:

וידידיה בנה את בית המקדש כמבואר בתהלים:

עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד: תהלים.

בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד:

למחשבה, האדם הראשון (גם התרנגולת), לא נולד ממעי אימו:

וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:  בראשית.

האדם יצא מהאדמה, כבאור חבורת לול- אמא אדמה..

בורא עולם נפח באפו נשמת חיים:

וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים

ורק לאחר מכן נהיה נפש חיה, כנראה שאותו הדבר גם ברחם שהאדם נהיה שלם, כבגד שלם , שיש לו אף שממנו נופח בו בורא עולם נשמת חיים עד אז הוא לא נחשב לחי ורק אז:

וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: