משלי- מזמור עשר.

מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ:  לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת:  לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף:  רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר: אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ: בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב:  חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט: הוֹלֵךְ בַּתֹּם יֵלֶךְ בֶּטַח וּמְעַקֵּשׁ דְּרָכָיו יִוָּדֵעַ: קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט: מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה: בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב:  חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה: הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם: פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת:  אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה:  מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט:  שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ: בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ: כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה: מְגוֹרַת רָשָׁע הִיא תְבוֹאֶנּוּ וְתַאֲוַת צַדִּיקִים יִתֵּן: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם: כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו: יִרְאַת יְהוָה תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה:  תּוֹחֶלֶת צַדִּיקִים שִׂמְחָה וְתִקְוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד: מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ יְהוָה וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן:  צַדִּיק לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט וּרְשָׁעִים לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ: פִּי צַדִּיק יָנוּב חָכְמָה וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת תִּכָּרֵת: שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת:

אלה שני המשפטים המקוריים:

פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת:

לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת:

לצורך למידה:

פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים: וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת:

ברור שנתינת הצדיק היא צדקה כי פועלו צודק ומשכך תציל ממות צדקתו.

תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת: לֹא יוֹעִילוּ אוֹצְרוֹת רֶשַׁע:

תבואות רשע הם תבואות הגנב, ומשכך תבואות אלה לא יועילו גם כנתינה, נתינה כזאת מתבואות כאלה לא יכולה להחשב צדקה.

למחשבה דברי מהמזמור הקודם:

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: משלי מזמור עשירי.

ובהמשך:

מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס: שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה: משלי מזמור עשירי.

שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה:

על זה:

עַל כָּל פְּשָׁעִים

תכסה זאת:

תְּכַסֶּה אַהֲבָה:

כמו שאומרים אהבה היא עיוורת.

שאדם אוהב אדם פושע, אז יש הדחקה שהאוהב מדחיק את העובדה שהאדם הזה פושע.

לעיתים גם האדם הזה מרשיע את המאשימים כדי להצדיק את האשם שהוא אוהב.

ומפה נבין את זאת:

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס:

מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס:

זה:

יְכַסֶּה חָמָס:

יכסה על זה:

וּפִי רְשָׁעִים

שזה:

מְקוֹר חַיִּים פִּי צַדִּיק

בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק

מוצג לעומת זה:

וּפִי רְשָׁעִים יְכַסֶּה חָמָס:

נוכל להבדיל בין זה:

פִּי צַדִּיק

לזה:

פִי רְשָׁעִים

איך זה:

חָמָס:

מכסה על זה:

פִי רְשָׁעִים:

כמו שהאהבה מכסה לעתים על פשע, שהעין האוהבת הזאת לא רואה פשע כמכסה עליו כל פה הרשע מכסה על החומסים והחמס.

כמו שוטר שמקבל שוחד, כמו שר שמקבל שוחד ושניהם לא עושים כנדרש מהם כאנשי חמס בעצמם, כמקבל שוחד לעשות זאת, כניזון מהחמס הזה.

יש עוד מכסה, המכסה הזה:

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: משלי מזמור עשירי.

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר

זה כמו האדם השונא לך שמדבר כחנפים אליך- מה שאומרים אחד בפה ואחד בלב.

הוא יכול להיות השר הזה, שעוזר לבעלי אינטרסים לעשוק את ישראל מצד אחד וכדי לכסות על כך השר הזה מדבר על אהבת ישראל, על שנאת אויבי ישראל, הוא יקצין בזאת ובזאת, כדי לכסות על זאת.

בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא חָכְמָה וְשֵׁבֶט לְגֵו חֲסַר לֵב: משלי מזמור עשירי.

בְּשִׂפְתֵי נָבוֹן תִּמָּצֵא-

חָכְמָה

ותמצא גם:

שֵׁבֶט

שבט, כמו הכאה, כמו שכתוב חושך שבטו שונא בנו,

הכאה לאדם הזה:

לְגֵו חֲסַר לֵב:

חכמת דבר תוכחת הנבון לגאה חסר הלב, היא כמכה בו בגב כמשפילה את הגא הזה, כמכופפת את הגא הזה.

 רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר: משלי מזמור עשירי.

רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה

 הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם: משלי מזמור עשירי.

מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם:

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל: משלי מזמור עשירי.

מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר

זה כמו שאתה מדבר עם אדם שאתה לא יודע שהוא שונא אותך, כמו שאומרים מה שבלב זה לא מה שבפה..

וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל:

חד משמעית.

עין טובה ועין רעה- החרב המתהפכת- בעת הזאת המשטרה מציבה מצלמות בערים כדי למנוע פשע, ברור שהגנב יראה את עין המשטרה כעין רעה לו.

כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם כֵּן הֶעָצֵל לְשֹׁלְחָיו: משלי מזמור עשירי.

השליח לאחר שליחותו מדווח לשולחיו את רואות עיניו ושמע אוזניו:

השליח הזה הוא שליח שזאת תבואתו:

כַּחֹמֶץ לַשִּׁנַּיִם

לדבר שליחותו.

לאנשים שהוא נשלח אליהם לאמר כך וכך..

וְכֶעָשָׁן לָעֵינָיִם

כמדווח לשולחיו לאחר שליחותו.

חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט: משלי מזמור עשירי.

יִלָּבֵט:

קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט: משלי מזמור עשירי.

יִלָּבֵט: