לימודים מספר משלי- עשתי עשר- קריאה שנית.

משלי- מזמור עשתי עשר.

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ: בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה: תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם: לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע: צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ: בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה: צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו: בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ: בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה: בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס: בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ: הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר: בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר וְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵחַ: אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר: גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי: רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת: כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ: תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ: יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט: נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם: תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה:  יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר:  נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא:  מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ: עוֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל רוּחַ וְעֶבֶד אֱוִיל לַחֲכַם לֵב: פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם:  הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא:

לימודים:

משפט:

זה:

לעומת זה:

הסבר:

תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה:

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם:

תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ:

צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ:

רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת: כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ:

תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב

תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה:

לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת:

יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר:

רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת:

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם

וְסֶלֶף בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם:

וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ:

תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי לֵב

צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם

וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ:

וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת:

רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר

בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ:

שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ:

בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ:

בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס:

וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ:

בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ

בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה:

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ:

בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת

וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס:

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר:

וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר:

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד

אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר:

אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד

וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר:

.

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ: משלי- מזמור עשתי עשר.

זה דבר חדש ששמתי לב אליו בענין חוקת הירושה:

וְכָל-בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַֽחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּֽהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי-אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת מטות מסעי.

אסור שתיסוב נחלה ממטה למטה,

ובמקרה הזה,

וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵל֘ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ: פרשת מטות מסעי.

היתה סכנה לזאת באם יתחתנו בנות יורשות כאלה שלאביהן אין בנים עם איש שאינו מהשבט שנחלות של יורשות כאלה יעברו משבט לשבט:

וכתלונת העותרים:

וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:

וכנלמד ממזמור זה:

וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ:

ומשכך חקיקה מיוחדת, מאוד מעניין נוסח החוק:

לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַֽחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו:

וְלֹֽא-תִסֹּ֧ב נַֽחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר:

כִּי-אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

יש פה חוק האוסר לרשת נחלה שאינה נחלתך ויש חובת לדבוק בנחלתך שלך ולא לחמוד את נחלת האחר.

החוק הזה נובע מזה:

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ  לֹֽא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַֽאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַֽחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶֽךָ: שמות.

שנובע מפה–

וְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ–

ומשכך התיקון לחוק למעשה מונע את ההתכנות הזאת:

וְנִגְרְעָ֤ה נַֽחֲלָתָן֙ מִנַּֽחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַֽחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּֽהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַֽחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ:

ברור שאם לא היתה חקיקה מתאימה בדבר היו כאלה שכדי להגדיל את הונם היו מכוונים לבנות האלה, וחוק כזה גם מונע מעשה מרמה:

מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהוָה

תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵם וְסֶלֶף בּוֹגְדִים (ושדם) יְשָׁדֵּם: לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת: צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע: צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ: משלי- מזמור עשתי עשר.

צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו: משלי- מזמור עשתי עשר.

בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה: משלי- מזמור עשתי עשר.

בְּטוּב צַדִּיקִים

וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים

תַּעֲלֹץ

רִנָּה:

בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס: משלי- מזמור עשתי עשר.

בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים

וּבְפִי רְשָׁעִים

תָּרוּם

תֵּהָרֵס:

תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ טוֹב תִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָה: משלי- מזמור עשתי עשר.

תַּאֲוַת צַדִּיקִים

תִּקְוַת רְשָׁעִים

אַךְ טוֹב

עֶבְרָה:

בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ: הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר: משלי- מזמור עשתי עשר.

בָּז לְרֵעֵהוּ חֲסַר לֵב וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ:

חֲסַר לֵב

לא כל אדם שבז לאדם הוא חסר לב, לעתים יש נכונות לבוז לאדם, כמו בוז לאדם רשע. הבז הזה בז לרעהו, איך אתה יכול להיות חבר של אדם שאתה בז לו. מאוד חשוב להבין שאדם חסר לב כפי הנלמד גם מספר משלי הוא אדם שהפוך לאדם הזה:

וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִישׁ:

וְאִישׁ תְּבוּנוֹת

כיוון המחשבה הוא חסר לב כמשוואה לפתי, לאדם שלא השכיל בזאת:

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם: הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב: משלי- מזמור שמונה.

הקול לאדם ולא לבהמה:

וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם:

וזה יבין את זה:

וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב:

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ: דברים.

לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא

כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ:

ושוב:

אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל בְּנֵי אָדָם:

לא לבהמות:

יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ: יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ: (ודכה) יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו (חלכאים) חֵיל כָּאִים: אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח: תהלים.

לעתים האדם שלא השכיל בזאת נמשל לאלה:

יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ:

שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כִּזְאֵבִים טֹרְפֵי טָרֶף לִשְׁפָּךְ דָּם לְאַבֵּד נְפָשׁוֹת לְמַעַן בְּצֹעַ בָּצַע: יחזקאל.

ואלה האכזריים ביותר אלה שלא קיימו המצווה הזאת:

וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עֽוֹד: דברים.

הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר:

האדם הזה:

הוֹלֵךְ רָכִיל

הוא הפוך לזה:

וְנֶאֱמַן רוּחַ

וזה:

מְגַלֶּה סּוֹד

הפוך לזה:

מְכַסֶּה דָבָר:

בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ: משלי- מזמור עשתי עשר.

מאוד חשוב לשמוע כמה שיותר דיעות לפני…:

וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ:

אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר: משלי- מזמור עשתי עשר.

זאת:

אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד:

מול זה:

וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר:

מענין מדוע שלמה בחר להבדיל את ההבדלה הזאת בין אשת החן לאישים העריצים ולא בין איש לעריצים נתמכי עושר.

רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת: כֵּן צְדָקָה לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ: משלי- מזמור עשתי עשר.

 

יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט: משלי- מזמור עשתי עשר.

וְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָט:

נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: תהלים.

מהפח הזה במקרה הזה:

יָד לְיָד לֹא יִנָּקֶה רָּע.

העובדה שיש אדם שנושא עוונך, לא אומרת שאתה נקי, שנטהרת ולכן:

נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה

בהקרבות יש לעולה ויש לחטאת.

בשעירות לעזאזל יש לשילוח ויש עז לשחיטה.

העובדה ששילחת לנשיאת חטא עז למדבר לא מבטיחה לך שהעז לעולה תהיה לך לרצון:

וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָֹה לְעֹלָה: לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים: כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם: וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַיהֹוָה לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ: עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיהוָֹה וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַיהוָֹה: וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה: וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ לַיהוָֹה וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ: וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם לֹא יֵרָצוּ לָכֶם: ויקרא.

כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם:

לאחר כפרה על חטאים יש תשובה, תשובה לבורא עולם.

בורא עולם נעתר לנו באם קרבננו לרצונו.

יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר:  נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא:  מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר: שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ: משלי- מזמור עשתי עשר.

מֹנֵעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹם וּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר:

יש חוק שאסור לסרב למכור, בא אליך אדם למכולת ואתה אומר לו מחיר ככה וככה במזומן, והוא משלם.

תאר לך בא אדם למכולת ואומרים לו, לא מוכר לך, וככה בכל מכולת אומרים לו לא מוכרים לך. סוגרים השיבר.

עם ישראל והעמים כולם באו לשבר מזון במצרים בעת רעבון, תארו לכם מה היה קורה עם היה אומר יוסף, לא מוכר לך, לא נראה שיוסף השתמש בכח הזה.. תחשבו איזה כח זה לשלוט על שוק המזון העולמי..

לאחר שהמצרים אבדו את אדמתם, יוסף קנה את האדמה מהם כמו שאחר משבר כלכלי יש כאלה שיוצאים עם סל קניות לקנות חברות שנקלעו למשבר ומשאירים את הצוות וההנהלה והוא מקבל דיוידנד…  יוסף לא גרש את העם המצרי מאדמתו הם נשארו במקומם עסקו במלאכתם והעבירו חמישית מהתבואות ליוסף שניהל את עסקיו של פרעה, וכפי שנלמד ממפגש יוסף עם אחיו ניתן היה לראות איך הוא סחר עימם ואת הפוזיציא שלו בעת ההיא מול הגויים שבאו למצרים לשבר מזון בעת רעבון… אפשר לעצור רגע ולראות מערכת יחסי גומלין בין אומות שמזכירות את ימי יוסף במצרים שיש מדינה כמו אמריקה שדונאלד טראמפ מושל בה כיוסף, הכסף לא הולך לכיס שלו כמו שהלך לכיס של פרעה. דונאלד טראמפ נמצא במקום של יוסף שמנהל את העסק בשביל העם האמריקאי ומפה נבין מי המלך.

בהמשך,

פרעה האחר, פרעה שלא ידע את יוסף, מנע בר.. והלאה…

הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם אַף כִּי רָשָׁע וְחוֹטֵא: משלי- מזמור עשתי עשר.

נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם: משלי- מזמור עשתי עשר.