לימודים מספר משלי- תשע- קריאה שנית.

משלי- תשע.

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:  טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:  שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:  מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:  לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:  עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:  אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:  תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

הקדמה:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ: משלי תשע.

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

שלמה מדבר הרבה על האשה המסוכנת הזאת שקוראת לאלה:

פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:

ללכת באורחות האלה, והיא מציעה מתוק כזה:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

והאשה הזאת מציעה את מה שאסור בתורתינו והיא מציעה זאת לפתי:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

והיא כזאת:

וּבַל יָדְעָה מָּה:

כמו הנשים שלקח שלמה מהגויים שאסור היה לו לקחת מהן והנשים האלה הטו את לבבו, הטיה שהובילה לחטא שקרע את ממלכתו של שלמה המלך שהיה החכם באדם ושנפל בזאת ומזהיר אותך מזאת.

לשכב עם אישה נשואה זה מים גנובים שמתוקים לך וכנראה גם לה כפי שנלמד מדבר שלמה אודות אישה זאת. האיש שטעם מהאסור לו לטעום כמו הגנוב, כך גם נשותיו של שלמה היו אסורות לו ושמתקו לו ולכן הרבה בהן והאיש הזה, שלמה המלך שנפל בזאת, מזהיר אותך מהמתיקות הזאת.

לימודים:

במזמור הזה יש שלושה שחקנים- שתי נשים ופתי. שתי דרכים ופתי.

הפתי יכולים להיות גם אני וגם אתה וגם אתם שחושבים מאיזו דרך ללמוד, מאיזו דרך לקנות בינה, לעתים גם היכן ילדכם ירכשו בינה כשיש שתי דרכים מוצעות.

בטבלה הבאה הבדלה בין שתי הדרכים הנמשלות לשתי נשים:

אישה אחת:

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:  טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:  שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:  מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:  לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:  עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

אישה שנית:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה: וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:  לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:  מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:  וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

שהיא כזאת:

חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:

שהיא כזאת:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

שעשתה זאת:

טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:

ואז:

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

שזאת שולחת שליחותיה למצוא ולהביא את אלה:

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:

שעשתה זאת:

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:

ואז:

לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם:

זאת מחכה לאלה על הדרך:

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: לִקְרֹא

לקרוא לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:

קוראת לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב וְאָמְרָה לּוֹ:

זאת מציעה את זאת:

לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:

לַחֲמוּ בְלַחֲמִי:

וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי:

זה בקנוי.

זה כמו שאתה תורם לפתי מהכסף שלך, כסף נקי.

וזאת מציעה את זאת:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ:

וזה בגנוב.

זה כמו שאתה תורם מכסף שגנבת שמרשיע את הנתרם.

ומשכך:

עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

ומשכך קרואיה הלכו בדרך הזאת:

וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה:

ומשכך:

וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

ומשכך לדרך הזאת ילכו קרואיה:

בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת: לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ

תחשבו על אשה כזאת שביתה הוא על הדרך והיא קוראת לעוברי דרך, עוברי דרך כאלה שרוצים ללכת בדרך ישרה שהם כמו חוזרים בתשובה:

הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם,

ושהם כאלה בתחילת הדרך… וזאת על הדרך קוראת לאלה:

מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר לֵב,

לימודי הכנה למצוות- לימודי תהלים- (הכתובה נכתבה לפני שאוחנה נהיה שופט בחידון תנ"ך).

והיא מהנשים האלה:

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה:

והיא אומרת לו ככה:

מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם:

והוא פתי…

וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ:

למחשבה:

חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי בְּחָנֵנִי וְדַע שַׂרְעַפָּי:  וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:  אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:  תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח: משלי מזמור תשיעי.

 מדובר פה על ארבעה בנים:

החכם, הלץ, והצדיק והרשע.

ויש עוד בן או בת והם הקוראים מזמור זה, המבקשים ללמוד מהמזמור שאליהם מדבר המשורר, הקוראים.

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ:

יֹסֵר לֵץ- לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן

וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע- מוּמוֹ:

אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ:

אַל תּוֹכַח לֵץ- פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ:

הדבר אינו משוואה שיש לה משוואה הפוכה.

לא כל השונא אותך הוא לץ.

למשל, אתה שונא את סינאוואר או את היטלר, האם בשונאך את זה אתה לץ.

ומשכך, לא כל שונא, הוא לץ והדבר לא סותר את העובדה שאתה מוכיח אדם לץ ולא חכם, הוא ישנא אותך על תוכחה זאת.

הוֹכַח לְחָכָם- וְיֶאֱהָבֶךָּ:

להבדיל מהלץ האדם החכם יודה לך על שהוכחת אותו על טעותו.

על משל חושך שבטו שונא בנו.

החכם אוהב את שאינו חושך שבטו ממנו.

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח:

תֵּן לְחָכָם- וְיֶחְכַּם עוֹד:

החכם שיתנו לו חכמה יחכים עוד. יהיה יותר חכם.

הוֹדַע לְצַדִּיק- וְיוֹסֶף לֶקַח:

הצדיק יוסיף לקח , לקח זאת לא חכמה, לקח היא הנלמד מהחכמה. ומשכך יוסיף לעצמו לקח במשמעות מה לא לעשות או מה לעשות במשל נעשה ונשמע. כדי לא לחטוא.

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה: כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה

חָכְמָה

וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה:

בִּינָה

בזאת תבורך בזאת:

כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים:

אִם חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא:

אִם חָכַמְתָּ- חָכַמְתָּ לָּךְ:

וְלַצְתָּ- לְבַדְּךָ תִשָּׂא: