נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה- לימודי תהלים.

למחשבה:

ראשית, להבנת הנקרא המילה , או צרוף המילים|:

היא לא מהכוונה של לשתות משהו, בהקשר של משקה.

דוד אמר שהוא מפחד מבני אדם ששתו עליו מבחינת ששתו עליו כאויבים, את הדבר , את פשר המילה ניתן ללמוד ממקרה האיבה שהשית בורא עולם בין האשה לבין הנחש:

וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּֽינְךָ וּבֵין הָֽאִשָּׁה וּבֵין זַֽרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשֽׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵֽב:

אין קשר בין מקרה למקרה זה אך ממקרה זה ניתן להבין את המילה במזמורו של דוד.

ומה למחשבה,

רבבות עם קמו על על דוד ומשכך צריך לחשוב על הדבר בהקשר במובן הזה:

אֱלֹהִים לָנוּ מַחֲסֶה וָעֹז עֶזְרָה בְצָרוֹת נִמְצָא מְאֹד: עַל כֵּן לֹא נִירָא בְּהָמִיר אָרֶץ וּבְמוֹט הָרִים בְּלֵב יַמִּים: תהלים.

מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה: סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו: תהלים.