**

תראה,

שלא כרובכם אני יש לי ריב עם שלמה, אני מאוד כועסת על שלמה שככה הלך בדרכים לא לו ולא לנו.

ואני ככה רבה איתו שנים.

וככה אתה יודע, אחרי שאבא שלו הכין לו ארץ בלי שטן בלי פגע רע (ב), נקי, יתמו חטאים מן הארץ.

ברכי נפשי את אדני.

ושלום.

היה לשלמה המלך- שלום מסביב.

ועשה עסקים עם חירם שהביא לו את העיצים מלבנון ושלמה הביא לו שמן כתית.

וככה בנה בית מקדש.

הללו-יה.

לעולם.

גם מלכת שבא באה.

ודווקא היא בסדר.

גם בת פרעה היתה בסדר.

נבנה לה אולם כאולמו של שלמה.

זה אומר שהיא היתה מהנשים המותרות לו.

היתה אשה טובה גם בעתו של משה.

היא נתנה לו שם עברי.

היא דאגה שיינק מחלב עברי.

(לא של פרה, פרה לא מדברת, אין דבר כזה פרה עברית כך שאין הבדל בין פרה לפרה ביחס למיקומה. פרה לא אוכלת בשר. היא אוכלת מהצומח. כשר, גם בארץ גם בפולין.

רכבת עד ארופה, יכול להוזיל את ההובלה.

כבר נמצא ת'דרך להגיע לשם).

בשורה התחתונה,

שלמה שבתחילת דרכו שאל לב שומע ומבין לשפוט את העם הזה.

על שלא שאל נפש אויבו קיבל רוח חכמה שכמותה לא היתה לפניו ונאמר לו שלא תהיה כזאת,

אחריו.

האדם הזה שביקש לב הוא אדם שהוטה ליבו, הוא לקח נשים שאסור לקחת כמותן.

וחרב הבית.

ואני כועסת על שלמה.

שאני קוראת בספר מלכים אני קוראת מתוך מקום שכועס על שלמה.

וחשבתי על כך.

סליחות.

בתורתינו, בהרבה מתורתינו, מסופר על חטאי אבותינו.

וזה קודש לנו.

גם דברי שלמה קודש לנו.

**

וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו: קהלת.

בְּמַעֲשָׂיו
חֶלְקוֹ

וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל (היא) הוּא בְעֵינָי: עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם: תהלים.

וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת

וָאֲחַשְּׁבָה
זֹאת עָמָל

כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו:

יְבִיאֶנּוּ
לִרְאוֹת

אַחֲרָיו:

עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל

אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: בראשית.

עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

**