ספר מלכים- פרשת הבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.

פרשת- הַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה.

וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה לְצֵ֣את בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ–מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּ֥בֶן הַבַּ֖יִת לַיהוָֽה:  וְהַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשִּֽׁים–אַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ וְעֶשְׂרִ֤ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתֽוֹ:  וְהָאוּלָ֗ם עַל–פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת עֶשְׂרִ֣ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ עַל–פְּנֵ֖י רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ עַל–פְּנֵ֥י הַבָּֽיִת:  וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים:  וַיִּבֶן֩ עַל–קִ֨יר הַבַּ֤יִת (יצוע) יָצִ֙יעַ֙ סָבִ֔יב אֶת–קִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב לַֽהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת סָבִֽיב:  (היצוע) הַיָּצִ֨יעַ הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רָחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ שֵׁ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רָחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ ח֔וּצָה לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִֽירוֹת–הַבָּֽיִת:  וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן–שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל–כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא–נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ:  פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה אֶל–כֶּ֥תֶף הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית וּבְלוּלִּ֗ים יַֽעֲלוּ֙ עַל–הַתִּ֣יכֹנָ֔ה וּמִן–הַתִּֽיכֹנָ֖ה אֶל–הַשְּׁלִשִֽׁים:  וַיִּ֥בֶן אֶת–הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶת–הַבַּ֙יִת֙ גֵּבִ֔ים וּשְׂדֵרֹ֖ת בָּאֲרָזִֽים:  וַיִּ֤בֶן אֶת-(היצוע) הַיָּצִ֙יעַ֙ עַל–כָּל–הַבַּ֔יִת חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֽוֹמָת֑וֹ וַיֶּאֱחֹ֥ז אֶת–הַבַּ֖יִת בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִֽים:  וַֽיְהִי֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה אֶל–שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר:  הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר–אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִם–תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת–מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶת–כָּל–מִצְוֹתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת–דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל–דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ:  וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת–עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:  וַיִּ֧בֶן שְׁלֹמֹ֛ה אֶת–הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּֽהוּ:  וַיִּבֶן֩ אֶת–קִיר֨וֹת הַבַּ֤יִת מִבַּ֙יְתָה֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִקַּרְקַ֤ע הַבַּ֙יִת֙ עַד–קִיר֣וֹת הַסִּפֻּ֔ן צִפָּ֥ה עֵ֖ץ מִבָּ֑יִת וַיְצַ֛ף אֶת–קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת בְּצַלְע֥וֹת בְּרוֹשִֽׁים:  וַיִּבֶן֩ אֶת–עֶשְׂרִ֨ים אַמָּ֜ה (מירכותי) מִֽיַּרְכְּתֵ֤י הַבַּ֙יִת֙ בְּצַלְע֣וֹת אֲרָזִ֔ים מִן–הַקַּרְקַ֖ע עַד–הַקִּיר֑וֹת וַיִּ֤בֶן לוֹ֙ מִבַּ֣יִת לִדְבִ֔יר לְקֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים:  וְאַרְבָּעִ֥ים בָּאַמָּ֖ה הָיָ֣ה הַבָּ֑יִת ה֖וּא הַהֵיכָ֥ל לִפְנָֽי:  וְאֶ֤רֶז אֶל–הַבַּ֙יִת֙ פְּנִ֔ימָה מִקְלַ֣עַת פְּקָעִ֔ים וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים הַכֹּ֣ל אֶ֔רֶז אֵ֥ין אֶ֖בֶן נִרְאָֽה:  וּדְבִ֧יר בְּתוֹךְ–הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה הֵכִ֑ין לְתִתֵּ֣ן שָׁ֔ם אֶת–אֲר֖וֹן בְּרִ֥ית יְהוָֽה:  וְלִפְנֵ֣י הַדְּבִ֡יר עֶשְׂרִים֩ אַמָּ֨ה אֹ֜רֶךְ וְעֶשְׂרִ֧ים אַמָּ֣ה רֹ֗חַב וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ קֽוֹמָת֔וֹ וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְצַ֥ף מִזְבֵּ֖חַ אָֽרֶז:  וַיְצַ֨ף שְׁלֹמֹ֧ה אֶת–הַבַּ֛יִת מִפְּנִ֖ימָה זָהָ֣ב סָג֑וּר וַיְעַבֵּ֞ר (ברתיקות) בְּרַתּוּק֤וֹת זָהָב֙ לִפְנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וַיְצַפֵּ֖הוּ זָהָֽב:  וְאֶת–כָּל–הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב עַד–תֹּ֣ם כָּל–הַבָּ֑יִת וְכָל–הַמִּזְבֵּ֥חַ אֲֽשֶׁר–לַדְּבִ֖יר צִפָּ֥ה זָהָֽב:  וַיַּ֣עַשׂ בַּדְּבִ֔יר שְׁנֵ֥י כְרוּבִ֖ים עֲצֵי–שָׁ֑מֶן עֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ:  וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת כְּנַ֤ף הַכְּרוּב֙ הָֽאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת כְּנַ֥ף הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑ית עֶ֣שֶׂר אַמּ֔וֹת מִקְצ֥וֹת כְּנָפָ֖יו וְעַד–קְצ֥וֹת כְּנָפָֽיו:  וְעֶ֙שֶׂר֙ בָּֽאַמָּ֔ה הַכְּר֖וּב הַשֵּׁנִ֑י מִדָּ֥ה אַחַ֛ת וְקֶ֥צֶב אֶחָ֖ד לִשְׁנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים:  קוֹמַת֙ הַכְּר֣וּב הָֽאֶחָ֔ד עֶ֖שֶׂר בָּֽאַמָּ֑ה וְכֵ֖ן הַכְּר֥וּב הַשֵּׁנִֽי:  וַיִּתֵּ֨ן אֶת–הַכְּרוּבִ֜ים בְּת֣וֹךְ | הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֗י וַֽיִּפְרְשׂוּ֮ אֶת–כַּנְפֵ֣י הַכְּרֻבִים֒ וַתִּגַּ֤ע כְּנַף–הָֽאֶחָד֙ בַּקִּ֔יר וּכְנַף֙ הַכְּר֣וּב הַשֵּׁנִ֔י נֹגַ֖עַת בַּקִּ֣יר הַשֵּׁנִ֑י וְכַנְפֵיהֶם֙ אֶל–תּ֣וֹךְ הַבַּ֔יִת נֹגְעֹ֖ת כָּנָ֥ף אֶל–כָּנָֽף:  וַיְצַ֥ף אֶת–הַכְּרוּבִ֖ים זָהָֽב:  וְאֵת֩ כָּל–קִיר֨וֹת הַבַּ֜יִת מֵסַ֣ב | קָלַ֗ע פִּתּוּחֵי֙ מִקְלְעוֹת֙ כְּרוּבִ֣ים וְתִֽמֹרֹ֔ת וּפְטוּרֵ֖י צִצִּ֑ים מִלִּפְנִ֖ים וְלַחִיצֽוֹן:  וְאֶת–קַרְקַ֥ע הַבַּ֖יִת צִפָּ֣ה זָהָ֑ב לִפְנִ֖ימָה וְלַחִיצֽוֹן:  וְאֵת֙ פֶּ֣תַח הַדְּבִ֔יר עָשָׂ֖ה דַּלְת֣וֹת עֲצֵי–שָׁ֑מֶן הָאַ֥יִל מְזוּז֖וֹת חֲמִשִֽׁית:  וּשְׁתֵּי֮ דַּלְת֣וֹת עֲצֵי–שֶׁמֶן֒ וְקָלַ֣ע עֲ֠לֵיהֶם מִקְלְע֨וֹת כְּרוּבִ֧ים וְתִמֹר֛וֹת וּפְטוּרֵ֥י צִצִּ֖ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֑ב וַיָּ֛רֶד עַל–הַכְּרוּבִ֥ים וְעַל–הַתִּֽמֹר֖וֹת אֶת–הַזָּהָֽב:  וְכֵ֥ן עָשָׂ֛ה לְפֶ֥תַח הַֽהֵיכָ֖ל מְזוּז֣וֹת עֲצֵי–שָׁ֑מֶן מֵאֵ֖ת רְבִעִֽית:  וּשְׁתֵּ֥י דַלְת֖וֹת עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים שְׁנֵ֨י צְלָעִ֜ים הַדֶּ֤לֶת הָֽאַחַת֙ גְּלִילִ֔ים וּשְׁנֵ֧י קְלָעִ֛ים הַדֶּ֥לֶת הַשֵּׁנִ֖ית גְּלִילִֽים: וְקָלַ֤ע כְּרוּבִים֙ וְתִ֣מֹר֔וֹת וּפְטֻרֵ֖י צִצִּ֑ים וְצִפָּ֣ה זָהָ֔ב מְיֻשָּׁ֖ר עַל–הַמְּחֻקֶּֽה:  וַיִּ֙בֶן֙ אֶת–הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית שְׁלֹשָׁ֖ה טוּרֵ֣י גָזִ֑ית וְט֖וּר כְּרֻתֹ֥ת אֲרָזִֽים:  בַּשָּׁנָה֙ הָֽרְבִיעִ֔ית יֻסַּ֖ד בֵּ֣ית יְהוָ֑ה בְּיֶ֖רַח זִֽו:  וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י כָּלָ֣ה הַבַּ֔יִת לְכָל–דְּבָרָ֖יו וּלְכָל-(משפטו) מִשְׁפָּטָ֑יו וַיִּבְנֵ֖הוּ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים:

בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י

החודש השני הוא לא אייר (לאחר חודש האביב, הראשון על פי התורה) ולא חשוון (על פי חודש ראשון , חודש תשרי על פי בבל),החודש השני הוא חודש זו (זיו).

וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י

החודש השמיני הוא לא חשוון (על פי דבר תורה- חודש ראשון חודש האביב ) ולא החודש  שקראו לו אייר (על פי בבל חודש תשרי שהבבלים מחשיבים כראשון -תשרי). החודש השמיני הוא ירח בול.

וַֽיְהִי֙ דְּבַר–יְהוָ֔ה אֶל–שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר:  הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר–אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אִם–תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת–מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶׂ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶת–כָּל–מִצְוֹתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת–דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל–דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ:  וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת–עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל: פרשת- הַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה.

למלך שלמה נאמר

אִם–תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת–מִשְׁפָּטַ֣י

אז

וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת–עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל:

המלך שלמה היה מלך נבחר במשמעות שהעםם בקש מלך ככל הגויים כך שלמעשי המלך יש השפעה על הרוח המושלת בעם.

כי העם בחר במלך.

מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל.

וַיֹּאמֶר יְהוָה לִשְׁלֹמֹה יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה: מלכים.

וַיָּקֶם יְהוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם: מלכים.

וַיְהִי שָׂטָן לְיִשְׂרָאֵל כָּל יְמֵי שְׁלֹמֹה וְאֶת הָרָעָה אֲשֶׁר הֲדָד וַיָּקָץ בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ עַל אֲרָם: מלכים.

מתוך המקום הזה תחשבו מה ביבי עשה לכם ששם שר משפטים השוכב את זכר משכבי אשה:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא: וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ וְאִשָּׁה לֹא תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: וַתִּטְמָא הָאָרֶץ וָאֶפְקֹד עֲוֹנָהּ עָלֶיהָ וַתָּקִא הָאָרֶץ אֶת ישְׁבֶיהָ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם: כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ: וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם: ויקרא.

 וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן–שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל–כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא–נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ: פרשת- הַבַּ֗יִת אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהוָ֔ה.

כָּל–כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא–נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ:

כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל: לִהְיוֹת עֵינֶיךָ פְתֻחוֹת אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תְּחִנַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֲלֵיהֶם בְּכֹל קָרְאָם אֵלֶיךָ: כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם אֲדֹנָי יְהוִה: מלכים.

כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם מִתּוֹךְ כּוּר הַבַּרְזֶל:

אֶֽבֶן–שְׁלֵמָ֥ה

לא נעשתה פעולת עיצוב על האבן. הסתת לא עיצב את האבן.

וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י שְׁקֻפִ֥ים אֲטֻמִֽים:

ניתן ללמוד שבימי קדם בעת ההיא היתה להם טכנולוגיא לייצר חלונות שקופים וגם חומרי איטום.

בהשכלת האדם בעת הזאת ניתן הבין שעם ישראל לא הרים את האבנים הגדולות על גבו ראש הפירמידה. ברור שהיה להם כלי הרמה של אבנים כבדות מאוד גם לגובה קצה הפירמידה. בדיוק כמו המנוף שאנו רואים באתרי בניא בעת הזאת בישראל.

(אני מאוד מקפידה בעניין השפה, קשה לי מאוד שעברתו מילים משפות זרות תוך הוספת הסיומת יה למילים אלה.

כתוב בתורתנו  שאם בורא עולם לא יבנה בית שווא עמלו הבונים בו.

לנוכח קיום התועבות בישראל בעת הזאת, אותן תועבות שהקיאו את העמים מהארץ הזאת לפני שבורא עולם הוליך אותנו לקוממיות בה, אני טוענת שהבונים בארץ הזאת בונים שווא בה.

אני טוענת שהרועים את ישראל בעת הזאת מהנדסים את התועבות בעת הזאת כדי שחזרתו של ישראל לארצו תהיה לשווא וזאת פולסא דינורא על העם במשמעות שהם שמים את ישראל בעת הזאת בצד הלא טוב בסיפור שמקיים את החטאת ישראל בדין גרוש מהארץ הזאת וזאת הפלת ישראל בנפילה רוחנית.

בטח תשאל למה לבונים בארץ הזאת  לבנות לשווא. ברור לי ולך שלאחר שאקירוב בנה בנין דירות ולאחר שמכר את הדירות ודפק בוחטות מהבנין שהוא בנה, אין לו בעיא שהבנין יחרב.

אני טוענת שגן העצמאות הוא מבנה בנוי מהונדס מראש שחזרתו של ישראל לא תהיה חזרת קוממיות לישראל, לכן גן העצמאות על קיום תועבותיו שתועבות אלה הן תועבות שמקיימות דין גרוש ישראל מהארץ הזאת לכן הם קוראים לחזרתו של ישראל לארץ הזאת עצמאות ולא קוממיות. מביני עניין יודעים שגן העצמאות הוא משל לפתרון הסופי שמבקשים עוכרי וצוררי ישראל שהגיעו לעמדת הנהגה בישראל).

אני טוענת ששימת שר משפטים פושע תועבה מושל בישראל הוא מעשה מלחמה בבורא עולם. מרד וקריאת תיגר. המנהיגים בישראל הכריזו מלחמה בבורא עולם כשמינו שר  משפטים פושע תועבה בישראל.

וּבַשָּׁנָה֩ הָאַחַ֨ת עֶשְׂרֵ֜ה בְּיֶ֣רַח בּ֗וּל ה֚וּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁמִינִ֔י כָּלָ֣ה הַבַּ֔יִת לְכָל–דְּבָרָ֖יו וּלְכָל-(משפטו) מִשְׁפָּטָ֑יו וַיִּבְנֵ֖הוּ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: 

וּלְכָל-(משפטו) מִשְׁפָּטָ֑יו