דוח השוואת התפלגות שכר (2025 מול 2024 לפי הספורות הנוצריות)
ניתוח נומינלי וריאלי לפי קבוצות של 5% מכלל העובדים (וינטילים) – ינואר-אוקטובר:
תאריך הדוח: נובמבר 2025 תקופה נסקרת: ממוצע חודשי ינואר-אוקטובר, השוואה לשנה קודמת.
1. תקציר ממצאים והשוואה:
דוח זה משווה את נתוני השכר הממוצע לתקופה ינואר-אוקטובר בשנים 2025 ו-2024, ומציג את השינוי הנומינלי והריאלי בכל וינטיל.
-
שכר ממוצע נומינלי (2025): כ-13,600 ₪.
-
שכר ממוצע נומינלי (2024): כ-13,300 ₪ (אומדן).
-
שכר ממוצע ריאלי (2024, בבסיס 2023): כ-12,975 ₪.
-
שכר ממוצע ריאלי (2025, בבסיס 2024): כ-13,230 ₪.
-
שינוי נומינלי ממוצע כללי: כ-2.25%+.
-
אינפלציה ממוצעת לתקופה (2024-2025): 2.8%.
-
הממצא הבולט: רוב קבוצות השכר חוו שחיקה ריאלית.
2. נתוני יסוד והנחות עבודה
-
הנחת 2024: השכר הממוצע לתקופה ינואר-אוקטובר 2024 חושב על בסיס אומדן של 13,300 ₪ (נומינלי).
-
שכר ריאלי 2024: מחושב על ידי ניכוי אינפלציה משוערת של 2.5% לתקופת ינואר-אוקטובר 2024 (ביחס למחירי 2023).
-
שכר ריאלי 2025: מנוכה לפי אינפלציה ממוצעת של 2.8% ביחס למחירי 2024.
-
חישוב פער ריאלי: הפער הריאלי הוא השינוי הנומינלי, מנוכה ב-2.8% אינפלציא.
3. טבלת השוואת התפלגות שכר נומינלית וריאלית (ינואר-אוקטובר):
| קבוצה (וינטיל) | אחוזון | שכר נומינלי 2024 (₪) | שכר ריאלי 2024 (₪)*** | שכר נומינלי 2025 (₪) | שכר ריאלי 2025 (₪)* | פער נומינלי (%+) | פער ריאלי (%+/-)** |
קבוצה 1 |
0% – 5% |
2,216 |
2,162 |
2,300 |
2,237 |
+3.8% |
+1.0% |
קבוצה 2 |
5% – 10% |
3,989 |
3,892 |
4,100 |
3,988 |
+2.8% |
+0.0% |
קבוצה 3 |
10% – 15% |
4,825 |
4,707 |
5,050 |
4,912 |
+4.7% |
+1.9% |
קבוצה 4 |
15% – 20% |
5,614 |
5,477 |
5,900 |
5,739 |
+5.1% |
+2.3% |
קבוצה 5 |
20% – 25% |
6,155 |
6,005 |
6,400 |
6,225 |
+4.0% |
+1.2% |
קבוצה 6 |
25% – 30% |
6,846 |
6,679 |
7,000 |
6,809 |
+2.3% |
-0.5% |
קבוצה 7 |
30% – 35% |
7,433 |
7,252 |
7,650 |
7,441 |
+2.9% |
+0.1% |
קבוצה 8 |
35% – 40% |
8,218 |
8,018 |
8,350 |
8,122 |
+1.6% |
-1.2% |
קבוצה 9 |
40% – 45% |
8,815 |
8,599 |
9,000 |
8,754 |
+2.1% |
-0.7% |
קבוצה 10 |
45% – 50% |
9,697 |
9,461 |
9,750 |
9,484 |
+0.6% |
-2.2% |
קבוצה 11 |
50% – 55% |
10,538 |
10,281 |
10,600 |
10,311 |
+0.6% |
-2.2% |
קבוצה 12 |
55% – 60% |
11,515 |
11,234 |
11,650 |
11,332 |
+1.2% |
-1.6% |
קבוצה 13 |
60% – 65% |
12,703 |
12,393 |
12,850 |
12,500 |
+1.2% |
-1.6% |
קבוצה 14 |
65% – 70% |
14,468 |
14,115 |
14,550 |
14,153 |
+0.6% |
-2.2% |
קבוצה 15 |
70% – 75% |
16,145 |
15,751 |
16,400 |
15,953 |
+1.6% |
-1.2% |
קבוצה 16 |
75% – 80% |
18,499 |
18,048 |
18,750 |
18,239 |
+1.4% |
-1.4% |
קבוצה 17 |
80% – 85% |
21,757 |
21,226 |
22,300 |
21,692 |
+2.5% |
-0.3% |
קבוצה 18 |
85% – 90% |
26,482 |
25,836 |
26,900 |
26,167 |
+1.6% |
-1.2% |
קבוצה 19 |
90% – 95% |
33,964 |
33,136 |
34,600 |
33,657 |
+1.9% |
-0.9% |
קבוצה 20 |
95% – 100% |
58,154+ |
56,736+ |
58,900+ |
57,295+ |
+1.3% |
-1.5% |
** השכר הריאלי של 2025 מחושב בניכוי אינפלציה ממוצעת של 2.8% ביחס לשכר הנומינלי של 2024. ** הפער הריאלי הוא ההפרש בין השינוי הנומינלי ל-2.8% אינפלציה. *** השכר הריאלי של 2024 מחושב בניכוי אינפלציה משוערת של 2.5% לתקופה (ביחס למחירי 2023).
4. תובנות מהשוואה בין-שנתית (בדגש ריאלי)
א. מרוויחי שכר המינימום – הגידול הריאלי היחיד המשמעותי (וינטילים 3-5)
קבוצות השכר הנמוכות (וינטילים 3-5, עם שכר ממוצע של כ-5,000 ₪ עד 6,400 ₪) הן היחידות שנהנו מגידול ריאלי ניכר (בין 1.2% ל-2.3%). גידול זה נובע ישירות מעדכון שכר המינימום באפריל 2025, אשר עקף משמעותית את קצב האינפלציה.
ב. קיפאון ושחיקה של מעמד הביניים והשכר החציוני (וינטילים 8-16)
השחיקה הריאלית הקשה ביותר מתרחשת בטווח השכר שבין כ-8,350 ₪ לכ-18,750 ₪.
-
שיא השחיקה (מעמד ביניים): וינטילים 10, 11 ו-14 (טווח שכר ממוצע של 9,750 ₪ עד 14,550 ₪) חוו ירידה ריאלית של -2.2%. זאת משום ששכרם עלה נומינלית ב-0.6% בלבד, אל מול אינפלציה של 2.8%. קבוצות אלו הן הליבה של מעמד הביניים שאינו נהנה מתוספות שכר משמעותיות.
-
השכר החציוני (וינטיל 11, סביב 10,600 ₪) גדל נומינלית ב-0.6% בלבד, ולכן חווה שחיקה ריאלית של 2.2%.
-
השכר הממוצע הכללי (13,600 ₪) גדל נומינלית בכ-2.25%, מה שמעמיד אותו בשחיקה ריאלית של כ-0.55%.
ג. העשירונים העליונים (וינטילים 17-20)
קבוצות השכר הגבוהות (מעל 22,300 ₪) הצליחו לשמר את כוח הקנייה שלהן יחסית לקבוצות הביניים, אך עדיין חוו ירידה ריאלית מתונה (בין -0.3% ל–1.5%). מכיוון שעלייה ריאלית נרשמה רק עד וינטיל 7, ניתן לומר שבמהלך התקופה שוק העבודה הישראלי התאפיין בצמיחה ריאלית שלילית עבור 65% מהעובדים.
5. סיכום
הנתונים הריאליים חושפים תמונה מורכבת: בעוד שעדכון שכר המינימום הצליח להגן ולשפר במעט את כוח הקנייה של קבוצות השכר הנמוכות, מעמד הביניים בישראל ספג את הפגיעה הריאלית הקשה ביותר, עם שחיקה של כ-2.2% בלב טבלת השכר.
6. שחיקת שכר: אובדן / רווח שנתי ומצטבר לכיסו של העובד הבודד (₪)
נתונים חודשיים ושנתיים (₪) לפי קבוצת שכר (וינטיל) – בהנחת אינפלציה 2.8%
תקציר:
-
שחיקה (חיובי): כמה כסף נגרע מכיס העובד כדי לשמור על כוח הקנייה של 2024.
-
רווח ריאלי (שלילי): השכר הנומינלי עלה מהר יותר מהאינפלציה.
קבוצה (וינטיל) |
שכר נומינלי ממוצע 2025 (₪) |
שחיקה / רווח חודשי למשרה (₪) |
שחיקה / רווח שנתי למשרה (₪) (x12) |
משמעות (אובדן / רווח) |
|---|---|---|---|---|
קבוצה 1 |
2,300 |
-22 |
-264 |
רווח ריאלי (השכר עלה מהר יותר מהאינפלציה) |
קבוצה 2 |
4,100 |
1 |
12 |
שוויון כוח קנייה (שחיקה זניחה) |
קבוצה 3 |
5,050 |
-90 |
-1,080 |
רווח ריאלי ניכר |
קבוצה 4 |
5,900 |
-129 |
-1,548 |
רווח ריאלי משמעותי |
קבוצה 5 |
6,400 |
-73 |
-876 |
רווח ריאלי |
קבוצה 6 |
7,000 |
38 |
456 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 7 |
7,650 |
-9 |
-108 |
רווח ריאלי מינורי |
קבוצה 8 |
8,350 |
98 |
1,176 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 9 |
9,000 |
62 |
744 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 10 |
9,750 |
218 |
2,616 |
אובדן כוח קנייה משמעותי |
קבוצה 11 |
10,600 |
233 |
2,796 |
אובדן כוח קנייה משמעותי (חציון) |
קבוצה 12 |
11,650 |
187 |
2,244 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 13 |
12,850 |
208 |
2,496 |
אובדן כוח קנייה משמעותי |
קבוצה 14 |
14,550 |
323 |
3,876 |
אובדן כוח קנייה חמור (שכר ממוצע) |
קבוצה 15 |
16,400 |
200 |
2,400 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 16 |
18,750 |
266 |
3,192 |
אובדן כוח קנייה |
קבוצה 17 |
22,300 |
66 |
792 |
אובדן כוח קנייה מועט |
קבוצה 18 |
26,900 |
324 |
3,888 |
אובדן כוח קנייה חמור |
קבוצה 19 |
34,600 |
313 |
3,756 |
אובדן כוח קנייה חמור |
קבוצה 20 |
58,900+ |
878+ |
10,536+ |
אובדן כוח קנייה קיצוני |
מסקנות עיקריות (השחיקה בכיס הפרטי – סיכום שנתי)
-
סה"כ למשק (אובדן כוח קנייה שנתי): השחיקה המצטברת בכוח הקנייה, הפרוסה על פני כל 4 מיליון משרות שכיר, מסתכמת בכ-7.42 מיליארד ₪ בשנה. סכום זה מייצג את הפער הכולל הדרוש לעובדים כדי לשמר את רמת החיים הריאלית של 2024.
-
הנפגעים הקשים ביותר (₪ – בראייה שנתית):
-
וינטיל 20 (הקצה העליון): אובדן של מעל 10,536 ₪ בשנה למשרת שכיר, שנגרעים מכוח הקנייה.
-
וינטיל 14 (סביבת השכר הממוצע): עובדים אלו הפסידו כמעט 3,876 ₪ בשנה.
-
וינטילים 10-13 (ליבת מעמד הביניים): הפסד שנתי של 2,244 ₪ עד 2,796 ₪ למשרה.
-
-
מרוויחי שכר המינימום: העובדים בקבוצה 4 (סביבת שכר מינימום) הרוויחו ריאלית כ-1,548 ₪ בשנה. זהו הגידול הריאלי הגדול ביותר בכיס הפרטי מכל קבוצה.
דוח מאקרו-כלכלי מקיף: שחיקת השכר הריאלי והשלכותיה על המשק (2025)
7) דוח השוואת שכר מבנית (2025): עובדים ישראלים מול עובדים זרים רשומים (מודל מעודכן)
ניתוח פערים לפי קבוצות שכר (וינטילים) – ינואר-אוקטובר
תאריך הדוח: נובמבר 2025 מקור הנתונים: אומדנים על בסיס נתוני הלמ"ס הכלליים והתפלגות תעסוקת עובדים זרים. הנחת יסוד לצורך המודל: העובדים הזרים הרשומים מהווים כ-3.66% מסך משרות השכיר, בהתבסס על נתון מדויק של 146,508.
1. תקציר ממצאים והנחות יסוד
דוח זה משווה את טווח השכר החודשי הממוצע של עובדים אזרחי ישראל אל מול עובדים זרים רשומים, כדי להדגים את הפערים המבניים והשפעתם על סטטיסטיקת השכר הכללית במשק.
-
ממוצע שכר כולל במשק (לצורך השוואה): 13,600 ₪.
-
אומדן שכר ממוצע – אזרחי ישראל: כ-14,800 ₪.
-
אומדן שכר ממוצע – עובדים זרים רשומים (ברוטו): כ-7,500 ₪.
-
סה"כ משרות שכיר במשק: 4,000,000 משרות.
-
סה"כ עובדים זרים רשומים (3.66% אומדן מודל): 146,508 משרות (נתון יסוד לצורך המודל).
-
סה"כ אזרחי ישראל (96.34%): 3,853,492 משרות.
-
הערת שוליים חשובה: נתון זה אינו כולל כ-27,702 עובדים זרים בלתי חוקיים, אשר אינם נספרים בסטטיסטיקות השכר הרשמיות, אך משפיעים על שוק העבודה הכללי.
-
הממצא הבולט: העובדים הזרים הרשומים מרוכזים ב-50% התחתונים של טבלת השכר, ובמדרגות השכר הנמוכות הפערים נוגעים לכמעט פי שניים.
2. טבלת השוואת שכר ממוצע: ישראלים מול זרים רשומים (₪, נומינלי) והתפלגות משרות:
קבוצה (וינטיל – 5% מהאוכלוסייה) |
מספר משרות משוער |
עובדים זרים רשומים (אומדן) |
אזרחי ישראל (אומדן) |
שכר ממוצע אזרחי ישראל (₪) |
שכר ברוטו לעובד זר רשום (₪) |
עלות שכר כוללת לקבלן (אומדן) (₪)* |
סטטוס עלות למעסיק |
קבוצה 1 |
200,000 |
26,371 |
173,629 |
2,450 |
1,100 |
1,375 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 2 |
200,000 |
29,302 |
170,698 |
4,300 |
2,500 |
3,125 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 3 |
200,000 |
21,976 |
178,024 |
5,300 |
4,150 |
5,188 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 4 |
200,000 |
14,651 |
185,349 |
6,200 |
5,700 |
7,125 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 5 |
200,000 |
11,721 |
188,279 |
6,750 |
6,300 |
7,875 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 6 |
200,000 |
10,256 |
189,744 |
7,400 |
6,500 |
8,125 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 7 |
200,000 |
7,325 |
192,675 |
8,000 |
7,200 |
9,000 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 8 |
200,000 |
5,860 |
194,140 |
8,750 |
7,800 |
9,750 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 9 |
200,000 |
4,395 |
195,605 |
9,400 |
8,400 |
10,500 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 10 |
200,000 |
2,930 |
197,070 |
10,250 |
9,100 |
11,375 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 11 |
200,000 |
1,465 |
198,535 |
11,200 |
10,000 |
12,500 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 12 |
200,000 |
1,465 |
198,535 |
12,400 |
11,000 |
13,750 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 13 |
200,000 |
1,465 |
198,535 |
13,600 |
12,000 |
15,000 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 14 |
200,000 |
1,465 |
198,535 |
15,500 |
13,500 |
16,875 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 15 |
200,000 |
733 |
199,267 |
17,500 |
14,500 |
18,125 |
האזרח זול יותר (+)* |
קבוצה 16 |
200,000 |
733 |
199,267 |
20,000 |
16,000 |
20,000 |
שוויון (0) |
קבוצה 17 |
200,000 |
733 |
199,267 |
24,000 |
18,000 |
22,500 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 18 |
200,000 |
733 |
199,267 |
29,000 |
20,000 |
25,000 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 19 |
200,000 |
733 |
199,267 |
37,000 |
25,000 |
31,250 |
האזרח יקר יותר (-) |
קבוצה 20 |
200,000 |
732 |
199,268 |
62,000+ |
35,000+ |
43,750+ |
האזרח יקר יותר (-) |
סה"כ משרות |
4,000,000 |
146,508 |
3,853,492 |
** העמודה "עלות שכר כוללת לקבלן" מחשבת את השכר ברוטו לעובד זר * 1.25. *** הבהרה ל"סטטוס עלות למעסיק": ההערה מתייחסת לעלות העסקת האזרח ביחס לעלות הקבלן (שכר זר + עמלות). פער שלילי (-) בעמודת הפער משמעותו שהאזרח זול יותר למעסיק הסופי.
3. ניתוח הפערים וההתפלגות
א. ריכוז העובדים הזרים הרשומים בשכר הנמוך והפער הנסתר
הטבלה מציגה את העובד הממוצע בכל וינטיל. יש לזכור כי רובם המכריע של העובדים הזרים הרשומים נופלים ב-50% התחתונים של ההתפלגות.
-
גודל הקבוצות (הבהרה מתודולוגית): כל אחת מ-20 קבוצות השכר מייצגת כ-200,000 משרות שכיר במשק הישראלי. מה שמשתנה הוא התמהיל הפנימי בין אזרחי ישראל לעובדים זרים רשומים בתוך אותן 200,000 משרות.
-
ריכוז העובדים הזרים הרשומים: כ-92% מהעובדים הזרים הרשומים (כ-135,000 מתוך 146,508) מרוכזים ב-10 הקבוצות התחתונות, כאשר הקבוצות הקיצוניות 1 ו-2 (שכר עד כ-4,300 ₪) מכילות יחד כ-55,673 עובדים זרים רשומים.
-
הפער הדרמטי בנטל המעסיק (השוואה לעלות קבלן): העמודה המעודכנת של הפער (ישראלי מול עלות קבלן) חושפת תובנה מרכזית:
-
** בקבוצות השכר הנמוכות (1-3) והגבוהות (17-20):** השכר הממוצע של האזרח גבוה יותר מהעלות הכוללת שהמעסיק משלם לקבלן עבור הזר הרשום. לכן, בטווחים אלו האזרח יקר יותר (-) למעסיק הסופי.
-
** בקבוצות 4 עד 15 (הליבה הממוצעת):** עלות העסקת עובד זר רשום דרך קבלן גבוהה יותר מהשכר הממוצע המשולם לאזרח ישראלי באותה מדרגת שכר. עלות הקבלן גבוהה בעד כ-1,400 ₪ (וינטיל 13), ומסומנת כ"האזרח זול יותר (+)***.
-
ב. הפער באחוזים (השוואה לשכר ברוטו של הזר הרשום)
-
הפער הקיצוני בקצה התחתון: בוינטיל 1, השכר של האזרח גבוה ב-122.7% משכר העובד הזר הרשום.
-
התכנסות זמנית: הפער מצטמצם דרמטית לקבוצות סביב שכר המינימום (וינטילים 4-5), שם השכר של האזרח גבוה ב-7.1% עד 8.8% בלבד.
-
גידול מחודש בדרגים הגבוהים: בדרגי הניהול וההייטק (וינטילים 17-20), הפער באחוזים שוב מזנק, ומגיע ל-77.1%+ בוינטיל העליון.