במקרה שלאב אין בנים, לא היה חוק ברור מי יורש אדם שאין לו בנים ויש לו בנות. כדי להבין את משפט האורים והתומים נדבר על התהליך ולא על המקרה עצמו– אחרי המגפה- מטות מסעי.
לימודי שנת שבעים ושתים- עדכון שבעים ושש ושבעים ושבע- בעריכה.
משה ואהרון ומרים שהנהיגו את ישראל מצאת מצרים ועד הירדן לא העלו את העם לארץ, בפרשות האלה יש חילופי הנהגה, אלעזר בן אהרן ויהושע שלא היה בן משה קיבלו פיקוד להנהיג את העם לרשת את הארץ:
לאחר מות אהרן משה ובנו של אהרן אלעזר פקדו את העם שוב, הפיקודים הקודמים היו לפני מקרה קורח ומי המריבה ונעשו ואחרי המגפה על חטא בעל פעור לאחר מכן בורא עולם אצר למשה לעלות להר כשם שעלה אהרן ולא חזר:
ואלה לא אותם פיקודי כפיקודי העם , הפיקודים האלה הם כדבר בורא עולם מי יהיה האיש , כמו משיח, כמו המלכה של מלך את האדם הזה שיקרב לעשות זאת, בוחר בורא עולם.
משפט האורים והתומים הוזכר ביחד עם מקרה בנות המנשה. מקרה בנות מנשה היה מקרה מיוחד. מקרה שלא היה ברור מהחוקה שקיבלנו מה לעשות. מקרה שלאב אין בנים, לא היה חוק ברור מי יורש אדם שאין לו בנים ויש לו בנות כדי להבין את משפט האורים והתומים נדבר על התהליך ולא על המקרה עצמו:
בהמשך בני המנשה הגישו ערר על קביעת השופט בטענה שמה יקרה באם בנות המנשה האלה יתחתנו עם בן שבט אחר ואחוז אביהן יעבור לשבט אחר ויגרע חלק מנחלת המנשה, על אותו הליך הערר התקבל ונקבע שבמקרה הזה, בנות המנשה האלה יהיו מחייבות להתחתן עם בן השבט כדי שלא תיסוב נחלה ממטה למטה.
תחשבו על הדבר מהבחינה שאנחנו מכירים את ההליך הזה של החוק, תיקון לחוק, הגשת ערר לשופט וכו'.
הדרך הזאת הזאת כתהליכי עבודה, מקובלת גם בעת הזאת.
ברור שלא רק החוק שלעצמו גם הדרך לחוקק לתקן חוק נלמדת.
המצווה בתורה בענין החוקה הכתובה היא לא לסור ממנה ימין ושמאל ולא לגרוע ממנה ולא להוסיף עליה.
יש חקיקה חדשה שאמנם לא כתובה בתורה, אך אם החוק החדש לא אסור מבחינת מצוות אל תעשה והיא כנגזרת מחוק תורה ומשכך חקיקה כזאת לא סותרת את המצווה הנ"ל.
למשל חקיקה ערונית שמשעה אחת עשרה בלילה יש לשמור על שקט. החוק הזה לא כתוב בתורה, אך הוא יכול להחשב מחוקות ואהבת לרעך כמוך לכן חקיקה כזאת לא סותרת את המצווה הנ"ל.