פרשת סלע המחלקת:
וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶת–כָּל–הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל–דָּוִ֖ד וְאֶל–אֲנָשָֽׁיו: וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּ֣י עָלָ֔יו שָׁא֖וּל מַחֲרִ֣ישׁ הָרָעָ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל–אֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן הַגִּ֖ישָׁה הָאֵפֽוֹד: וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי–מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶל–קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי: הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽד: וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת–אֲנָשַׁ֖י בְּיַד–שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ: וַיָּקָם֩ דָּוִ֨ד וַאֲנָשָׁ֜יו כְּשֵׁשׁ–מֵא֣וֹת אִ֗ישׁ וַיֵּצְאוּ֙ מִקְּעִלָ֔ה וַיִּֽתְהַלְּכ֖וּ בַּאֲשֶׁ֣ר יִתְהַלָּ֑כוּ וּלְשָׁא֣וּל הֻגַּ֗ד כִּֽי–נִמְלַ֤ט דָּוִד֙ מִקְּעִילָ֔ה וַיֶּחְדַּ֖ל לָצֵֽאת: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וַיְשַׁמַּ֥ע שָׁא֛וּל אֶת–כָּל–הָעָ֖ם לַמִּלְחָמָ֑ה לָרֶ֣דֶת קְעִילָ֔ה לָצ֥וּר אֶל–דָּוִ֖ד וְאֶל–אֲנָשָֽׁיו:
וַיֹּאמֶר֮ דָּוִד֒ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שָׁמֹ֤עַ שָׁמַע֙ עַבְדְּךָ֔ כִּֽי–מְבַקֵּ֥שׁ שָׁא֖וּל לָב֣וֹא אֶל–קְעִילָ֑ה לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי:
לְשַׁחֵ֥ת לָעִ֖יר בַּעֲבוּרִֽי:
הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יֵרֵֽד: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
שאול היה נכון לפגוע בתושבי העיר כדי לתפוש את דוד בדיוק כמו שהוא היה נכון להרוג את אחימלך הכהן ובני משפחתו העזרה שהגיש אחימלך לדוד נחשבה בעיני שאול לבגידה .
(*מתוך המקום הזה צריך שוב לחשוב על ברית דוד ויהונתן בן שאול)
וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד הֲיַסְגִּ֜רוּ בַּעֲלֵ֧י קְעִילָ֛ה אֹתִ֥י וְאֶת–אֲנָשַׁ֖י בְּיַד–שָׁא֑וּל וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יַסְגִּֽירוּ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וזאת למרות שמעט לפני הציל דוד את תושבי קעילה מהפלישתים:
וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת–הַגֳּרָנֽוֹת: וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת קְעִילָֽה: וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי–נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל–מַֽעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים: וַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁאֹ֣ל בַּֽיהוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּֽי אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ: וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ (ואנשו) וַאֲנָשָׁ֨יו קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶת–מִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה:
*
וַיֵּ֨שֶׁב דָּוִ֤ד בַּמִּדְבָּר֙ בַּמְּצָד֔וֹת וַיֵּ֥שֶׁב בָּהָ֖ר בְּמִדְבַּר–זִ֑יף וַיְבַקְשֵׁ֤הוּ שָׁאוּל֙ כָּל–הַיָּמִ֔ים וְלֹֽא–נְתָנ֥וֹ אֱלֹהִ֖ים בְּיָדֽוֹ: וַיַּ֣רְא דָוִ֔ד כִּֽי–יָצָ֥א שָׁא֖וּל לְבַקֵּ֣שׁ אֶת–נַפְשׁ֑וֹ וְדָוִ֥ד בְּמִדְבַּר–זִ֖יף בַּחֹֽרְשָׁה: וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן–שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל–דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת–יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל–תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה–לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם–שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן: וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וזאת אחרי:
וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶת–אֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּן–אֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּל–בֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶל–הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽע–נָ֖א בֶּן–אֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽי: וַיֹּ֤אמֶר (אלו) אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶן–יִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה: וַיַּ֧עַן אֲחִימֶ֛לֶךְ אֶת–הַמֶּ֖לֶךְ וַיֹּאמַ֑ר וּמִ֤י בְכָל–עֲבָדֶ֙יךָ֙ כְּדָוִ֣ד נֶאֱמָ֔ן וַחֲתַ֥ן הַמֶּ֛לֶךְ וְסָ֥ר אֶל–מִשְׁמַעְתֶּ֖ךָ וְנִכְבָּ֥ד בְּבֵיתֶֽךָ: הַיּ֧וֹם הַחִלֹּ֛תִי (לשאול)-לִשְׁאָל–ל֥וֹ בֵאלֹהִ֖ים חָלִ֣ילָה לִּ֑י אַל–יָשֵׂם֩ הַמֶּ֨לֶךְ בְּעַבְדּ֤וֹ דָבָר֙ בְּכָל–בֵּ֣ית אָבִ֔י כִּ֠י לֹֽא–יָדַ֤ע עַבְדְּךָ֙ בְּכָל–זֹ֔את דָּבָ֥ר קָטֹ֖ן א֥וֹ גָדֽוֹל: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָל–בֵּ֥ית אָבִֽיךָ: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֡לֶךְ לָרָצִים֩ הַנִּצָּבִ֨ים עָלָ֜יו סֹ֥בּוּ וְהָמִ֣יתוּ | כֹּהֲנֵ֣י יְהוָ֗ה כִּ֤י גַם–יָדָם֙ עִם–דָּוִ֔ד וְכִ֤י יָֽדְעוּ֙ כִּֽי–בֹרֵ֣חַ ה֔וּא וְלֹ֥א גָל֖וּ אֶת-(אזנו) אָזְנִ֑י וְלֹֽא–אָב֞וּ עַבְדֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ לִשְׁלֹ֣חַ אֶת–יָדָ֔ם לִפְגֹ֖עַ בְּכֹהֲנֵ֥י יְהוָֽה: וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ (לדויג) לְדוֹאֵ֔ג סֹ֣ב אַתָּ֔ה וּפְגַ֖ע בַּכֹּהֲנִ֑ים וַיִּסֹּ֞ב (דויג) דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִ֗י וַיִּפְגַּע–הוּא֙ בַּכֹּ֣הֲנִ֔ים וַיָּ֣מֶת | בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא שְׁמֹנִ֤ים וַחֲמִשָּׁה֙ אִ֔ישׁ נֹשֵׂ֖א אֵפ֥וֹד בָּֽד: וְאֵ֨ת נֹ֤ב עִיר–הַכֹּֽהֲנִים֙ הִכָּ֣ה לְפִי–חֶ֔רֶב מֵאִישׁ֙ וְעַד–אִשָּׁ֔ה מֵעוֹלֵ֖ל וְעַד–יוֹנֵ֑ק וְשׁ֧וֹר וַחֲמ֛וֹר וָשֶׂ֖ה לְפִי–חָֽרֶב: פרשת אביתר.
וַיִּשְׁלַ֣ח הַמֶּ֡לֶךְ לִקְרֹא֩ אֶת–אֲחִימֶ֨לֶךְ בֶּן–אֲחִיט֜וּב הַכֹּהֵ֗ן וְאֵ֨ת כָּל–בֵּ֥ית אָבִ֛יו הַכֹּהֲנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר בְּנֹ֑ב וַיָּבֹ֥אוּ כֻלָּ֖ם אֶל–הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל שְֽׁמַֽע–נָ֖א בֶּן–אֲחִיט֑וּב וַיֹּ֖אמֶר הִנְנִ֥י אֲדֹנִֽי: וַיֹּ֤אמֶר (אלו) אֵלָיו֙ שָׁא֔וּל לָ֚מָּה קְשַׁרְתֶּ֣ם עָלַ֔י אַתָּ֖ה וּבֶן–יִשָׁ֑י בְּתִתְּךָ֙ ל֜וֹ לֶ֣חֶם וְחֶ֗רֶב וְשָׁא֥וֹל לוֹ֙ בֵּֽאלֹהִ֔ים לָק֥וּם אֵלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מ֥וֹת תָּמ֖וּת אֲחִימֶ֑לֶךְ אַתָּ֖ה וְכָל–בֵּ֥ית אָבִֽיךָ:
|
וַיַּגִּ֥דוּ לְדָוִ֖ד לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֤ה פְלִשְׁתִּים֙ נִלְחָמִ֣ים בִּקְעִילָ֔ה וְהֵ֖מָּה שֹׁסִ֥ים אֶת–הַגֳּרָנֽוֹת: וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֵלֵ֣ךְ וְהִכֵּ֔יתִי בַּפְּלִשְׁתִּ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל דָּוִ֗ד לֵ֚ךְ וְהִכִּ֣יתָ בַפְּלִשְׁתִּ֔ים וְהוֹשַׁעְתָּ֖ אֶת קְעִילָֽה: וַיֹּ֨אמְר֜וּ אַנְשֵׁ֤י דָוִד֙ אֵלָ֔יו הִנֵּ֨ה אֲנַ֥חְנוּ פֹ֛ה בִּֽיהוּדָ֖ה יְרֵאִ֑ים וְאַף֙ כִּֽי–נֵלֵ֣ךְ קְעִלָ֔ה אֶל–מַֽעַרְכ֖וֹת פְּלִשְׁתִּֽים: וַיּ֨וֹסֶף ע֤וֹד דָּוִד֙ לִשְׁאֹ֣ל בַּֽיהוָ֔ה וַֽיַּעֲנֵ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיֹּ֗אמֶר ק֚וּם רֵ֣ד קְעִילָ֔ה כִּֽי אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן אֶת פְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ: וַיֵּ֣לֶךְ דָּוִד֩ (ואנשו) וַאֲנָשָׁ֨יו קְעִילָ֜ה וַיִּלָּ֣חֶם בַּפְּלִשְׁתִּ֗ים וַיִּנְהַג֙ אֶת–מִקְנֵיהֶ֔ם וַיַּ֥ךְ בָּהֶ֖ם מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֹּ֣שַׁע דָּוִ֔ד אֵ֖ת יֹשְׁבֵ֥י קְעִילָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
בעת שדוד נרדף על ידי שאול הוא גם נלחם בפלישתים.
וַיֵּ֨לֶךְ שָׁא֜וּל מִצַּ֤ד הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְדָוִ֧ד וַאֲנָשָׁ֛יו מִצַּ֥ד הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וַיְהִ֨י דָוִ֜ד נֶחְפָּ֤ז לָלֶ֙כֶת֙ מִפְּנֵ֣י שָׁא֔וּל וְשָׁא֣וּל וַאֲנָשָׁ֗יו עֹֽטְרִ֛ים אֶל–דָּוִ֥ד וְאֶל–אֲנָשָׁ֖יו לְתָפְשָֽׂם: וּמַלְאָ֣ךְ בָּ֔א אֶל–שָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר מַהֲרָ֣ה וְלֵ֔כָה כִּֽי–פָשְׁט֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים עַל–הָאָֽרֶץ: וַיָּ֣שָׁב שָׁא֗וּל מִרְדֹף֙ אַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיֵּ֖לֶךְ לִקְרַ֣את פְּלִשְׁתִּ֑ים עַל–כֵּ֗ן קָֽרְאוּ֙ לַמָּק֣וֹם הַה֔וּא סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
צריך גם לחשוב שבעת ששאול רדף אחרי דוד, הוא גם נלחם בפלישתים,
|
וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין–גֶּֽדִי: וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁ֣ב שָׁא֔וּל מֵאַחֲרֵ֖י פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּגִּ֤דוּ לוֹ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּמִדְבַּ֖ר עֵ֥ין גֶּֽדִי: וַיִּקַּ֣ח שָׁא֗וּל שְׁלֹ֧שֶׁת אֲלָפִ֛ים אִ֥ישׁ בָּח֖וּר מִכָּל–יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֗לֶךְ לְבַקֵּ֤שׁ אֶת–דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל–פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין–גֶּֽדִי
דָּוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עַל–פְּנֵ֖י צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים:
כפי שידוע לנו, כמו שכתוב בתורה היעלים עודן נמצאות שם. זה מקומן גם בעת הזאת.
בפעם הבאה שאתם בשמורת עין גדי.. בנחל דוד, שתראו יעלים בצורים, תחשבו שהם משך ליעלים עוד מעתו של דוד המלך.. כמוכם.. משך לדוד המלך משבט יהודה שאבותכם גם הם היו בעין גדי בעת ההיא.. כמו האבות של היעלים בצורים בעין גדי בעת הזאת..
אז ברור שמאוד חשוב לשמור עליהן.
מתוך מקום שמבין שאזור הצורים במדבר עין גדי שלהן בטאבו כמו שאומרים…
צוּרֵ֥י הַיְּעֵלִֽים
הַ
האות ה- שמשייכת את הצור ליעלים.
|
וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל לְהָסֵ֣ךְ אֶת–רַגְלָ֑יו וְדָוִד֙ וַאֲנָשָׁ֔יו בְּיַרְכְּתֵ֥י הַמְּעָרָ֖ה יֹשְׁבִֽים: וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁר–אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת-(איביך) אֹֽיִבְךָ֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיִּכְרֹ֛ת אֶת–כְּנַֽף–הַמְּעִ֥יל אֲשֶׁר–לְשָׁא֖וּל בַּלָּֽט: וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי–כֵ֔ן וַיַּ֥ךְ לֵב–דָּוִ֖ד אֹת֑וֹ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֔ת אֶת–כָּנָ֖ף אֲשֶׁ֥ר לְשָׁאֽוּל: וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִם–אֶעֱשֶׂה֩ אֶת–הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי–מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וַיֹּ֨אמֶר לַאֲנָשָׁ֜יו חָלִ֧ילָה לִּ֣י מֵֽיהוָ֗ה אִם–אֶעֱשֶׂה֩ אֶת–הַדָּבָ֨ר הַזֶּ֤ה לַֽאדֹנִי֙ לִמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֔ה לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בּ֑וֹ כִּֽי–מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא:
כִּֽי–מְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה הֽוּא:
אפשר להמשיל את הדבר למצרים, למרות ששאול הרג את הכהנים ולמרות ששאול חטא לבורא עולם, דוד לא הרג את שאול כשהיה באשרותו לעשות זאת יען כי שאול היה משיח בורא עולם.
למרות שהיתה עבדות קשה במצרים למרות שבורא עולם נלחם לנו במצרים לשחרר אותנו מהם יש ציווי כזה:
לֹא–תְתַעֵב מִצְרִי, כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ: דברים.
המצווה הזאת נתנה לישראל בזמן קרוב ליציאת מצרים, משה עוד היה בחיים ורעה את העם.
אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַ֗י אַל־תָּרֵֽעוּ׃ תהלים.
יִשְׁפֹּ֤ט יְהוָה֙ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּנְקָמַ֥נִי יְהוָ֖ה מִמֶּ֑ךָּ וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה–בָּֽךְ: כַּאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה–בָּֽךְ: אַחֲרֵ֨י מִ֤י יָצָא֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֥י מִ֖י אַתָּ֣ה רֹדֵ֑ף אַֽחֲרֵי֙ כֶּ֣לֶב מֵ֔ת אַחֲרֵ֖י פַּרְעֹ֥שׁ אֶחָֽד: וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֙רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת–רִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָ: וַיְהִ֣י | כְּכַלּ֣וֹת דָּוִ֗ד לְדַבֵּ֞ר אֶת–הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֶל–שָׁא֔וּל וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הֲקֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיִּשָּׂ֥א שָׁא֛וּל קֹל֖וֹ וַיֵּֽבְךְּ: וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל–דָּוִ֔ד צַדִּ֥יק אַתָּ֖ה מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י אַתָּה֙ גְּמַלְתַּ֣נִי הַטּוֹבָ֔ה וַאֲנִ֖י גְּמַלְתִּ֥יךָ הָרָעָֽה: וְאַתָּה֙ הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר–עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי: וְכִֽי–יִמְצָ֥א אִישׁ֙ אֶת–אֹ֣יְב֔וֹ וְשִׁלְּח֖וֹ בְּדֶ֣רֶךְ טוֹבָ֑ה וַֽיהוָה֙ יְשַׁלֶּמְךָ֣ טוֹבָ֔ה תַּ֚חַת הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָה לִֽי: וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֙מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל: וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ בַּֽיהוָ֔ה אִם–תַּכְרִ֥ית אֶת–זַרְעִ֖י אַֽחֲרָ֑י וְאִם–תַּשְׁמִ֥יד אֶת–שְׁמִ֖י מִבֵּ֥ית אָבִֽי: וַיִּשָּׁבַ֥ע דָּוִ֖ד לְשָׁא֑וּל וַיֵּ֤לֶךְ שָׁאוּל֙ אֶל–בֵּית֔וֹ וְדָוִד֙ וַֽאֲנָשָׁ֔יו עָל֖וּ עַל–הַמְּצוּדָֽה: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
לאחר מכן הבין שאול וקיבל ש:
וְעַתָּה֙ הִנֵּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י מָלֹ֖ךְ תִּמְל֑וֹךְ וְקָ֙מָה֙ בְּיָ֣דְךָ֔ מַמְלֶ֖כֶת יִשְׂרָאֵֽל:
ועשה ברית עם דוד שלא יפגע במשפחתו לאחר שתסוב מלכות שאול למלכות דוד.
את אותה ברית עשה יהונתן עם דוד.
למעשה המקרה הזה בהמשך יקל על דוד למלוך ממקום שלא יהיו לו מתנגדים או מורדים מבית שאול שברור שהיה להם כח נצבר ויעלה למלוכה דוד משבט יהודה בשלום עם בני עמו משבט בנימין.
וַיָּ֙קָם֙ יְהוֹנָתָ֣ן בֶּן–שָׁא֔וּל וַיֵּ֥לֶךְ אֶל–דָּוִ֖ד חֹ֑רְשָׁה וַיְחַזֵּ֥ק אֶת–יָד֖וֹ בֵּאלֹהִֽים: וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו אַל–תִּירָ֗א כִּ֠י לֹ֤א תִֽמְצָאֲךָ֙ יַ֚ד שָׁא֣וּל אָבִ֔י וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה–לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם–שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן: וַיִּכְרְת֧וּ שְׁנֵיהֶ֛ם בְּרִ֖ית לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּחֹ֔רְשָׁה וִיהוֹנָתָ֖ן הָלַ֥ךְ לְבֵיתֽוֹ: סֶ֖לַע הַֽמַּחְלְקֽוֹת.
וְאַתָּה֙ תִּמְלֹ֣ךְ עַל–יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶה–לְּךָ֣ לְמִשְׁנֶ֑ה וְגַם–שָׁא֥וּל אָבִ֖י יֹדֵ֥עַ כֵּֽן:
|
|