קצרצרים- חודש חמישי.

היה איזה סיפור במצרים בשנות החמישים שישראל הפציצו בקהיר, ותושבי שכונה אחת שהיתה מעורבת ישבו בבית הכנסת כמקלט, והתפללו לבורא עולם, אם זכרוני אינו מטעיני המוסלם ביקשו מהיהודים שיתפללו בשפה שלהם כי בורא עולם שומע לשפת העברים.

זה נראה הזוי שיהודים ומצרים הסתתרו בבית הכנסת מפני הפצצות של מטוסים מישראל.

הזוי הזוי.

אך גם במציאות זאת בעת הזאת **מוסלמים ויהודים נפגעים מטילים של מוסלמים על ישראל. ומתפללים לבורא עולם לצאת חיים מהמתקפה של המוסלמים על ישראל. ברור שבבנק לאומי בבת ים בעת התקפה עובדים ולקוחות מוסלמים (גם אלה שמקבלים קצבה ויש להם פטור מתור) ועובדים ולקוחות יהודים יושבים במקלט ביחד. ומתפללים.

** גם נוצרים וגם דרוזים וגם דרוזים עם אזרחות סורית.

את הסיפור שמעתי מאמא שלי, אני לא זוכרת אם ראתה את זה בסרט או מעדות מימיה במצרים. אני חושבת יותר שהיא ראתה זאת בסרט. לא זוכרת אם זה היה סיפור אמיתי או רק בסרט.

כשמתקרבים ליונים אז לרוב הן בורחות. הן מפחדות בקרבת יתר לאדם.

יש לי אדנית במרפסת שאני שמה אוכל לציפורים, לחם שפג תוקפו, גם פופקורן שכבר לא אכיל לאדם וכו'.

יש לי בד שהוא כמסך ששמתי על המעקה של המרפסת שהוא בגובה של מעט יותר מגובה אדם ממוצע.

כשאני מתקרבת לאדנית כשהמסך פרוש, אז היונים לא בורחות, משהו בהפרדה הזאת לא מטריד את הסנסורים של היונה, גם כשאני מאוד קרובה אליהן, הולכת במרפסת וכו'..

כנראה שיש משהו כחסם רוחני במסך הדק הזה.