מזמור שנים וחמישים.

לַמְנַצֵּ֗חַ מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד:

בְּב֤וֹא | דּוֹאֵ֣ג הָאֲדֹמִי֮ וַיַּגֵּ֪ד לְשָׁ֫א֥וּל וַיֹּ֥אמֶר ל֑וֹ בָּ֥א דָ֝וִ֗ד אֶל-בֵּ֥ית אֲחִימֶֽלֶךְ:

מַה-תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כָּל-הַיּֽוֹם:

הַ֭וּוֹת תַּחְשֹׁ֣ב לְשׁוֹנֶ֑ךָ כְּתַ֥עַר מְ֝לֻטָּ֗שׁ עֹשֵׂ֥ה רְמִיָּֽה:

אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר | מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה:

אָהַ֥בְתָּ כָֽל-דִּבְרֵי-בָ֗לַע לְשׁ֣וֹן מִרְמָֽה:

גַּם-אֵל֮ יִתָּצְךָ֪ לָ֫נֶ֥צַח יַחְתְּךָ֣ וְיִסָּחֲךָ֣ מֵאֹ֑הֶל וְשֵֽׁרֶשְׁךָ֙ מֵאֶ֖רֶץ חַיִּ֣ים סֶֽלָה:

וְיִרְא֖וּ צַדִּיקִ֥ים וְיִירָ֗אוּ וְעָלָ֥יו יִשְׂחָֽקוּ:

הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ:

וַאֲנִ֤י | כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד-אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד:

אוֹדְךָ֣ לְ֭עוֹלָם כִּ֣י עָשִׂ֑יתָ וַאֲקַוֶּ֖ה שִׁמְךָ֥ כִֽי-ט֝֗וֹב נֶ֣גֶד חֲסִידֶֽיךָ:

חָקְרֵנִי אֵל, וְדַע לְבָבִי;    בְּחָנֵנִי, וְדַע שַׂרְעַפָּי.
וּרְאֵה, אִם-דֶּרֶךְ-עֹצֶב בִּי;    וּנְחֵנִי, בְּדֶרֶךְ עוֹלָם: תהלים.

ברור שחתן התנ"ך מטעם השופט מסדום הוא אדם שיודע מה כתוב בתורת ישראל בענין השופט אוחנה. בהסכמתו לקבל את השופט הזה ברור שהתלמיד וישיבתו ורבניו שמעו ובחרו לא לעשות. כלועגים לדבר תורת ישראל, לדבר בורא עולם, הם ניהלו את הטקס הזה בניצוחו של האיש השוכב את זכר משכבי אישה שגן העצמאות הוא הגן שהם בחרו לקיים את תועבותיהם. ברור שבחירת גן העצמאות לקיום תועבותיהם גם היא כלועגים לציונות כלועגים לתקומת ישראל, אני הייתי לוקחת מהחתן של אוחנה  את התעודה ומפטרת אותו ואת הרבנים שלו וסוגרת את הישיבה ממנה צמח החתן המתועב הזה. יש התכנות שהחתן של אוחנה הוא ממוסדות מוטי אלון ההומו.

אוחנה הושם כשופט בחידון תנ"ך:

ולכן אני אומרת לרב מבית הכנסת ממול שבעת ההכנה של הבנים לבר המצווה, ולפני שהנער נושא בעול חטאיו ולפני שאביו אומר לו ברוך שפטרני ולפני שאתה מלמד אותו לשיר את ההפטרה בטעמים, תלמד אותו את פרקים יח ו-כ' מספר ויקרא ותוודא שהוא מבין שאם.. אז תכרת נפשו מישראל ולאחר מכן תלמד אותו את ההפטרה וישולח למצוות ומעשים טובים שהוא יודע בפני מי הוא עומד, גם למשפט ודין.

ומהעיניים האלה יראה את אוחנה וסקעאת כאדם שנפשו נכרתה מישראל ומשכך לא יבקש להיות כמוהו ולא יכבד אותו ומשכך יהיה קשה מאוד לעצב את דעתו ומיניותו של חתן בר המצווה הזה.

על אותו משל, אתם לא בחרתם באלי כהן , אתם לא בחרתם באוחנה, ביבי וכחלון בחרו באלי כהן. לא אתם.ביבי בחר באוחנה להיות שר המשפטים, לא אתם, הקואליציא בחרה באוחנה להיות יושב ראש כנסת ישראל, לא אתם.

כמו שבורא עולם בחר בדוד למלוך, כך ביבי בחר באוחנה ואלי כהן לכהן בממשלתו.

וזאת הפוזיציא של אלי כהן ואוחנה ביחס לביבי.

ברור שאנשים כאלה יעשו כל מה שביבי אומר להם, אין אידיאולוגיא בסרט שלהם, הם לא באו ממקום אידאולוגי ולא יצאו מסיבה התנגשות אידאלוגית..

ההבדל בין המאמינים באלהים אחרים למאמינים בבורא עולם הוא שאנשים אלה עשו את האלוהים שלהם, האלהים שלנו ברא אותנו, בלעדיו לא היינו, בלעדי המאמינים באלהים אחרים , לאלהים האחרים לא היתה קיימות. זה צריך את זה יותר משזה צריך את זה.

ברור שביבי וכחלון עשו את אלי כהן שר, ברור שביבי והקואליציא שלו עשו את אוחנה שר ויו"ר כנסת ישראל.

ברור שבעת שכחלון בחר באלי כהן, אלי כהן כאדם לא ידוע, לא היה מקבל מנדט אחד, באם בנקודת זמן זאת היה מציע עצמו להבחרות באופן עצמאי.

זה ההבדל בינו לבין דנילוביץ'.

מנקודת הפתיחה הזאת מקווה אלי כהן להיות בחיר עצמאי. ולא לשכח מנקודת פתיחה הזאת צובר אלי כהן כח אלקטרולי.

זה כמו שמשמיעים לך שיר הכי דפוק ושאתה לא אוהב אותו ומנגנים לך אותו שוב ושוב ושוב, ואתה מוצא את עצמך מזמזם בהיסח הדעת את השיר הזה..

עד אז ברור שדנילוביץ היה מביא עוד מנדטים לליכוד באם היה חובר לליכוד, לא כך אלי כהן.

אלי כהן לא הביא מנדטים.

שלא כמו אלי כהן, לאוחנה מובטח כמה מנדטים בגלל הזיקה ההומוסקסואלית שהוא מטיב עימם ללא קשר לימין או שמאל שהגדרתכם מי הוא מי.

בשורה התחתונה, ברור שעם ישראל לא אשם במעל הזה.

הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ:

וַאֲנִ֤י | כְּזַ֣יִת רַ֭עֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד-אֱ֝לֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: מזמור שנים וחמישים.

וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ:

וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.
לֹא-יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ;    וְלֹא תִמָּצֵא, בְּאֶרֶץ הַחַיִּים.
תְּהוֹם אָמַר, לֹא בִי-הִיא;    וְיָם אָמַר, אֵין עִמָּדִי.
לֹא-יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ;    וְלֹא יִשָּׁקֵל, כֶּסֶף מְחִירָהּ.
לֹא-תְסֻלֶּה, בְּכֶתֶם אוֹפִיר;    בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב, וּזְכוֹכִית;    וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז.
רָאמוֹת וְגָבִישׁ, לֹא יִזָּכֵר;    וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה, מִפְּנִינִים.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה, פִּטְדַת-כּוּשׁ;    בְּכֶתֶם טָהוֹר, לֹא תְסֻלֶּה.
וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תָּבוֹא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.
וְנֶעֶלְמָה, מֵעֵינֵי כָל-חָי;    וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה.
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת, אָמְרוּ;    בְּאָזְנֵינוּ, שָׁמַעְנוּ שִׁמְעָהּ.
אֱלֹהִים, הֵבִין דַּרְכָּהּ;    וְהוּא, יָדַע אֶת-מְקוֹמָהּ.
כִּי-הוּא, לִקְצוֹת-הָאָרֶץ יַבִּיט;    תַּחַת כָּל-הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה.
לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל;    וּמַיִם, תִּכֵּן בְּמִדָּה.
בַּעֲשֹׂתוֹ לַמָּטָר חֹק;    וְדֶרֶךְ, לַחֲזִיז קֹלוֹת.
אָז רָאָהּ, וַיְסַפְּרָהּ;    הֱכִינָהּ, וְגַם-חֲקָרָהּ.
וַיֹּאמֶר, לָאָדָם–הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה; וְסוּר מֵרָע בִּינָה: איוב.

וְהַחָכְמָה, מֵאַיִן תִּמָּצֵא;    וְאֵי זֶה, מְקוֹם בִּינָה.

לֹא-יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ;    וְלֹא יִשָּׁקֵל, כֶּסֶף מְחִירָהּ.
לֹא-תְסֻלֶּה, בְּכֶתֶם אוֹפִיר;    בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה זָהָב, וּזְכוֹכִית;    וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי-פָז.
רָאמוֹת וְגָבִישׁ, לֹא יִזָּכֵר;    וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה, מִפְּנִינִים.
לֹא-יַעַרְכֶנָּה, פִּטְדַת-כּוּשׁ;    בְּכֶתֶם טָהוֹר, לֹא תְסֻלֶּה: 

וַיֹּאמֶר, לָאָדָם–הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי, הִיא חָכְמָה; 

וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת, בְּכָל-מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן, וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה; וְעָשׂוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ: שמות.

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת;

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים,

כל הכסף שבעולם לא יכול לקנות לאדם רוח אלהים.

וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָהלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת;.

רוח אלהים לעשות כפי שיעד בורא עולם לבצלאל:

לַעֲשׂוֹת

בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף,

וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת,

וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ;

ברור שזאת לא רוח החכמה שנדרשה ממשה, משה אמר לבצלאל את מה שמיועד לו לעשות ומה לעשותף ובבצלאל עשה עם רוח החמה שנתן לו בורא עולם.

זה כמו שאתה בונה בית, ואתה והאדריכל אומרים לקבלן אנחנו רוצים שתעשה לנו ככה והקבלן עושה ככה האדריכל יודע לאמר מה הוא רוצה שתעשה , הוא לא עושה זאת ולא יודע לעשות והוא לא נדרש לכך, זה לא תפקידו.