וְלֹֽא-תִשָּֽׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת-שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֹֽה–אִישׁ כִּֽי יִדֹּר נֶדֶר לַֽיהֹוָה אֽוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה– כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַֽיהֹוָֽה– מפה אנו למדים מה זה נדר, נדר זה לא כל מילה שנאמרת, או כל הבטחה שמובטחת. נדר זה בשבועה, בשם בורא עולם- פרשת קדושים.

אִישׁ כִּֽי יִדֹּר נֶדֶר לַֽיהֹוָה אֽוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַֽעֲשֶֽׂה: במדבר.

נֶדֶר לַֽיהֹוָה אֽוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה:

כָּל-נֵ֛דֶר וְכָל-שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ- תחשבו על הדבר, במקרה רבין ולאה- פרשת מטות מסעי- נדר אשה.

למשל,

אישה בעולת בעל היא אישה שאביה מסר אותה, בשבועה היא נמסרה. ומשכך הדין על הפרת שבועה זאת:

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִנְאַף֙ אֶת-אֵ֣שֶׁת אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִנְאַ֖ף אֶת-אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ מוֹת-יוּמַ֥ת הַנֹּאֵ֖ף וְהַנֹּאָֽפֶת: פרשת קדושים.

האנס הזה והזה, הנאנסת הזאת והזאת.

קבלת עול מצוות בבר מצווה, זאת שבועה בה פוטר עצמו אב מעול בנו.

אב לא חוטא, לא ישא חטא בנו שחטא. בנו ישא בחטאו שלו שלו עצמו.

לעתים מקלים בעונשו של בן טובים, בכוונה של בן להורים שאינם פושעים.

מפה נלמד מדוע היות אדם בן טובים לא מזכה אותו בהשפטו וזאת גם על פי חוק לא ישאו אבות חטא על בנים ובנים על אבות, העובדה שהאב הצדיק לא נושא בחטא בנו שדרכיו רעות מלמדת שהבן נושא בחטאו שלו.

אותו הדבר במשוואה ההפוכה שהבן לא נושא בחטא אביו משמע היות האב רשע לא מרשיעה את בנו.

אולי יענין אותך/אותך.