יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי-תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים | בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה: תהלים- מזמור שבעה ושישים. 

כִּֽי-תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר

וּלְאֻמִּ֓ים | בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה:

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב:  וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרשׁ אֱלֹהִים: כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו: וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשׂהוּ לְבַדֶּךָ: עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:  וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת: וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:  אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם: שמות.

דבר משה ליתרו אודות השפיטה, שהשפיטה שלעצמה היא המודיעה חוק ותורה:

כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו:

השפיטה כמורת דרך כנלמד מדבר יתרו למשה:

וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:

ברור שגם את מעשה שלא יעשון.

במקרה הזה בדרך דבר ותורת וחקת בורא עולם:

וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ

כדי שילכו בדרך נכונה לזאת:

אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:

כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:

בדיוק כמו דבורה שבעת שהיא שפטה את בני ישראל שהלכו בדרך נכונה כשהיא הנחתה את העם לשנים כאלה בעת דבורה:

וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה:

על פי תורה, הדבר נחשב הצלחה.

לימודים מפרשת דבורה..

גם בישראל בבית המחוקקים יושבים הנבחרים שלכם ומחוקקים חוקים שהם למעשה דרך שהרועה אתכם רועה ללכת בה.

צריך לחשוב מהקורה שהמחוקקים לא משלנו, היה דבר כזה:

הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן וּמְכַתְּבִים עָמָל כִּתֵּבוּ:  לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ: ישעיהו.

הוֹי הַחֹקְקִים חִקְקֵי אָוֶן

שהמנהיגים המחוקקים, גורעים ומוסיפים לחוקת ישראל חוקים שסותרים דבר תורה. ושלמעשה במשפט שלהם עושים גם דברים כאלה:

לְהַטּוֹת מִדִּין

הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר: הוֹי חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם נְבֹנִים: הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר: מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ: ישעיהו.

שהחוקה המטה מדין גם מטה מדרך לדרך שאינה דרך תורת ישראל.

בהמשך לתחילת דברי:

כִּֽי-תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים | בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה:

הרבה מהגויים אימצו את החוקה, או מהחוקה הבסיסית של תורת ישראל. קיבלו את הסדר החברתי שמציעה תורת ישראל, עשרת הדיברות ועוד. ברור לכןלם שישראל עשה עבודה בדבר כמקבל את החוקה וממנו לגויים.. ברור שממנו.

לזכות ישראל יאמר.

הבוקר שקראתי את השירה הזאת היתה לי התרוממות נפש.

זאת תפילה יפה.

לכל עת.

ומשכך קבעתי לי את השירה הזאת לתפילה מודגשת.

אֱלֹהִ֗ים יְחָנֵּ֥נוּ וִֽיבָרְכֵ֑נוּ יָ֤אֵ֥ר פָּנָ֖יו אִתָּ֣נוּ סֶֽלָה: תהלים- מזמור שבעה ושישים. 

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד: בראשית.

וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: בראשית.

זאת אומרת שהשמש מאירה על הארץ ביום, בעת אור.

האור היה לפני בריאת השמש.

שני המאורות מאירים, גם של הלילה גם של היום. גם השמש וגם הירח מאירים על הארץ.

אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ: תהלים- מזמור שבעה ושישים. 

יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים

אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ

היבול הוא ברכה מבורא עולם.

ללא ברכת בורא עולם הארץ לא תתן יבולה, כשיש בעיית יבול  מבחינה של שנות בצורת זה בגלל שבורא עולם לא מברך את הארץ גם כענישה שהדרך של העם דרך חטאים.

כמו בימי שאול שהיתה הפרת שבועה שנתנה לגבעונים, הענישה היתה בצורת:

וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים שָׁנָה֙ אַחֲרֵ֣י שָׁנָ֔ה וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖ד אֶת פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֗ה אֶל שָׁאוּל֙ וְאֶל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל אֲשֶׁר הֵמִ֖ית אֶת הַגִּבְעֹנִֽים: פרשת – דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַֽחֲרֹנִ֑ים.

כדי שהארץ תיתן יבולה היה צריך לתקן את החטא ואז…

התיקון הוא תיקון רוחני.

אני טוענת שאותו הדבר עם הקורונה.

השולטים ההומואים בארץ מתעבים את ירושלים, לכן מגפה, כדי שתגמר המגפה יש להוציא את התועבה מירושלים.

גם הקורונה כשלוש שנים ברציפות שנה אחר שנה, מפה ניתן ללמוד את מה שלמד דוד שיש בעיה של חטא בישראל שיש לתקנו.

יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים | אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם:

יִֽשְׂמְח֥וּ וִֽירַנְּנ֗וּ לְאֻ֫מִּ֥ים כִּֽי-תִשְׁפֹּ֣ט עַמִּ֣ים מִישׁ֑וֹר וּלְאֻמִּ֓ים | בָּאָ֖רֶץ תַּנְחֵ֣ם סֶֽלָה:

יוֹד֖וּךָ עַמִּ֥ים | אֱלֹהִ֑ים י֝וֹד֗וּךָ עַמִּ֥ים כֻּלָּֽם:

אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ: תהלים- מזמור שבעה ושישים.

זה היעד. כל העמים. ישראל הוא העם הנבחר שדרכו להביא את העמים לידיעה שיש בורא לעולם וכולם מיועדים להודות לבורא עולם מתוך המקום שכל העמים רצויים.